|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:16 |
 |
| |
מיימוני, ירוחם וכולם,
אני שב ומדגיש כי הנוסח של התפילה, התנ"ך, מדרשי חז"ל ועוד לא ממש מטריד אותי. לא כ"כ משנה לי אם בתנ"ך כתוב לשון מלכות, או שמא המקור הווא בסיפור חב"די על צאר שנושל ממלכותו.
מה שמטריד אותי זה מעמדי כיום לפני אלוקים. אני מבין שהשימושים בקטגוריות של מלכות ועבדות נועדו לבטא את תחושת הביטול מול האלוקים ולעוררה. או מדוייק יותר, לבטא את התחושה הלא שוויונית, ההיררכית, מול אלוקים.
שאלתי היא, האם ניתן לחוות חוויה כזו בעידננו ובתרבותינו?
נושא זה מתכתב בעיקר עם השאלות א וב שהציג מיימוני.
קיבלתי הצעה טלפונית הבוקר בהקשר לשאלותי, לנסות להתגייס לשורות דעא"ש. כך לדעת המציע החשוב, אוכל לחדש את תודעת הטוטאליות ואף לעורר את תחושת המונרכיה האבסולוטית כלפי בורא עולם.
הוא לא ראה פתרון אחר באופק המערבי.
האם הוא צודק?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:22 |
|
| |
ודברים שהתפרסמו במקום אחר:
בניגוד לקלישאות מסוימות, הדמוקרטיה המערבית היא אחת מההישגים המרשימים ביותר של הרוח האנושית, לא הייתה מערכת שלטונית מימות עולם שביטאה בצורה כ"כ חדה את האמרה שלפיכך נברא האדם יחידי. העובדה שלבנו גם בה, שניתן להחליף שלטון ללא שפיכות דמים, אינה מובנת מאליה. נתאר לעצמנו שליט פרעוני קדום, או קיסר מימי הביניים שמבין ששלטונו אינו מכוחו ולא מכח רבונו של עולם, אלא מכוחו של העם, ולכן כשהעם אינו חפץ בו עליו לפנות את מקומו, האם דבר כזה היה עולה על הדעת? האם שליט אי פעם היה מוכן שיהפכו אותו למושא לסאטירה? באה הדמוקרטיה וטענה שהעם הוא הסוברן, השליט אינו על אדם וככזה הוא נתון לביקורת, אפילו נוקבת, ולהחלפה בכל רגע נתון. איזו שבירת מידות צריך לעשות כדי להגיע לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:24 |
|
| |
מקס,
אתה מציע (בהודעתך האחרונה) לקרוא את היהדות באופן אנארכיסטי. אין לי בעיה עם זה, אני בעד אנרכיזם. אם אתה רוצה בא איתי יחד לבילעין. האבנים עלי, הקפה עליך.
אבל כל זה טוב ויפה ללא כל קשר למקורות היהדות.
כל הרעיונות המדברים על חירות (אין לך בן חורין וכו', עבד ה' הוא לבד חופשי,) הם רעיונות יפים. אלא שהם מנוסחים בתוך מסגרת לא ממש חרותית ושוויונית; עבדי הם ולא עבדים לעבדים.
להעמיס רעיונות אנרכיסטיים על היהדות יש בזה משום מימוש פנטזיה, אבל איך זה בדיוק מתלבש על היהדות?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:30 |
|
| |
בעל,
נו אז מה אתה מציע?
אתה מציע לראות ב'מלכיות' הבאים עלינו לטובה בעוד כמה ימים מעמד של הצבעה דמוקרטית?
זו הצבעה גלויה או חשאית?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:36 |
|
| |
תלוי אם אתה חזן או מתפלל מהשורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:39 |
|
| |
האם הסליחות האלו:
קשורות לענין?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:47 |
|
| |
בהחלט אפשר היום לדמיין מלך כזה שלשמע שמעו חיל ורעדה יאחזון בך ,דה וינצ'י .הוא לא דומה למלך שוודיה והוא חליף שעומד בראש הממלכה האיסלמית הקרויה דעאש ושמואבו בכר אל בגדדי. תזכור את שמו בתפילות ראש השנה.
ותפילותיך תתקבלנה ,מן הסתם, ברצון.
http://ktzr.ml/WTkPvm
תוקן על ידי אפריםבן ב- 21/09/2014 14:53:49
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:54 |
|
| |
בעל,
אכן יש בסליחות בסגנון זה המרה מעניינת.
