| נשלח ב-1/10/2014 09:15 |
 |
| |
אלוף שלמה להט(צ'יץ)ז"ל ,בעברו הצבאי היה גם מפקד אוגדת סיני במלחמת ההתשה ותמיד היתה ידועה חיבתו למסורת ובפרט לחזנות.בהיותו ראש העיר "העז"ופתח את שערי היכל התרבות ,באופן קבוע- למופעי חזנות(קודם לכן היו מופעים ספורים בלבד)ומקומו הקבוע היה תפוס -על ידו-בכל הקונצרטים/מופעי חזנות שונים,כולל אלו שנערכו בבתי כנסת בעיר ת"א-עד לשנים האחרונות. יהי זכרו ברוך. להלן כתבה מורחבת על קונצרט חזנות שנערך לכבודו לפני כ-3 שנים בהיכל-האופרה בת"א ,כולל קטע מהמופע:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4014265,00.html
תוקן על ידי שרגאפייבל ב- 01/10/2014 09:16:32
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2014 10:56 |
|
| |
שלמה להט ז"ל
אכן אבדנו ראש עיר נערץ על ידי תושביו ושוחר חזנות בכל רמ"ח אבריו., קדם במסירות את את החזנים ואת הנושא בכללותו
יהי זכרו ברוך
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2014 11:23 |
|
| |
לי זכור ראיון עם שלמה להט שנערכה בגלי צה"ל בנושא החזנות לפני מספר שנים.
הוא סיפר על ביקור של משה קוסביצקי בצה"ל וציץ בתור אלוף התנדב ללות את החזן במהלך כל הביקור בגלל שציץ ראה בזה כבוד גדול.
הם הגיעו לצפון וכאשר עבור את רכסי ההרים עצרו וציץ ביקש מהחזן לבצע את "אשא עיני", שכמובן משה קוסביצקי נענה בחיוב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2014 19:36 |
|
| |
תמונות של החזן הראשי לצה"ל אריה בראון ז"ל .באחת התמונות רואים אף את החזן דוד קוסביצקי ז"ל. 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2014 19:36 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2014 20:51 |
|
| |
אכן, שלמה להט הי'ה חובב חזנות, יזם את הקמת בית הספר לחזנות בתל-אביב, הי'ה מיודד עם משפחת קוסביצקי.
יחד עם זאת, האמת חייבת להאמר : שלמה להט הרס את השבת בתל-אביב.
כל ראשי העיר לפניו נהגו ב"שביל הזהב", שמרו על ה"סטטוס קוו" ונתנו כבוד לדת, גם אם לא היו דתיים.
שלמה להט בעט ברגל גאווה בכל המוסכמות. פתח מוסדות ואירועים ובתי קולנוע בשבת, וגרם ועודד חילולי שבת המוניים. אימרתו המפורסמת "נכניס להם [לדתיים] עם וזלין..." משקפת היטב את גישתו. לאט ובעיקביות הרס את השבת בעיר וגרם לבריחה המונית של אנשים דתיים מהעיר.
לצערי, ממשיכו דהיום עושה זאת כבר בלי וזלין... וממשיך בקו הזה ואף פורץ פרצות נוספות במעט שנשאר מ"חומת השבת"...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2014 22:27 |
|
| |
| כהןתאומים כתב: |  | לי זכור ראיון עם שלמה להט שנערכה בגלי צה"ל בנושא החזנות לפני מספר שנים.
הוא סיפר על ביקור של משה קוסביצקי בצה"ל וציץ בתור אלוף התנדב ללות את החזן במהלך כל הביקור בגלל שציץ ראה בזה כבוד גדול.
הם הגיעו לצפון וכאשר עבור את רכסי ההרים עצרו וציץ ביקש מהחזן לבצע את "אשא עיני", שכמובן משה קוסביצקי נענה בחיוב |
|
את הסיפור הזה בדיוק שמעתי מצ'יץ' ז"ל בראיון שקיימתי עמו במסגרת תוכנית החזנות שהגשתי לפני 11 שנה ברשת א' של קול ישראל. מילאתי אז את מקומו של אבי שאנני יבדל"א, שיצא לחו"ל בתקופת החגים כדי לעבור שם לפני התיבה.לא אשכח את התרגשותו באותו מעמד, שלא פגה כליל הגם כשסיפר זאת בפעם המי יודע כמה...יהי זכרו ברוך. כל המבקש לשמוע פרטים נוספים יוכל לעשות זאת באמצעות הת"ד הפנימית שלי בפורום.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2014 10:48 |
|
| |
רבות התלבטתי אם להגיב או לא בעניינו. מצד אחד, "אחרי מות-קדושים אמור". מצד שני, כמעט והפכו אותו לצדיק...
אבל לאחר שראיתי את תגובתו של מר אבי3188, אני מרגיש כי הוא פרץ את הדרך, ולכן אוסיף מספר מילים, ואלו תחושותיי האישיות.
