|
|
| נשלח ב-9/9/2014 17:09 |
 |
| |
אלה המשתמשים במושכלות הפוכות מאלה שקדמו להם, עושים זאת אחרי שלמדו את המושכלות של קודמיהם והגיעו למסקנה שאינן נכונות. אם למדו את המושכלות של קודמיהם במתינות ובעיון, אפשר שמסקנתם נכונה. אם למדו את המושכלות של קודמיהם בחפזון ובשטחיות, סביר להניח שמסקנתם שגויה. מכל מקום, יש הבדל בין חידושים הנעשים מתוך דרישת האמת לבין בולמוס חידושים הנובע מיהירות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 01:58 |
|
| |
כשקופרניקוס, לאחר תצפיות בכוכבים, הגיע למסקנה שהארץ נעה סביב השמש - הוא לא היה צריך להעמיק בשיטות הכנסיה הקתולית כדי להבין שאינן נכונות.
גם כשד"ר זמלוייס הגיע למסקנה שחיידקים גורמים לתמותת יולדות, הוא לא היה צריך להעמיק בכל הזיות ימי הבינים, כדי להבין ששיטתו נכונה. די היה בחיטוי ידיים, ובהפחתת התמותה למימדים אפסיים, כדי להוכיח שהמושכל החדש - נכון.
או בקיצור, אם זה עובד - כנראה שזה נכון, ולא משנה מה חשבו כל הדורות הקודמים.
אם כולם היו מסתמכים על המושכלות המהוללים של ימי הביניים, אז עד היום היו ממשיכות יולדות למות, והאבעבועות השחורות היו קוטלות מיליונים, והיינו נוסעים על סוס ועגלה. וגם, וזו הקשה מכולם, לא היה אינטרנט ולא היה עצכ"ח.
באסטרונומיה, ברפואה, ובשאר המדעים, המושכלות החדשים נכונים ופועלים.
האם מם80 סובר שרק במדעי הרוח, צדקו הדורות הקודמים לנו ומושכלותיהם המיושנים?
תוקן על ידי למינגית ב- 10/09/2014 02:47:07
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 03:26 |
|
| |
מושכלות הכוונה לידיעות המושגות בשכל עיוני טהור.
מחקר אמפירי איננו עוסק במושכלות אלא במסקנות הגיוניות הנובעות מתצפיות.
לדוגמא, האם באמת כדה"א מסתובב סביב השמש, או שמא השמש מסתובבת סביב כדה"א, יכול לדעת רק מי שברא את העולם, כי מי שנמצא בעולם השקפותיו על העולם אינן אובייקטיביות.
מכל מקום, כשגליליאו רצה להציג את התיאוריות המדעיות שלו, הוא פירסם ספר הנקרא "ויכוח על שתי השיטות המקסימליות של העולם" הכולל ויכוח בין מדען המייצג את השיטה של קופרניקוס וגליליאו לבין מדען המייצג את השיטה של תלמי ואריסטו ובין משתתף שהינו נייטרלי בתחילת הויכוח.
החשיבות של נקיות וחיטוי לרפואה היו ידועים בתקופה העתיקה לרופאים היוונים והרומאים. הרופאים הרומאים אפילו השתמשו בחומץ לחיטוי יעיל יותר מהפנול בו השתמש גוז'ף ליסטר, אבי שיטת החיטוי המודרנית.
אחרי שהאימפריה הרומית נפלה, שיטות רפואיות ירדו לטמיון. בימי הביניים הרפואה הדרדרה, הרבה רופאים היו בורים וזיהומים נהיו נפוצים, עד לתקופה המודרנית בה גילו מחדש את חשיבות הנקיות והחיטוי.
נ.ב. בשום מקום בעולם אין באוניברסיטאות חוגים ל-"מדעי הרוח" מלבד בישראל. בעולם המערבי החוגים הללו נקראים "HUMANITIES", להדגיש שדרכי חקירתן ביקורתיות, תרבותיות, ספקולטיביות, אתיות, פילוסופיות, ולא אמפיריות-מדעיות.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 08:33 |
|
| |
אז שנינו יודעים קצת אסטרונומיה וקצת תולדות הרפואה.
אולי אפשר לקבל דוגמה למושכלות שאתה מדבר עליהם, מושכלות שאנחנו חייבים להתבסס על הקודמים לנו שהגו אותן? איזה מושכלות יש, שנהגו לפני 400-500 שנה, או יותר, ואם לא נתבסס עליהם - נגיע, לדבריך, למסקנות שגויות?
