|
|
| נשלח ב-24/11/2014 21:07 |
 |
| |
| שמח_תמיד כתב: |  | לכבוד הרב מוצפי שליט"א ראיתי שהרב כתב על פאה שהגרב"צ אבא שאול אסר ובספרו אור לציון ח"א סי' יא התיר ושמעתי ממורה שהיא קרובה של הרב אבא שאול ששאלה אותו מה ראוי ללבוש השיב לה פאה
תשובה
דבר העורך :
אין גבול לשקר, אין גבול להטעיה, אין גבול להחטאת הרבים, אין גבול לטפשות.
האור לציון מדבר שם בנשים ששערן היה מקריח, והדביקו שיער שלא תתגנה בפני בעלה, ועליו כיסו ברדיד. ומה שהליץ על אותן שגילו שיער זר הוא דוקא בגרושה ובאלמנה לפירוש החתם סופר , וכמו שכתב בפירוש באור לציון בתחילת דבריו ושנה כן בסיומן. שיש לגרושה ואלמנה דין פנויה שלדעתו אינה חייבת לכסות ברדיד את פיאתה המצומקת שלא תתגנה מחוסר שיער |
|
גם על ה"עורך" הזה ניתן להמליץ את מאמר חז"ל: הפוסל במומו פוסל...הרי גם מרן הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל, הבין בפשטות מ"אור לציון" שהגרב"צ התיר פאה. וכך כתב: "והיום ראיתי שגם הגאון בן ציון אבא שאול שליט"א בספרו אור לציון (חלק או"ח סי' י"א) מתיר לכל הנשים לצאת בפאה נכרית לרה"ר. והליץ בעד ש"ג ורמ"א. ודבריו ברורים שם להתיר, ולא כמו שפירשו בהם איזה תלמידים שלא הבינו דבריו, ע"ש באורך".אולי גם עליו התכוון ה"עורך" שאין גבול ל...?ואולי גם הוא התכוון לבנו של הגרב"צ, הגאון רבי אליהו, שביאר בפשטות את אביו שהתיר פאה, וגם חזר על כך בחלק ב' ביתר ביאור?וכמובן שכל מה שכתב אותו עורך, אין לו שחר. הגרב"צ לא דיבר על נשים עם קרחת, והדביקו שיער, ולא על רדיד, אלא על פאה רגילה שעליה דיבר הרמ"א. גם אין קשר לפירוש החת"ס, ואין קשר לאלמנה וגרושה...הכותרת שנקט הגרב"צ, נועדה להסתיר את הנושא העיקרי של הסימן - היתר לנשים לצאת בפאה. לכן הכותרת המוזרה: "דין אלמנה וגרושה בכיסוי הראש" כשכל הסימן עוסק באשה נשואה ובדברי הרמ"א בזה...להלן הכותרת - ודברי הגרב"צ העוסקים בהיתר פאה לנשים נשואות, בלי שום איזכור לגרושה / אלמנה:
לאחר שהגרב"צ גומר את דבריו, הוא עובר לנושא אחר לגמרי: "ומידי דברי בזה, ראיתי להעיר..."
