חז''ל במסכת ברכות בדף ד ע''א לימדונו משפט מאוד מעניין וקצת תמוה
''למד לשונך לומר איני יודע''
ומצינו שכך גם כתב רש''י הקדוש כמה פעמים בפירושו לחומש
למשל על הפסוק אם יעקב ועשיו - פירש''י - איני יודע מה מלמדינו
ורבים נתקשו מה היתה כוונתו בכתיבת דברים אלה
אם אינו יודע את הפירוש אז שימנע מלכתוב
ומה הכריח אותו לכתוב את המשפט הזה
אלא להראות שזה לא בושה לומר איני יודע היכן שלא יודעים .
נשלח ב-28/9/2014 15:09
לא. הטעם הוא שמא תתבדה ותאחז עי"ש
נשלח ב-28/9/2014 15:19
לאמר כתב:
לא. הטעם הוא שמא תתבדה ותאחז עי"ש
אכן כך במקור
אך לפי זה לא מובן מה ששאלתי על דברי רש''י
מדוע הוצרך לכתוב זאת ?
ומדוע לא נמנע מכתיבת הדברים הללו ?
נשלח ב-28/9/2014 15:30
כשרש"י כותב איני יודע, בין בפירושו לתורה בין בפירושו לגמרא, משמע שיש שאלה שרש"י איננו יכול להאריך ולהסבירה בלשונו הקצרה, ואדרבא ראוי ללומדים לחשוב מה השאלה ולהשתדל לעיין מה התשובה.
נשלח ב-28/9/2014 15:33
זה פשט מוזר לומר שרש''י לא ידע לתמצת את דבריו בקצרה
ואם כן אז שיכתוב שזאת הסיבה
נשלח ב-28/9/2014 15:33
מם80 כתב:
כשרש"י כותב איני יודע, בין בפירושו לתורה בין בפירושו לגמרא, משמע שיש שאלה שרש"י איננו יכול להאריך ולהסבירה בלשונו הקצרה, ואדרבא ראוי ללומדים לחשוב מה השאלה ולהשתדל לעיין מה התשובה.
אהבתי מאוד, אבל לדעתי רש"י לא שיקר הוא באמת ביקש את עזרת הציבור.
נשלח ב-28/9/2014 15:38
רש"י לא יכל לתמצת את דבריו, כי אפשר לתמצת דברים רק אם יודעים את התשובה, אולם אם איננו יודע את התשובה, היה ראוי שיסביר באריכות את השאלה, כי ודאי ניסה להשיב עליה בדרכים שונות, אלא שבמקום לעשות זאת כתב איני יודע, וזו ענוה אמתית.
נשלח ב-28/9/2014 15:40
ומה העזרה שהציבור יכול להציע ?
הרי גם בגמרא לפעמים מצינו דבר כזה שרש''י כותב שאינו יודע למצוא מקור לדברי הגמרא
כמו בב''ק דף ה' ע''ב
ולמאן דאמר קרן עדיפא
כתב רש''י לא ידענא היכא
שאינו יודע היכן יש מאן דאמר כזה
נשלח ב-28/9/2014 15:50
אייזין כתב:
ומה העזרה שהציבור יכול להציע ?
הרי גם בגמרא לפעמים מצינו דבר כזה שרש''י כותב שאינו יודע למצוא מקור לדברי הגמרא
כמו בב''ק דף ה' ע''ב
ולמאן דאמר קרן עדיפא
כתב רש''י לא ידענא היכא
שאינו יודע היכן יש מאן דאמר כזה
הנה התוס' במקום עוזרת לו.
נשלח ב-28/9/2014 15:53
התוס' שם אכן מצטטים מקור לדברי הגמרא
ומעניין מה אנו יכולים להוסיף על דברי רש''י שכתב שאינו יודע מה הפסוק בא ללמדינו
נשלח ב-28/9/2014 16:07
אייזין כתב:
ומעניין מה אנו יכולים להוסיף על דברי רש''י שכתב שאינו יודע מה הפסוק בא ללמדינו
שבאמת ובתמים לא ידע וביקש את עזרתינו. אני לא סובל את התזה ההזוי שאם רש"י אמר שאיני יודע סימן שאי אפשר לדעת. כי יש הרבה פעמים שרש"י פשוט לא מתייחס ולא מפרש כלום במקום שמחייב פירוש כלומר לא כל מה שלא ידע הוא סיפר לכולנו שהוא לא יודע. לדעתי רק במקום שהבין שצריך להיות תשובה ויכול שמישהו יעזור לו, אז פשוט ציין את זה במשפט "איני יודע"
לגבי המשפט "למד לשונך לומר איני יודע" הרי חז"ל לא דברו כלפי טיפשים וגאוותנים וליצנים. חז"ל ידעו שקל מאוד לתלמיד חכם להיתלות בטיעון שבמקום של חילול כבוד הרב אסור להראות שהוא לא יודע. ולכן אומרת הגמ' שדווקא לומר "איני יודע" מוסיף כבוד לרב ולא ההפך.