ובכלל, אם מדובר בחקירה עיונית-שכלית, מה יש לדבר על 'אמיתי' או 'שגוי'? השכל של הקדמון אמר כך, והשכל שלך אומר אחרת. במה קודם שכלם לשכלך, וכמו ששאל ירוחםשמ, האם מותם של בעלי המושכלות, הופך את המושכלות לבלתי ניתנים לערעור?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 13:03 |
|
| |
שאלת שאלות טובות. דוגמאות למושכלות: הא-ל אחד, קדמון, אין לו גוף ולא דמות הגוף, יודע הכל, בוחר בטוב ברצון, משגיח על כל ברואיו, ושתכלית האדם להידמות לבוראו להתהלך בדרכי בוראו ולדבקה בו. ידיעת המושכלות הינה תולדה של חכמה בינה ודעת שהקב"ה נותן לברואיו ואמונה של הברואים בבוראם. המושכלות היו בשלמות אצל הנביאים. מאז, מזה כ-2500 שנה, לכל בני האדם, ובכללם לחכמים, יש טעויות במושכלות.
לפיכך, מחד, רצוי שכל אדם יברר את המושכלות כפי יכולתו; מאידך, עליו לדעת שהשכל האנושי יכול בנקל לטעות ןעל-כן ראוי ללמוד את דעות חכמי הדורות הקודמים ולברר את דעותיהם, אם מפני שהיו חכמים יותר, או כי היו קרובים יותר בזמן לתקופה בה המושכלות היו מתוקנות.
תוקן על ידי מם80 ב- 10/09/2014 13:29:42
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 13:28 |
|
| |
| מם80 כתב: |  | שאלת שאלות טובות. דוגמאות למושכלות: הא-ל אחד, קדמון, בלי גוף, יודע הכל, בוחר בטוב ברצון, משגיח על כל ברואיו, ושתכלית האדם להידמות לבוראו להתהלך בדרכי בוראו ולדבקה בו. ידיעת המושכלות הינה תולדה של חכמה בינה ודעת שהקב"ה נותן לברואיו ואמונה של הברואים בבוראם. המושכלות היו בשלמות אצל הנביאים. מאז, מזה כ-2500 שנה, לכל בני האדם, ובכללם לחכמים, יש טעויות במושכלות.
לפיכך, מחד, רצוי שכל אדם יברר את המושכלות כפי יכולתו; מאידך, עליו לדעת שהשכל האנושי יכול בנקל לטעות ןעל-כן ראוי ללמוד את דעות חכמי הדורות הקודמים ולברר את דעותיהם, אם מפני שהיו חכמים יותר, או כי היו קרובים יותר בזמן לתקופה בה המושכלות היו מתוקנות.
|
|
גם זו מושכלות?
''Man is all Imagination and God is Man and exists in us and we in him. The eternal body of Man is the Imagination and that is God Himself.''
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 13:34 |
|
| |
מה שציטטת אלה טעויות במושכלות של המשורר האנגלי וויליאם בלייק.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 13:42 |
|
| |
איך הגעת למסקנה שהוא טועה? מה שגוי אצלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 13:46 |
|
| |
| מם80 כתב: | | שאלת שאלות טובות. דוגמאות למושכלות: הא-ל אחד, קדמון, אין לו גוף ולא דמות הגוף, יודע הכל, בוחר בטוב ברצון, משגיח על כל ברואיו, ושתכלית האדם להידמות לבוראו להתהלך בדרכי בוראו ולדבקה בו. ידיעת המושכלות הינה תולדה של חכמה בינה ודעת שהקב"ה נותן לברואיו ואמונה של הברואים בבוראם. המושכלות היו בשלמות אצל הנביאים. מאז, מזה כ-2500 שנה, לכל בני האדם, ובכללם לחכמים, יש טעויות במושכלות.
בדברייך אלו אין כל הגיון, חוץ מאמונה. אמונה כאמור אינה צריכה הוכחה, על סמך מה אתה קובע שאנשים עם ידע כפי שהיה בידיהם בזמנם, עדיפה על הידע בימנו?