תוקן על ידי יאיר18 ב- 24/11/2014 21:20:17
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2014 21:19 |
|
| |
| שמח_תמיד כתב: | | | מעולם לא כתב הרב שמותר לאשה נשואה לילך בפיאה ברשות הרבים, ובודאי לא בפיאות הפרוצות והשחצניות הללו |
|
מה לעשות? הגרב"צ כתב כך במפורש, בחלק א' סימן י"א:"מצאתי כתוב בהגהות אלפסי החדשים, מותר לאשה נשואה לגלות פאה נכרית שלה, לא שנא אם היא עשויה משערותיה או משיער חברתה".ביאור: הגרב"צ מצטט את הרמ"א, שמצטט את "שלטי הגיבורים", שאומר שמותר לאשה ללבוש פאה משערות חברתה..."ומשמע מדברי הרמ"א שמתיר לצאת בפאה נכרית אפי' לרשות הרבים במקום שרגילות בכך, וכן כתב הפרי מגדים (אשל אברהם אות ה') בדעת המגן אברהם (שם ס"ק ה), שביאר דברי הרמ"א הנ"ל".ביאור: הגרב"צ מדגיש, למי שלא הבין, שהרמ"א התיר לנשים לצאת לרשות הרבים בפאה, בניגוד לדעת הגר"ע יוסף שכתב ביביע אומר שאולי יש מקום לומר שהרמ"א רק התיר לקרוא קריאת שמע מול פאה..."ומעתה מיושבים דברי הרמ"א כמין חומר, דהוא ז"ל לומד מדברי שלטי הגבורים דיוצאת לרשות הרבים בפאה נכרית לא חשיב פרועת ראש מהתורה, אבל לענין דת יהודית לא למד ממנו, אלא סמך על שיטתו ושיטת הרמב"ם ומרן בזה, שהדבר תלוי במנהג המקומות, וא"כ כיון שנהגו לילך כך גם ברשות הרבים, שוב לית בה אפי' דת יהודית".ביאור: הרמ"א סובר שדין "דת יהודית" תלוי במנהג המקום, ואם נהגו ללכת עם פאה גם ברשות הרבים, אין בזה איסור של "דת יהודית" ומותר ללכת כך..."נראה, דהרמב"ם מפרש דת יהודית, היינו דת שנוהגות הנשים, כלומר מנהגי הצניעות שהנשים נוהגות להיות צנועות, וכל מקום ומקום לפי מנהגו... וגם בדעת מרן השו"ע צריך לומר כן".ביאור: הגרב"צ מוכיח מתוך דברי הרמב"ם והשו"ע, שגם הם יודו לרמ"א להתיר פאה ברשות הרבים...הגרב"צ בחלק ב' - "ראה בספר אור לציון תשובות חלק א' או"ח סי' י"א, במה שנתבאר שם ליישב דברי הרמ"א שכתב שמותר לקרות ק"ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב"ם ומרן השו"ע".ביאור: לכל אלה שניסו להתחכם ולפרש אחרת, הגרב"צ מסכם זאת בשפה ברורה...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2014 21:24 |
|
| |
כאנקדוטה לסיום, בנוגע למה שכתב "העורך" שהגרב"צ לא התיר את הפאות הפרוצות, אציין סיפור שסיפרה הגב' מועלם, שברשותה גמ"ח פאות יד שניה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.
הגברת הנכבדה, שהיא אחייניתו של הגרב"צ, סיפרה שהרבנית הלכה איתה לקנות פאות, ובחרה בפאת "קאסטם" שלא היתה כל כך דומה (בלשון המעטה) לפאה המבוגרת שהיתה רגילה ללבוש תמיד.
היא הגיעה לגרב"צ עם שתי הפאות, החדשה והישנה, ושאלה אותו, מה ללבוש באירוע (בר מצוה כמדומני)?
הגרב"צ ענה: מה השאלה, בוודאי שתלבשי את הפאה היפה...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2014 12:12 |
|
| |
יאיר 18. חן חן, יישר כוח !
אזכיר רק שבספר "עוז והדר לבושה"
של הרב פאלק
הוא מתיר פיאות קאסטם,
והוא מבאר באר היטב
איזה פיאות מותרות, ואיזה אסורות.
הספר הנ"ל קיבל הסכמות
מרשימה ארוכה של גדולי הדור.
ההלכה לא נלמדת מפוסטרים ברחוב,
או מציטוטים בשם הרב אלישיב,
הרב אלישיב לא פירט את דבריו
מה כוונתו ב"פיאות של זמנינו",
על כרחך שאנו חייבים להסתמך
על גדולי הפוסקים בעניין,
כמו הרב פאלק הנ"ל.
נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי רציף ב- 25/11/2014 12:13:58
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2014 12:48 |
|
| |
"פאות קאסטם" בסלנג העברי זה ביטוי לפאה משיער טבעי משובח.וברור שאף פוסק מן המתירים לא אוסר פאות משיער טבעי משובח. אדרבה, יש פוסקים שממליצים על הפאות הללו - כערובה לשיער אירופאי שאין בו חשש ע"ז (ובמאמר המוסגר, כבר נכתבו פסקי הלכה ע"י פוסקים מפורסמים, שהוכיחו שאין שום חשש ע"ז בכל פאה שהיא, בניגוד לדעת הגרי"ש אלישיב).הבעיה העיקרית היא בפאות ארוכות מאוד - שעליהם הצביע הגרי"ש כ"פאות פרוצות". כשהאורך הוא מוגזם - ממילא הוא מושך תשומת לב רבה. ניתן לראות בתמונה על איזה אורך הוא דיבר - כמעט עד מקום הנחת התפילין:בעיה נוספת שמצביעים עליה הפוסקים, היא פאות שלא ניכר כלל שהן פאות. כאן יש בלבול גדול. ישנה "המלצה" שמובאת בתקנונים שונים ומשונים, ביניהם גם התקנון המפורסם של "משמר התורה", אותו בית דין שהורכב מנציגים של רבנים שונים עם דעות שונות לחלוטין - וניסה להוציא "פשרה מוסכמת". באותו תקנון נכתב למשל האיסור "שלא תיראה כפנויה".בהלכה, למרבה הצער, לא מובא שום איסור כזה. בתימן למשל, הנשואות והפנויות היו נראות אותו דבר. גם במקורות שמדובר על כיסוי הראש, מדובר על כיסוי הראש "לבנות ישראל". לא מוזכר בשום מקום בראשונים או באחרונים, שכיסוי ראש זה "סימן היכר" של הנשואה. אפילו הגר"ע יוסף, בתשובתו לאסור פאה, דחה את הטעם הזה ש"היא צריכה להיראות נשואה, כדי שלא יתחילו איתה". הוא כתב שאין הבדל בין פנויה נידה לבין נשואה, בשני המקרים מדובר על איסור חמור.כתוצאה מטעות זו, אפשר לראות במגזר הדתי לאומי נשים נשואות שחובשות לראשן איזה בנדנה קטנה, כשרוב הראש מגולה, והעיקר ש"רואים שהיא נשואה"... למרות שהיא עוברת בבירור על איסור דאורייתא של גילוי השיער. זה מה שקורה כשלוקחים את הטפל והופכים אותו לעיקר.לתחום זה נכנס הרב פאלק הנ"ל - שעשה סלט גדול מכל דעות הפוסקים האוסרים והמתירים, הכניס את דעת האוסרים בתוך דעת המתירים, והגיע למסקנה שפאה כזו היא אסורה. לאחר מכן הוא נכנס לפרטי הפרטים של סוגי הפאות - "שביל לבן" וכל הטריקים שנועדו לתת מראה טבעי לפאה.צריך לדעת, שלפי רוב המתירים - אין בזה שום בעיה הלכתית שלא ניתן לזהות שמדובר בפאה! שיטתם ההלכתית היא שכיון שהדבר נפוץ, הרואה אשה נשואה חרדית עם שיער - מבין לבד שמדובר בפאה ולא בשיער טבעי. אתם מכירים מישהי בציבור החרדי שלא מכסה את הראש? לכן אין בעיה של "מראית העין", והם טוענים שגם האוסרים בעבר יודו לזה כיום...ואדרבה, לדעת האוסרים, הסיבה לאסור פאה היא בגלל שלא ניתן להבדיל בינה לבין שיער טבעי, וזוהי היתה שיטת האוסרים עוד לפני מאות שנים - שלא יטעו אתכם ויספר לכם ש"פעם היה אפשר להבדיל, היום לא"...◄ הגר"ע יוסף: "ומכיון שאין שום היכר בין פאות אלו לשערות הטבעיות, הא ודאי שיש לחשוש בהן משום מראית העין, שיחשבו אותן לפרוצות ההולכות בגילוי שערות ראשן ברה"ר".