להיות דוס??? שאלה דחופה

רבותייייייייי

רבותיייייייי

אל תשכחו את המטרה, ואל נא תתווכחו הרבה ביניכם


עזרו לי להכריע.

צנזורה!

סליחה, לא הבנתי את כונתך קודם.

אכן צודק אתה שיותר עוולות נעשו בשם הדת מאשר בשם המוסר.

אולם עוד יותר עוולות נעשו בשם "אי מוסר".
כונתי שיותר עוול נעשה בעולם חפשי מדת חסר מוסר. הרי יותר משהרג ביו לאדן ב"מלחמת הקודש" שלו הורגים אנשים זה את זה יום יום בגלל קנאה תאוה וכבוד.

ואם תאמר לא באנשים מוסריים מדובר, אכן, אולם בודדים האנשים שהכריזו על עצמם מראש כבלתי מוסריים. רוב בני האדם רואים עצמם כמוסריים אלא שהם נכשלים בגלל ראיה רגעית מצומצמת.

המסקנה היא שלמרות היות האדם "מוסרי" הוא עלול להכשל כאשר אינו כפוף למסגרת מחיבת כלשהיא.

אחד,
השאלה היא: על יסוד מה אתה מבסס את 'ערכי המוסר' שלך? על המצאת ומסקנת בני האדם ויהיו זכים ומיוחדים ככל שיהיו, או על ציווי וקבלת ערכי מוסר שנכפו מלמעלה?
ושוב, כפי שכבר הדגשתי, הדיון אינו מתמקד בשאלה על יתרונן או חסרונן של ערכי מוסר כאלו או אחרים, על יתרונו של האדם הרבני על האדם הריבוני ולהיפך. למיטב שיפוטי, הדיון נסוב כאן סביב השאלה, האם אדם מאמין (כך עכ"פ הגדיר צנזורה את עצמו מבחינה אמונית) ומנקודת מבט אמונית יהודית דתית בלבד, האם הוא יכול להיות מוסרי, היינו להזהר ולהקפיד יותר על עניני המוסר שבין אדם לחברו, כאשר מצד שני יאלץ (כך הניח בשאלתו) להזניח בקיום המצוות ש'אינן מוסריות'.
ועל כך, ורק על כך, התייחסתי בתשובתי.
ואם תתעקש, הרי שאם תתבונן מעט אל מעבר לרכס, שם תראה שמוסר בני אדם הוא בר חלוף, לעומת מוסר עליון שהוא נצחי, ובוסופו של דבר מוכרח גם על ידי שכלו של האדם. אך זהו כבר ענין לדיון אחר.

אגב, מוטב שתעדן קצת את לשונך, תשיב ענינית ולא תתקיף אישית. אתה הרי 'איש מוסרי'.

תוקן על ידי - ecosoft - 2/3/2003 1:22:41 PM

בתפלת שחרית שאנו אומרים בכל בוקר:
"לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר, ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו...."

קודם כל אנחנו צריכים להיות "אדם", אח"כ אפשר להיות ירא שמים בסתר וכו'

פגית היקרה

באומרי "אני מוסרי" התכוונתי על פי קריטריונים נכונים ואונברסליים, לא כמו גנב הטוען אני מוסרי.
וכי תאמרי איך תוכיח לעצמך שאינך כאותו גנב הטוען שהוא מוסרי? הסביבה מסייעת לי להכיר את עצמי כמוסרי, אני שואל אחרים, והתשובה "אתה מוסרי מאד", ולא מפני הנימוס בלבד אמרו האנשים

דת היא לא "מוסרית" או "לא מוסרית".
מוסר זה דבר אישי של לכל אדם.
בשם הדת נעשו מעשים יפים וגם מעשים מתועבים, אבל אין באמת קשר בין הדת כשלעצמה לבין המעשים.
האינקויזציה מעידה מעט מאוד על עקרונות הדת הנוצרית, מצד שני מעידה המון על המוסר בחברה האירופאית של ימי הביניים.
בקיצור, היותך דתי או לא דתי, אין לה קשר ישיר לרמה המוסרית שלך. הרמה המוסרית שלך מושפעת הרבה יותר עם מי שאתה מסתובב. תהיה בחברת כלבים, סביר להניח שתתעורר בבוקר עם פשפשים.

הדת ד"א היא לא דבר נצחי בהיבט האנושי שלה, כל דת היא דת שמקיימים אותה בני אדם ומתוקף כך, היא לא נצחית. העובדה היא שגם ליהדות יש נקודת התחלה, שלפני כן, הדת אולי היתה במוחו של אלוהים.

תוקן על ידי - אחד - 2/3/2003 1:32:11 PM

צנזורה היקר!
למה אתה מתכוון שאתה אומר - הדרדרתי ביהדות?

המצוות הינם האמצעי להביא את האדם לרמת המוסריות הגבוהה ביותר כמו חוקי מדינה.
לא אדון בחשיבותם אולם צריך לבדוק ולחקור האם היהדות מכילה את כל חוקי המוסר המוחלטים ויש בה את עקרונות המוסר והאמת השלמים ושאין שום דת או קבוצה אחרת שמתחרה לה.
אם כן-אזי להיות חרדי הינו הדבר האמיתי והמושלם -זה המקיים את המצוות כהלכתן.השאלה מה זה להיות יהודי?
מה זה להיות חרדי?
ולפי איזו השתייכות יהודית אתה מתכוון לחיות?
כי יש המון קבוצות ביהדות השונים אולי לא במהות אלא בהבנת מהותם- פרשנותם.

אחד,
אכן, הצדק עמך שהדת והמוסר - כפי שהם נתפסים בעיני בני האדם - הם שני ישויות נפרדות לחלוטין שלעיתים נראות כמחזקות האחת את השניה ולעיתם להיפך.
ואולם, בלי לבקר את התנהלותך האישית, הנה מדבריך ניכר שאין אתה נמנה על הקהילה הדתית-חרדית.
אתה מדבר על דת כל שהיא, ואילו כאן מדובר על הדת היהודית. אתה מביא ראיה מהנצרות שטבחה בבני עמך על היותם יהודים, לדת היהודית.
צר לי, אך אחת מן השתים. או שאינך מסוגל להכנס לנעליו ולהבין את מה שרואה ומרגיש האדם הדתי מנקודת מבטו האמונית, או שאינך רוצה.
אתה פשוט מדבר בשפה אחרת.