|
|
| נשלח ב-28/9/2014 16:51 |
|
| |
ברמת העיקרון אתה צודק
ואף מצינו בחז''ל עשרות פעמים שתנאים ואמוראים חזרו בהם
הדר ביה רבא מההיא וכדומה
אך כאן יש אולי שוני בגלל הדגשת הדברים בצורה מפורשת
''איני יודע מה מלמדינו''
הצורך או הרצון של רש''י להדגיש זאת זה אומר דרשני
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 16:58 |
|
| |
| אייזין כתב: |  | | זה אומר דרשני |
|
נכון זה אומר "דרשני" = חפש ודרוש תשובה על דרך דרש דרש משה. זה לא אומר ח"ו שאין לך מה לחפש תשובה כי אני רש"י הגדול או אני רעק"א לא מצאתי תשובה. רש"י לא נהג כך ואם היה נוהג כך אז הוא לא היה מתקבל בארון הספרים היהודי כי היהודים ממש לא סובלים גאוותניים.
תוקן על ידי maxmen ב- 28/09/2014 16:59:02
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 17:13 |
|
| |
כשאני לומד סוגיה ולא מבין משהו, אני מסתכל ברש"י. אם אין על זה רש"י, אני תוהה אם אני אידיוט ונתקע בגלל איזו שטות, או שיש כאן קושיה אמיתית (כל מי שלמד גמ' יודע שיש הבדל מהותי בין אי הבנה טיפשית לבין קושיה, אבל כשנתקלים בבעיה לא בטוחים מהי). כשאני שרש"י אומר "איני יודע" אני מבין שהבעיה כאן היא אוביקטיבית, ויש קושי.אם נקח לדוגמה את "איני יודע מה פסוק זה בא ללמדנו" (שהוא בתורה ולא בגמרא אבל זה לא משנה), הרי שיש פסוקים שרש"י לא מפרש, ואם הקורא לא מבין מה הם באו ללמד כנראה שהבעיה היא אצלו, ולעומת זאת אם הוא מסתכל ברש"י ורואה זאת הוא מבין שיש כאן קושי אמיתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 17:16 |
|
| |
זה מה שהדגשתי בדבריי
שיש לחלק בין מקום שרש''י לא פירש כלום
לבין מקום שרש''י מצא לנכון להדגיש שאינו יודע מה לפרש
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 18:34 |
|
| |
הנה משהו מעניין שראיתי בעניין
שרש''י התכוון לומר איני יודע , מה מלמדינו
הכוונה שמי שרגיל לומר שאינו יודע זה מלמד על מידת הענוה שבו שהיא בבחינת מה
תוקן על ידי אייזין ב- 28/09/2014 18:36:20
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 18:44 |
|
| |
יפה אייזין :) כיוונת לאמת
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 20:01 |
|
| |
| אייזין כתב: |  | זה מה שהדגשתי בדבריי
שיש לחלק בין מקום שרש''י לא פירש כלום
לבין מקום שרש''י מצא לנכון להדגיש שאינו יודע מה לפרש |
|
כשהוא לא מפרש סימן שאין בעיה. כשהוא אומר 'איני יודע' סימן שיש.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 20:45 |
|
| |
| יש3 כתב: |  | זה מה שהדגשתי בדבריי
שיש לחלק בין מקום שרש''י לא פירש כלום
לבין מקום שרש''י מצא לנכון להדגיש שאינו יודע מה לפרש
כשהוא לא מפרש סימן שאין בעיה. כשהוא אומר 'איני יודע' סימן שיש. |
|
זה ברור שיש בעיה
השאלה אם הוא נתן לנו את הכוח ביד לפרש במקומו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 22:30 |
|
| |
| יש3 כתב: |  | כשהוא לא מפרש סימן שאין בעיה. |
|
אין כזה סימן. לפעמים להפך שרואים שהוא לא מפרש אז מבינים שיש כאן בעיה רצינית מאוד ולמשכילים כדאי לרוץ ולהבין מהי הבעיה. בדרך כלל שהוא לא מפרש איפה שחייב היה לפרש, זה אומר שהמשכיל ידום.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 23:22 |
|
| |
כשהוא לא מפרש אז זה בדרך כלל מכיון שהוא לא ראה צורך לפרש בגלל פשיטות הדבר
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 23:44 |
|
| |
| אייזין כתב: |  | | כשהוא לא מפרש אז זה בדרך כלל מכיון שהוא לא ראה צורך לפרש בגלל פשיטות הדבר |
|
כי הוא לא מתרגם הוא פרשן. אבל במקום שמחייב פרשנות והסבר, במקום שאחרים נזעקו על קושי והנה החכם הזה שותק. אז מה זה אומר ?
תראה ותבין שאילו זה היה כמו שאתה אומר אז למה יש כל כך הרבה פרשנויות ומפרשים ? כלומר אם הכל פירש משה אז בשביל מה את פרשנות חז"ל שנמשך אלף שנה של פרשנים שונים. ואם הם כבר פרשנו את הכל אז מה צריך את רש"י ואם רש"י מספיק אז מה רצה נכדו הרשב"ם ? ומה רוצה הרמב"ן והאבן עזרא ?