◄ מהר"י קצנלנבוגן, ראשון האוסרים, לפני חמש מאות שנה: "ושלא יתקשטו בפאה נכרית, כי שיער באשה ערוה ולמראה עין יראה כאילו הוא שיער שלהם" (ספר י"ב דרשות).◄ ישועות יעקב: "וכיון שאינו ניכר אם הוא משיער גופה או משיער נכרית".◄ תורת שבת (לפני מאה שנה): "וכן הוא אצל פאה נכרית דנשי דידן, שאין אדם יכול להבחין אם בשיער עצמה או בפאה נכרית היא מתקשטת".◄ ר' שלמה קלוגר, לפני מאתיים שנה: "בזה הזמן הרבה פרוצות שהולכות בכוונה בשיער שלהן, א"כ אף ההולכות בפאה נכרית מה מהני זה, הרי הרואה לא יידע ויסבור דשלה הוא".◄ ובספרו קנאת סופרים: "דהרי אי אפשר להכיר בלי הבחנה [=בלי להתבונן] אם הוא שיער שלה או של אחרת".◄ שו"ת חסד לאברהם, לפני מאות שנים: "שנראה כאילו הולכות בשערות עצמן מגולות... שניהם דומין זה לזה ואין היכר כלל בין פאה נכרית לשערות עצמן".
יצויין כי יש מתירים בודדים - כהגר"ח קניבסקי שליט"א - שאביו, הסטייפלר, חשש לדעת האוסרים, ולכן הוא מצריך שהפאה תהיה ניכרת "למתבונן". כמובן שאין הכוונה לגברים שיתעמקו בפאותיהן של הנשים, אלא שאשה המתבוננת תוכל להכיר, וברוב הפאות ניתן להכיר ע"י סימנים פשוטים - הפאה יותר גבוהה משיער הראש, היא יותר מבריקה, התסרוקת השגרתית של פאות, ועוד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2014 19:21 |
|
| |
איך בנות ישראל הלכו בתימן ?... ודאי שיש את השיקול "לא לבלוט יותר מדי". וזה מה שנקרא "צניעות". האמת שאין לי כ"כ מושג בהלכות צניעות, פשוט בעיני, שאישה שלבושה בבגד צהוב או אדום או בגד בצבע כסף או זהב, אז היא לא צנועה, אולי לא תמצא על זה מקור מפורש וברור, הרבה מהתקנות מבוססות על העיקרון של צניעות = לא לבלוט יותר מדי, ועל שיקול הדעת של החכמים בכל דור, מה נכלל בעיקרון הזה, ובארו לנו צניעות מהיא, גם אם לכבודו זה נראה חידוש שלא הופיע בעבר. (בגדול, בעבר הנשים היו צנועות יותר) גם בגד צמוד מדי הוא לא צנוע. ובסופו של דבר, הרבנים של זמנינו - מקלים יחסית. וגם הרב פאלק מתיר חלק מפיאות הקאסטם, והוא אף מתיר ג'ינס נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2014 20:44 |
|
| |
ההבדל בין תימן לישראל
בנות ישראל הלכו בתימן, בדיוק כמו המוסלמיות שם. האם יעלה על הדעת שמישהי תלך שם עם פאה, כאשר כל הנשים הולכות עם רעלות? בדיוק כמו ש"נשות השאלים" מושכות כאן תשומת לב רבה ומשיגות את ההיפך ממטרתן (בהנחה שמטרתן היא צניעות), כך אשה עם פאה בתימן תמשוך תשומת לב רבה.
בישראל, המצב שונה. וכבר כתבו בזה הפוסקים, הגר"ש קורח רבה של בני ברק, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן, הגאון רבי עזריה בסיס, רבה של ראש העין, הגאון רבי יוסף קאפח, חבר בית הדין הרבני העליון, ועוד ועוד, להתיר פאה לנשים תימניות בישראל, שכבר השתנה המנהג לגמרי ואינן לבושות כמו בתימן, והרחיב בזה הגר"ב זילבר חבר מועצת גדולי התורה בשו"ת אז נדברו.
