'מלכות' ו'עבדות': האם הן קטגוריות שאנו עדיין יכולים לעבוד את ה' באמצעותן?

אני קצת מצטרף לדברים שנאמרו פה כבר (ואולי כיהודה ועוד לקרא).

אם אני תופס את אלוקים כמקור הטוב, אזי היחס שלי אליו כמלכי יתפרש בעיני, שאני מחויב לנהוג טוב. אינני מפחד מאלוקים כי הוא ישרוף את גופי (שקבור בקבר?!) בגיהנום, או יטלטל את נשמתי באיזה כף קלע דמיוני. אני מפחד מכך שאלוקים (או הטוב) יוסתר מהעולם, והעולם יחזור לתוהו ובוהו מוסרי. ואני מאמין שזה תלוי בכל אחד ואחד מאיתנו.

אני רוצה להרגיש מחויב לטוב. ואם כעסתי על אשתי או שיקרתי לבוס וכו', אז אני חרגתי מהטוב, ואני מצטער על כך. ביום ראש השנה אני "ממליך" על עצמי מחדש את הטוב, ומקבל על עצמי להיות "עבד" נאמן יותר לטוב. כמובן שההתייחסויות הלשוניות של מלך ועבד אינן רלוונטיות בימינו, אבל העקרון לא שונה.

וכאן אנו נכנסים לשאלה אחרת, ממי אני מבקש סליחה? אבל זה מאוד תלוי באמונה. כי אם אני מאמין בסובב כל עלמין, ומאמין שישנה ישות שהיא מקור הטוב. אז הגיוני לבקש ממנה סליחה על החריגה. ואם אני מאמין רק בממלא כל עלמין, אז בקשת הסליחה היא מטאפורית, והיא למעשה מכוונת לגרום לך להצטער על המרחק שלך מהטוב. ולעורר בנשמה שלך, במצפון שלך את הערגה לטוב והחזרה (המטפורית) אליו.

מי שמכיר בטוב חייב להכיר ברע. האלוהים רצה במקור שלא נכיר בטוב במילא לא ברע. כך שלחשוב שהאלוהים רוצה שנהיה טוב זה כמו לומר שהוא רוצה שנהיה רע. כי מבחינתו ולעמוק זה אותו דבר.

מקס האהוב
אם תעיין בדברי תראה שלא ייחסתי לאלוהים כל רצון.
מבחינתי אלוהים = טוב. רע זה העדר האלוהות, או אם תרצה העדר האלוהות = רע.
אני עבד של הטוב, אני גם מכנה את הטוב הזה אלוהים.

דרך השם נקראת טוב, שנאמר סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו. התורה נקראת טוב, שנאמר לקח טוב נתתי לכם.  התפילה נקראת טוב, שנאמר טוב להודות לה'. משה רבינו נקרא טוב, שנאמר ותרא כי טוב הוא.

רע זה היעדר טוב. אם לא לומדים תורה, לא יודעים תורה. אם לא מתפרנסים ממלאכה, חסרה פרנסה. אם לא עושים מעשים טובים ולא מתפללים, הלב איננו טהור. אם לא אוהבים שלום ורודפים שלום, נשארים בורים ועמי ארצות. 

מאהבת הטוב אנו מאחלים שנה טובה ומתוקה ומאושרה. שנה, מלשון שינוי, שהדברים ישתנו לטובה. ומתוקה, שגם בהיעדר טוב, הדברים יומתקו. ומאושרה, שנדע באמת כי אנו מתהלכים בדרך הטוב.

ירוחם,

הטוב שייך לא-להים ולא להיפך.
גם השורש של הרע טוב. בעולמות עליונים הכל טוב.

ירוחם,

אתה חי פה למטה, אולם נשמתך חיה למעלה. מה שאתה רואה מכאן, זה לא מה שרואים משם.
הקב"ה מקור לכל והוא איפשר לאדם בחירה בין טוב ורע, בין אמת ושקר, בין טהרה וטומאה, בין קודש וחול.
בעולם זה לפעמים הדברים ברורים ולפעמים מעורפלים. ועדיין אדם, כל אדם, נדרש לברר את האמת, לסור מרע ולעשות טוב.