אבל אני לא מצליח לראות שמתחוללת שם תחושה המקבילה לזו של עליונותו המוחלטת של המלך.
נראית לי שמתחוללת שם תחושה מסוג אחר לגמרי.
אני אישית לא רואה את עצמי מזדהה גם עם חוויות אקסטטיות מסוג זה.
אבל אני מכבד את מי שמוצא בזה פורקן דתי.
בפרט שמהתמונות שראיתי אני מכיר את אחד המתפללים שם באופן אישי כת"ח מופלג משכמו ומעלה שמשתדל לעבוד את ה' בדרכו (החסידית משהו).
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:55 |
|
| |
וכבר עמדנו על כך 80% מהתפילות שאנחנו ממלמלים בעיקר בר"ה וביום הכיפורים. הם לא לענין, אנו אומרים אותן כי אבותנו אמרו אותן. זו לא התפילות שלנו, וזה לא מתחיל אפילו להיות תפילה.
וכבר לפני 900 שנה עמד על הראב"ע, עד כמה האדם לא צריך להתפלל את התפילות הללו.-קוהלת ה א
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:58 |
|
| |
דה-וינצ'י
אכן, זו תחושה אחרת לגמרי.
אישית אני מתחבר יותר לנוסח האשכנזי הקלאסי, ולמי שבקי בדקויות החסידי ולא הליטאי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 15:16 |
|
| |
לא ברורה לי ההתמקדות של הרב מיימוני ודה ונצ'י ועוד על הדימוי של מלך. הרי כל התפילה מלאה בניסוחים מניסוחים שונים. הגדול, הגיבור והנורא? איה גדולתו וכו'. כבר קדמוננו ראו שאם אנו ליטראליסטים (=מתייחסים לפשט כקובע משמעות בלעדי) הרי כמעט ולא ניתן להשאיר אבן על אבן בתפילה. מה בדיוק אנחנו אומרים בברכת "שומע תפילה"? הוא שומע? הוא מקשיב? מה פירוש שומע בהקשר זה?
קיימות אם כן מספר אפשרויות: אם אנחנו פילוסופים במובן זה שאנחנו מבקשים משמעות מוחלטת או על כל פנים יחסית מחודדת למילות ודימויי התפילה, הרי שכדאי שנפסיק להתפלל כאן ועכשיו – כי פשוט לא ניתן. ייתכן ואנחנו מתייחסים למילות התפילה יותר כשירה במובן זה שמשמעות הדימויים משתנה בהתאם למצבו ושדה מושגיו ורגשותיו של המתפלל. אפשרות אחרת היא שאין לחפש משמעות בתפילה כלל (ספר טלפונים) אלא מדובר במצווה לומר קבצי מילים מסויימים במועדים מסויימים.
באפשרות הראשונה הייאוש מייצוב פשט מתקבל על הדעת בנוסחי התפילה מביא את האדם לאבד את התפילה. ייתכן וזה לא אבדן גדול עבורו. אבל ייתכן שזה כן. גם באפשרות השלישית התפילה הולכת לאיבוד ונותר מלמול בעלמא. קטונתי מחכמי הפורום הנכבדים, אבל לא ניתן ליישב בין דרישות המשמעות הפילוסופיות לבין המושג המקובל של תפילה.
תוקן על ידי yerubaal ב- 21/09/2014 15:17:00
תוקן על ידי yerubaal ב- 21/09/2014 15:19:06
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 15:25 |
|
| |
שומע תפילה- בעברית שומע פרושו גם -מבין, אנחנו אומרים -שומע תפילה- למרות שאנחנו מתפללים לא לענין במילים שאנחנו לא מבינים אותם.
הוא הקב"ה שומע תפילה- הוא מבין בעצם מה אנחנו מתפללים, למרות שאנחנו לא כל כך מבינים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 15:27 |
|
| |
יפה ירוחם, אהבתי הפירוש
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 15:34 |
|
| |
ירובעל,
אני לא דורש משמעות פילוסופית לתפילה.
אני דורש משמעות קיומית רלוונטית להיררכיה האמורה לשרור ביני לבין בורא עולם הגדול, הגיבור והנורא; אבי, אדוני ומלכי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 15:38 |
|
| |
דה וינצי
אתה מאמין באלוקים מוחשי, שאתה יכול לדמיין אותו?
|
|
|
|
|