הלכות צניעות
בוודאי שהלכות צניעות מסורות לגדולי ישראל, ויש איסור בהלכה שאשה תבלוט יותר מדיי. ענין "בגד אדום" אינו פשוט בהלכה, יש שהתירו בימינו וסברו שאין בזה איסור כי כבר נדוש הדבר; ויש שחילקו בין גווני אדום, יש אדום צועק ויש אדום שקט, וכו'.
אין דבר שאין לו מקור בספרי הפוסקים. ואדרבה, אם אין לו מקור, כמו בגד ג'ינס, סביר להניח שהאיסור הומצא ע"י עסקן כלשהו ששיעמם לו בחיים (והבטלה מביאה לידי חטא וכו'). בגד צמוד מדי, כיון שהוא מבליט, הוא שוב עונה על ההגדרה ההלכתית הפשוטה שאסור לאשה לבלוט בצורה יוצאת דופן.
פאות קאסטם שנראות ממש כמו שיער טבעי - מותרות
על פאות קאסטם הרחבתי בהודעה הקודמת, וגם כאן, אני מדבר על הדברים הפשוטים והמבוארים בפוסקים - ההיפך ממה שניסה הרב פלאק לומר בספרו, שפאה שאינה ניכרת אסורה. והנה, על קצה המזלג:
◄ בשו"ת אז נדברו למרן הגאון רבי בנימין זילבר, כתב "ומדכתב במשנה ברורה דבמקומות שאין המנהג כן אסור משום מראית העין, משמע דהמדובר באינו ניכר היטב דהוי פאה". כלומר, במקום שאין חשש של מראית העין, אע"פ שאינו ניכר, יש להתיר.
◄ ובספר "דברי חיים" כתב: "ולענ"ד, קושיה מעיקרא ליתא, דהא כיוון דדרך הנשים כן, לעשות פאה נכרית על ראשן, כבר ידוע הוא לכל. וכמו בזמנינו דידוע דנשים צדקניות נושאות על ראשן פאה נכרית... ככל זה אין שום מראית עין והוא פשוט". כלומר, מפני שידוע שנשים צדקניות לובשות פאה - אין בזה מראית העין, כי הרואה "מבין" שזאת פאה, ואין הסיבה משום שהפאה ניכרת והרואה "יודע" שזאת פאה.
◄ ובספר "אמרי המזג" כתב: "והכי נמי הרי בוודאי לא שייך משום מראית העין אלא לגבי ישראלים אחרים המכירים אותה שהיא ישראלית (עיין במג"א ובמחצית השקל שם ס"ק ד'), והרי הם יתלו בהיתר שהיא פאה נכרית ולא שיער גופה, וגם אם יחקרו הדבר יוודע להם שכן הוא האמת". כלומר - הרואה "יתלה" בהיתר, ורק אם "יחקור" וידרוש יתברר לו שזאת פאה. וטעם ההיתר הוא משום שיש לרואה במה לתלות, ולא משום שניכר. אגב, הספר הזה נכתב לפני עשרות רבות של שנים, שהיום טוענים שאז היו פאות קש ותבן....
◄ ובספר "חידושי בתרא" להגאון רבי חיים דב אלטוסקי, חתן הגרח"פ שיינברג זצ"ל, כתב במפורש: "וגם אין לדחות דשאני פאה נכרית דמתני', דלא היו מומחים כבזמנינו והיה ניכר שאין השיער שלה, מה שאין כן כשאין להכיר שאין השיער שלה יש להחמיר בכל הדינים כאילו שיער שלה מגולה, דזה אינו דהא רש"י והשלטי גיבורים הנ"ל פירשו שעושה כן כדי "שתיראה בעלת שיער", ואם יש להכיר דאין השיער שלה איך תיראה על ידה כ"בעלת" שיער, אלא על כרחך גם בזמנם היו מומחים ואע"פ כן מותר".
