למד לשונך לומר איני יודע !

כשהוא לא מפרש אז זה בדרך כלל מכיון שהוא לא ראה צורך לפרש בגלל פשיטות הדבר

.

רש''י קיבל את התואר פרשנדתא

שהוא הפרשן המוביל בדת היהודית

אך אין זה אומר שהוא היחיד

שהרי יש גם את האבן עזרא ורבים נוספים

אך הוא הפרשן עם הפירוש הקליל ביותר השוה בדרך כלל לכל נפש

אני מאמין שיש אשכול אחד או שנים שעוסקים ברש"י.

בכל אופן רש"י היה פרשן השקפתי שזה אומר שהוא בחר את המקורות בחז"ל וקודמיו באופן שמתאים להשקפתו.
כך נהג כל פרשן לפניו ואחריו.
וכלום בלי יוצא מהכלל היו נסמכים על קודמיהם כלומר לא פרשנו מהבטן, רק היית להם מקורות במדרשי חז"ל.

הפרשנים ההשקפתיים הם הם שהתקבלו על ההמונים כי פרשן השקפתי מביא להם דרך, דרך חיים דרך עם משמעות חיים וכו' וכו'

מה שאין כן כל סוג מחקר אקדמאי שבטבעו הוא קר ויבש ובדרך כלל ספקולטיבית, לא מתקבל על ההמונים. זה יכול להיות כמו אומנות יפה ותו לא. אבל לא דרך חיים ובוודאי לא משמעות חיים להמונים.

החיסרון בפרשנות השקפתית היא שאתה מעקם דברים לפעמים או שותק מתי שצריך, העיקר שלהמונים תהיה משנה סדורה.
ברצוני לומר שזה שאלה של ביקוש והיצע, אתה צריך שההמונים יקבלו את דבריך ודרכיך אבל מצד שני צריך לתת להם מה שהם רוצים, כך שכל פרשן הולך על האצבעות.
מכאן חשיבותו שבכל דור תהיה פרשנים חדשים לפי הביקוש של ההמונים, ולכן באמת מודה רש"י לנכדו הרשב"ם שהוא היה מפרש אחרת לפי הדרשות המתחדשים בכל דור.

חייבים לשים לב שהפרשנות לא היית ספורט לאומי של היהדות או סיבה לתת למישהו תואר אקדמאי, הפרשנות הם בעיקר לצורך הדור והמקום והזמן. בכדי להציל את ההמונים מרוחות הזמן ומהבלי הזמן.

לא רק בפרשנות זה כך, אפי' בהלכה זה עובד בדיוק כך.

מי ייתן שנבין את זה ולא נהפוך אחד מהם לאלוהים אחרים.