אתה קובע כמושכלה למשל-: הא-ל אחד, קדמון, אין לו גוף ולא דמות הגוף,- כשהתורה שאתה מאמין בה, נבאיים התלמוד והמדרשים הרבים. שוללים מכל וכל את המושכלה הזו.. אבל אתה בוחר במושכלה הנוח לך.
לפיכך, מחד, רצוי שכל אדם יברר את המושכלות כפי יכולתו; מאידך, עליו לדעת שהשכל האנושי יכול בנקל לטעות ןעל-כן ראוי ללמוד את דעות חכמי הדורות הקודמים ולברר את דעותיהם, אם מפני שהיו חכמים יותר, או כי היו קרובים יותר בזמן לתקופה בה המושכלות היו מתוקנות.
לפיכך באמת צריך האדם לברר את המושכלות האמיתיות כפי שהם ידועים היום, וכפי שהוא מבין אותם מעצמו -בהסתמך על צלם האלוקים שבו, או מאחרים
תוקן על ידי מם80 ב- 10/09/2014 13:29:42
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 14:27 |
|
| |
ירוחם,
כבר הרמב"ם הדגיש שמדרשי חז"ל הינם משלים עמוקים ואין להבינם בפשטנות, אחת על כמה וכמה התורה ודברי הנביאים.
על המושכלות, עיין רמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ראשון; וספר חובת הלבבות, שער הייחוד. אם אתה באמת חפץ בחקירות שכליות המוכיחות את המושכלות הנ"ל, למד בעיון את ספר "אור העמים" מאת רבי עובדיה ספורנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 15:08 |
|
| |
הנה ההוכחה איך בונים מושכלות, לפי השקפת הולם של היוצר. הרמב"ם היה שבוי בפילוסופיה היונית, ופרשן הכל לפי אריסטו וכו'
בזמנו לא קבלו אותו, והיום רבים וטובים לא מקבלים אותו, ר' נחמן אמר כי הרמבם יורש גהנום. ועוד רבים וטובים מאנשי הקבלה סוברים כמוהו.
מי קובע שהרמב"ם צודק? כי כך מקובל בעם ישראל, לקבל את פרשנותו, אבל באמת התורה והנבאים וחז"ל אומרים אחרת.
אז הוא פרשן ומה שכתוב בתורה לפי רעיונותיו ולא ההפך. אלו המושכלות שאי אפשר לערר עליהם?
אני בטוח כי אתה מודע למחקר כי הרמב"ם התאסלם!
לגילוי נאות- אני מקבל את דברי הרמב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 15:10 |
|
| |
מם, אם הבנתי את יסוד הטיעון שלך, אז ככה:
המושכלות של הנביאים היו נכונים,
זאת מפני שהנביאים אמרו לנו שהמושכלות שלהם נכונים.
ומשכך, הם ודאי צדקו. הרי לא יעלה על הדעת שמי שמושכלותיו נכונים, יטעה או ישקר.
=מה שהיה להוכיח
(רק לי זה נשמע טיעון מעגלי לגמרי?)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 15:30 |
|
| |
מ 80 כתב "המושכלות היו בשלמות אצל הנביאים". וזאת מנין? יש הכרח שנביא מושכלותיו כאלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 15:55 |
|
| |
ת"ט
מ הולך בעקבות הרמב"ם, ואכן לא מוסכם שזו הגדרת הנביא.
ירוחם
השאלה אם הרמב"ם התאסלם היא רכילותית גרידא, כי הרי לשיטתו האסלאם אינו עבודה זרה, ואסור למסור את הנפש אם אין חיוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 16:16 |
|
| |
בעל
רכילות גרידא? פרופ' מנחם בן ששון מאוניברסיטה העברית ירושלים, ערך מחקר בנושא, בצורה מאד יסודית כראוי לפרופסור, עם מקורות ממרשם התושבים של קורדובה, ועוד,. אמנם שמעתי את ההרצאה וקראתי אותה מזמן, אני לא בדיוק זוכר את כל הפרטים וההוכחות, אבל לקרא לזה רכילות?
כמובן שאנ"ש קפצו כנשוכי נחש לסתור את מחקרו, סתירות המבוססות על אמונה.
לגילוי נאות דעתי והערצתי לרמב"ם לא השתנתה בגין גילוי זה. הוא היה אנוס- מה עוד כפי שכתבת דת האיסלם אינה ע"ז. וקבלת דת האסלם אינה כרוכה בכל מעשה שהוא. להבדיל מהנצרות.
|
|
|
|
|