◄ ובשו"ת "סתרי ומגיני" [נדפס בשנת תרצ"ב] כתב: "וגם לחוש אחשדא שיסברו הרואים שהיא שערות עצמה היא חומרא גדולה, דכיון שיודעים העולם שיכולין עתה לעשות הפאה נכרית יפה כל כך שתיראה כשערות עצמה, אמאי נחשוד אותה". כלומר, אדרבה: משום שכעת (בשנת תרצ"ב) עושים את הפאה יפה כל כך, ונראית כשערות עצמה (דלא כטענות אותם האומרים שלפני שמונים שנה היתה הפאה קש ותבן), למה נחשוד אותה? ואם הפאה היתה נראית כמראה צמר מנופץ, לא היה כלל מקום לחשד...
◄ ובשו"ת "אגרות משה" למרן הגאון רבי משה פיינשטיין, כתב במפורש: "ויש עוד טעם גדול במה שלא אסרו בפאה נכרית, דכיון דידוע לכל שיש ללבוש פאה נכרית שתהיה נדמית כשערות האשה עצמה, אין לאסור דמהאי טעמא יחשדוה הרואים מרחוק ואלו שאין מסתכלים כ"כ בנשים שהשיער הנראה הוא משערות האשה עצמה, כיון שהיא מוחזקת לאשה כשרה, ויודעים שמקרוב ודאי מכירים שאינן שערותיה, והרואים אותה בקרוב ומסתכלים הרי ברוב הפעמים יכירו שהיא פאה נכרית". כלומר, מקרוב אפשר להבחין, ומרחוק? יתלו שזאת פאה, מחמת ש"ידוע לכל" שאפשר לעשות פאות שנראות כשיער ממש!
"וממילא אין לאסור גם כשלא ניכר לפעמים, אף אם היה זה מאיסורי לאוין, וכ"ש שהוא רק מאיסורי עשה, שאפשר שליכא כלל איסור מראית עין בזה".
◄ וכן כתב הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א בספר "אום אני חומה" עמ' צ"ד: "רבים האוסרים הוא משום מראית העין, והוא לפני שנתפשט לבישת הפאות. וגם טעם האוסרים שיסבור שהוא שערות ויבוא לידי הרהור, ליכא [=אין] כיום".
וכן כתבו בקובץ "תל תלפיות" (שע"י מכון הוראה ומשפט דק"ק חניכי הישיבות בראשות הגר"מ גרוס שליט"א, קובץ ס"ז): "בש"ך סי' רח"צ סק"ב בדינא דהרא"ש כתב דסגי במה שזה מצוי, אף שאין מכירין להבחין שזה של היתר, וע"ש בב"ח. וכמו כן מצינו בספר מגן גיבורים או"ח סי' ע"ה סק"ג (עיקר דבריו הובא במשנ"ב שם סקט"ז), גבי בפאה נכרית, דגם המתירין לצאת כך לרה"ר משום דמדינא שרי, מ"מ ת"ל דאסור משום איסורא דמראית עין, וכתב דכיון דהרבה הולכות כן, הרואים לא יתלו באיסור, ומשמע נמי דאין צריך שידעו להבחין בין פאה נכרית לשיער, וסגי [=מספיק] מה שהוא מצוי".
◄ ובספר "אבני ישפה" (ח"ה סי' קמ"ה) להגאון הרב פיינהנדלר כתב: "כיום נעשה מצב שרוב הנשים לובשות פאה נכרית, ואם כן ודאי שלא שייך לומר שיש כיום ענין של מראית העין, שהרי יודע כל אדם שיש כאן פאה נכרית. ודבר זה דומה לתחילת השימוש בשעון שבת, שבתחילתו היתה מראית העין שאנשים חשבו שהוא מכבה או מדליק האור בשבת, אבל אחר שהתפשט הדבר שוב אין מראית העין, כי הוא דבר שרוב בני אדם עושים, ולא שייך בזה ענין של מראית העין. וכן הדבר בענין הפאה הנכרית... בזמננו הדבר ברור שהוא נפוץ ביותר, ולא שייך כלל מראית העין, וממילא גם הבאר שבע שאסר הפאה הנכרית, היה מודה אם היה רואה המצב שנוצר בימינו".