תוקן על ידי maxmen ב- 28/09/2014 16:07:28
נשלח ב-28/9/2014 16:13
maxmen כתב:
ומעניין מה אנו יכולים להוסיף על דברי רש''י שכתב שאינו יודע מה הפסוק בא ללמדינו
שבאמת ובתמים לא ידע וביקש את עזרתינו. אני לא סובל את התזה ההזוי שאם רש"י אמר שאיני יודע סימן שאי אפשר לדעת. כי יש הרבה פעמים שרש"י פשוט לא מתייחס ולא מפרש כלום במקום שמחייב פירוש כלומר לא כל מה שלא ידע הוא סיפר לכולנו שהוא לא יודע. לדעתי רק במקום שהבין שצריך להיות תשובה ויכול שמישהו יעזור לו, אז פשוט ציין את זה במשפט "איני יודע"
לגבי המשפט "למד לשונך לומר איני יודע" הרי חז"ל לא דברו כלפי טיפשים וגאוותנים וליצנים. חז"ל ידעו שקל מאוד לתלמיד חכם להיתלות בטיעון שבמקום של חילול כבוד הרב אסור להראות שהוא לא יודע. ולכן אומרת הגמ' שדווקא לומר "איני יודע" מוסיף כבוד לרב ולא ההפך.
תוקן על ידי maxmen ב- 28/09/2014 16:07:28
מה ביקש רש''י ?
שנפרש במקומו ?
אז למה נקט בהאי לישנא ?
הרי יכל לכתוב להדיא כאן לא הגעתי לידי הפשט וכדומה .
כמו שהר''ן בנדרים נוקט לפעמים בלשון של לא ירדתי לסוף דעתו בזה .
נשלח ב-28/9/2014 16:16
זה אותו דבר בעצם. כל אחד עם השפה שלו.
נשלח ב-28/9/2014 16:19
לענ"ד במקומות בהם רש"י אומר שאיננו יודע, אפשר בנקל למצוא תשובות (וזה מה שעשו מפרשים אחרים), אלא שרש"י אומר לנו שימו-לב התשובות האלה מוכרות לי, אולם אם תדייקו תראו שיש כאן שאלה גדולה, שהתשובות הללו אינן באמת משיבות עליה, ואינני יודע מה התשובה.
נשלח ב-28/9/2014 16:25
מם80 כתב:
לענ"ד במקומות בהם רש"י אומר שאיננו יודע, אפשר בנקל למצוא תשובות (וזה מה שעשו מפרשים אחרים), אלא שרש"י אומר לנו שימו-לב התשובות האלה מוכרות לי, אולם אם תדייקו תראו שיש כאן שאלה גדולה, שהתשובות הללו אינן באמת משיבות עליה, ואינני יודע מה התשובה.
זה כבר יותר קל להבין
אך מצד שני למה רש''י אינו כותב וצע''ג כמו הרעק''א ?
שרבים פירשו שזה כוונתו לומר שהוא חשב על כל התירוצים שלנו והחליט לדחות אותם ולא להסתפק בהם
נשלח ב-28/9/2014 16:47
יש הבדל בין לדרוש לחפש תשובה עמוקה שזה אומר אל לנו לזלזל בצע"ג ובאיני יודע וכדומה. לבין לטעון ילדותית שאין באמת תשובה אם רש"י או רעק"א אומר שהם לא יודעים או צריך עיון גדול.
לדעתי חכמינו באמת ובתמים אמרו מה שעל לבם. שרעק"א אומר שצריך עיון גדול = שצריך באמת עיון גדול ולו כרגע אין ביכולת לעשות זאת או ניסה ולא מצא מוצא.
ראינו הרבה צריך עיון גדול שהתשובה היית ממש מעבר לפינה. לכל אדם יש את חלקו בתורה כך שלאחד יכול להיות קושיה שנראה לו כמו קיר ולשני הקושיה לא מתחילה בכלל. מסופר על הרב שך שהגיע לשיעור עם קושיה ענקית לדעתו ומיד בתחילת השיעור תלמיד אחד העמיד את הכל במקומו שקשה היה להבין מה קשה היה מתחילה. אז הרב שך אמר שאין שיעור היום כלומר לא ניסה ח"ו להתכחש לטעות שלו. גם האלוהים במליצת חז"ל אומר נצחוני בני. ואם האלוהים אומר טעיתי ?! אז כל אחד מותר לו להודות ולהבין שאפשר לטעות. ק"ו לומר שאיני יודע או צריך עיון גדול וכדומה.
אהבתי מאוד, אבל לדעתי רש"י לא שיקר הוא באמת ביקש את עזרת הציבור.