לדעתי, החזנות ביסודה היא "עמוד התפילה". קשר בינינו ובין בורא עולם. לאדם מכובד לא פונים בגוף שני, ובתפילותינו אנו פונים לקב"ה כדבר איש אל רעהו: "ברוך אתה". להיות חובב חזנות, משמעות הדבר להיות חובב קשר עם הקב"ה. לחוש את "ואני קרבת אלוקים לי טוב". גם יצירות החזנות, אלו שאין מקומם בהכרח ליד עמוד התפילה אלא באולמות הקונצרטים, מטרתם לעורר, לרגש, לגעת בנימי רגש הנשמה.
כיצד ניתן להתייחס ברצינות לחיבוב החזנות על ידי אדם שבמו ידיו ומעשיו, רמס ציבורית בפרהסיא הבוטה ביותר, את ערכי הקדושה והיהדות, לכנותו "חובב חזנות"?? רק אם החזנות היא סוג של פולקלור יהודי נבוב.
אין בכך כדי לדבר לא על האיש, לא על פעולותיו ולא על רבת דתיותו. אין זה מענייני ואינני תחת האלוקים כי אתן ציון לאיש.
אבל כאשר בפורום הזה מערבבים בית תכלת לקלא אילן - לא רציתי להחריש.
גמר חתימה טובה
הק' מעניש
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2014 12:11 |
|
| |
מניש. לשיטתך אסור להתייחס גם להרבה לחנים המבוצעים גם ע"י חזנים/ש"צ שומרי תורה ומצוות, עקב העובדה שהולחנו ו/או משמיעים ביצועים של כאלו (שכבר אינם איתנו ואלו שעימנו שיזכו לחזור בתשובה שלמה במהרה) בלשון המעטה רחוקים מלהיות שומרי מצוות ולצערנו גם בין כאלו המשמשים כש"צ ישנם כאלו הרחוקים משמירת תומ"צ. ועל כולם ... סלח לנו מחל לנו כפר לנו. וכפי שמובא בתפילת ליל יו"כ, הן יעביר זדון למשוגה כי לכל העם בשגגה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2014 13:08 |
|
| |
ארבל הנכבד- בגדול, אני מסכים עם מסקנותיך.
לדעתי זו לא שיטתי, אלא של רבים ונכבדים שקדמו לי. על חזנים מסויימים (רבים? לא יודע) ידוע שסירבו להופיע על בימות האופרה ו/או לשיר שירי אופרה. דומני שיוסל'ה רוזנבלט ע"ה היה דוגמא לכך. בהחלט צורם לי מאד לראות חזנים בני תורה, יראי שמים, ואף כאלו שמקפידים על קלה כחמורה עד כדי הופעה בבגדיהם היהודיים-חסידיים, אשר ממלאים פיהם ביצירות שהם "שירי עגבים". זה שזה בספרדית והם כביכול לא מבינים, לא גורע מהתסכול שלי כשאני רואה את זה. יצירה כמו "או סול או מיו" ודומיו, נו, שיהיה.
ושליחי ציבור שאינם יראי שמים בלשון המעטה - מה אני צריך לומר? ציבור ששולח אדם כזה להיות שלוחו ולהעלות את תפילותיו למרום, מזכיר לי את הסיפור על הבעש"ט וחסידיו שחיפשו בית כנסת לתפילה באחד ממסעותיהם. כשהגיעו לכפר פוני, נכנסו לביהכ"נ, והציבור עמד לפני תחילת התפילה. מה נדהמו התלמידים לנוכח סירובו של הבעש"ט להתפלל שם, בנמקו: בית כנסת זה מלא התפילות יהודים. אינני יכול להתפלל כאן.
לאחר מכן באר: כאשר הציבור נוהג כשורה, תפילותיו עולות מבית הכנסת לשמים ופועלות את פעולותיהם. כאן בבית הכנסת, רבות המחלוקות, השנאה ועוד, מה שגורם שכל התפילות פשוט נשארות כאן, ואינן עולות למרום...
האם זה המצב בקהילות כאלו? אינני יודע. אינני מחשב חשבונו של עולם ושל יושב מרום. אבל אם כנים אנחנו, ומאמינים במה שלמדנו- מסופקני.
ואכן, נתפלל "הן יעביר זדון למשוגה, כי לכל העם בשגגה"
אגב, שמעתי לבאר את היהי רצון "שנרבה זכויות כרימון" כך, שהלא, אם עשית מצווה, הרי זכות בידיך. אם לא- לא. מה שייך לבקש שנרבה זכויות? אלא, אמרו חז"ל על עושה התשובה, זדונות נעשות כשגגות, ושגגות כזכויות. והיות ואיננו מתכוונים חלילה למרוד בו ית' אלא יצרנו משיאנו, הרי שהכל בגדר שגגות, וממילא מתפללים שיהפוך ה' לנו את כל עברותינו לזכויות, ונרבה זכויות כרימון.
הק' מעניש
 |
|
|
|
|
|