אם אנחנו מדברים על רש"י אז הנה הוא מודה לנכדו הרשב"ם שהיה צריך לפרש אחרת ממה שהוא פירש. מכאן שנבין שהפרשנות של כל חכם בדורו זה צורך הדור ומקומו ולא מחקר אקדמאי.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2014 00:05 |
|
| |
.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2014 06:23 |
|
| |
רש''י קיבל את התואר פרשנדתא
שהוא הפרשן המוביל בדת היהודית
אך אין זה אומר שהוא היחיד
שהרי יש גם את האבן עזרא ורבים נוספים
אך הוא הפרשן עם הפירוש הקליל ביותר השוה בדרך כלל לכל נפש
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2014 07:42 |
|
| |
אני מאמין שיש אשכול אחד או שנים שעוסקים ברש"י.
בכל אופן רש"י היה פרשן השקפתי שזה אומר שהוא בחר את המקורות בחז"ל וקודמיו באופן שמתאים להשקפתו. כך נהג כל פרשן לפניו ואחריו. וכלום בלי יוצא מהכלל היו נסמכים על קודמיהם כלומר לא פרשנו מהבטן, רק היית להם מקורות במדרשי חז"ל.
הפרשנים ההשקפתיים הם הם שהתקבלו על ההמונים כי פרשן השקפתי מביא להם דרך, דרך חיים דרך עם משמעות חיים וכו' וכו'
מה שאין כן כל סוג מחקר אקדמאי שבטבעו הוא קר ויבש ובדרך כלל ספקולטיבית, לא מתקבל על ההמונים. זה יכול להיות כמו אומנות יפה ותו לא. אבל לא דרך חיים ובוודאי לא משמעות חיים להמונים.
החיסרון בפרשנות השקפתית היא שאתה מעקם דברים לפעמים או שותק מתי שצריך, העיקר שלהמונים תהיה משנה סדורה. ברצוני לומר שזה שאלה של ביקוש והיצע, אתה צריך שההמונים יקבלו את דבריך ודרכיך אבל מצד שני צריך לתת להם מה שהם רוצים, כך שכל פרשן הולך על האצבעות. מכאן חשיבותו שבכל דור תהיה פרשנים חדשים לפי הביקוש של ההמונים, ולכן באמת מודה רש"י לנכדו הרשב"ם שהוא היה מפרש אחרת לפי הדרשות המתחדשים בכל דור.
חייבים לשים לב שהפרשנות לא היית ספורט לאומי של היהדות או סיבה לתת למישהו תואר אקדמאי, הפרשנות הם בעיקר לצורך הדור והמקום והזמן. בכדי להציל את ההמונים מרוחות הזמן ומהבלי הזמן.
לא רק בפרשנות זה כך, אפי' בהלכה זה עובד בדיוק כך.
מי ייתן שנבין את זה ולא נהפוך אחד מהם לאלוהים אחרים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2014 09:36 |
|
| |
בקשר לכל הנאמר באשכול, ראוי ונכון לעשות חסד עם הנושאים ופותח האשכול:
א. 'למד לשונך לומר איני יודע', הינה מימרא מוסרית וחיונית ממדרגה ראשונה לכל אדם משכיל. שקר והתחמקות, בפרט ע"י פניה יצרית (כבוד וכדו'), הם אם כל חטאת לאדם השלם הרוצה באמת להחכים. ישנו סיפור מפורסם על הצדיק ששאל שאלה בישיבה ומי שיענה יזכה בביתו, ולאחר שיצא רץ אליו אחד התלמידים כשאין בפיו תשובה, רק כדי באמת לדעת מהי התשובה. וזו דוגמה מקסימה לראות שאדם שאינו רגיל ליושר אינטלקטואלי (ההיפך מהתלמיד הנ"ל) יכול לטעות ולהטעות שנים רבות כששקר מוליד שקר שמולד עוד אחד עד שצבו"ע זכ"ר אחרי עשרות שנים נעשה שד... ולכן נאה וראוי להתרגל במידה שצויינה בפתיחת האשכול.
ב. לגבי השאלה מדוע ולאיזו תועלת כתב רש"י על נושאים מסויימים שאינו יודע. די ברור שלא בא ללמדינו דבר, כי אם היה רוצה ללמדינו היה פשוט מציין מספר מקורות שהוא לא יודע בפירושו למימרא זו, ולא לבלבל את סדר התנ"ך והגמ' עם הארות לא ענייניות.
לכאורה התשובה האמיתית היא כמו שכתב מ80, שלשאול מדוע כתב כך רש"י זה כמו לשאול למה כתב רע"א שאלה אם נשאר בצ"ע, כי גם לשאלה יש משמעות עיונית, ואדרבה, אולי לומד כל שהוא במהלך הדורות ימצא תשובה ואז יגיע הביאור האמיתי הנכסף.
אבל יתכן גם שלפחות לגבי פירושו של רש"י, המחבר ראה מטרה בחיבור - נניח שהיא ביאור המקראות בדרך קלה ובהירה לאור המדשים - וברמה הזו ישנה קושיא על סגנון/ניסוח/נושא כלשהו בתורה, וזה לא פחות ממחברים רבים שמציינים שאלות ללא תשובות, כי ברמת מטרת החיבור ראוי לשאול שאלה והלוואי שיהיה מי שיענה [ולכן גם אינני בטוח שרש"י מצפה לתשובה 'עמוקה יותר' כדברי מקס, אלא לעיון בסגנון רש"י בתקווה 'לתפוס' משהו שרש"י לא תפס - וגם אם זה נראה למישהו כגאווה, ברור לאם רש"י לא היה מצפא לזה מאיתנו הוא עצמו היה נתפס כגאוותן]
תוקן על ידי אחרחוק ב- 29/09/2014 09:39:19
 |
|
|
|
|
|