◄ ובשו"ת "תבואות שמש" למרן הגר"ש משאש כתב: "גם משום מראית העין ליכא [=אין], כי מאות ואלפי נשים לובשות פאה... ואיזה מראית עין יש בדבר שעושין כל הנשים?"
ויש עוד ועוד פוסקים, אינני רוצה להאריך...
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2014 21:50 |
|
| |
אחרי הכל ,כיום לצערנו בציבור,
ישנם הרבה, בני תורה במרכאות,
שנשותיהם הולכות עם פאות,
ששום רב לא מתיר!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2014 11:50 |
|
| |
| טום888 כתב: | |
אחרי הכל ,כיום לצערנו בציבור,
ישנם הרבה, בני תורה במרכאות,
שנשותיהם הולכות עם פאות,
ששום רב לא מתיר!!! |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2014 11:55 |
|
| |
יאיר, אם כן מהיא סברת הרב פאלק לאסור פיאה עם בסיס לבן ? וגם, יש הרבה חסידות שחובשות כובע על הפיאה, והם טוענים שזה משום מראית העין ? נראה שכן יש איסור לפי פוסקים מסוימים משום מראית העין ? תודה נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2014 12:55 |
|
| |
| טום888 כתב: |  |
אחרי הכל ,כיום לצערנו בציבור,
ישנם הרבה, בני תורה במרכאות,
שנשותיהם הולכות עם פאות,
ששום רב לא מתיר!!! |
|
ראשית, כפי שכבר אמרו לך, זוהי הוצאת לעז. פאות ארוכות מאוד ופרועות, לובשות מיעוט הנשים.שנית, דבריך הם תרתי דסתרי. אם "הרבה בני תורה" נשותיהם הולכות כך, ממילא זה כבר לא מושך תשומת לב, והפך לדבר שגרתי, ואין בו משום פריצות... פריצות פירושה - דבר היוצא מגדר הרגיל, ומושך תשומת לב רבה. לכן כתבו הפוסקים (הבאתי לעיל את "יביע אומר", ויש עוד) שאין היום פריצות בשיער של נשים נשואות חילוניות, כי כך הדבר רגיל ברחובותינו. כולם רגילים לראות. למרות שיש כל מיני גוונים בשיער, ומראה רטוב, ותלתלים ארוכים, אין בזה פריצות כי הרבה הולכות כך.היחיד שנתן הגדרה ברורה לפאה פרוצה, הוא הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א בשו"ת דת והלכה סימן א', שכתב שאין שום הגדרה ברורה לפאה כזו: "קשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון, וכגון שערות ארוכות ומסולסלות דהוה כבגדים אדומים שאסרו אז חז"ל, דהוה פריצות שמתבלטת יותר מדאי. וכן כאן אי אפשר לקבוע בזה שום כללים, אלא דבר אחד יש לזכור תמיד, שבצניעות פשוטו כמשמעו שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא".
שלישית, והעיקר - ישנם פוסקי הלכה שמשתמע מהם שאין לאסור שום פאה, וזה כמו בגד ארוך או מנוול שאשה לובשת. לדוגמא, כך כתב הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, בשו"ת אור יצחק אה"ע סימן ג':
"ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול. ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת.
והנה כתוב מפורש בגמ' (שבת צה.) ויבן ה' אלהים את הצלע, מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה אל האדם, ע"כ. הרי דהשערות כשהם קלועות הוי נוי, והרי היא מקיימת שני דברים, גם כיסוי הראש וגם שתיראה נאה, וכמו אלה שמכסות ראשיהן במטפחת או בכובע, וכידוע שגם באלה יש מכל המינים, יפים יותר ויפים פחות, ובוודאי שלא יעלה על הדעת לומר לאשה ללבוש מה שפחות יפה, וכל אשה עם הטעם שלה, והרי כל בנות ישראל בנות מלכים הן וראויות הן לאיצטלה היפה ביותר".
ועוד כתב, "ואף שיש פאה נכרית כזאת שבאמת האשה נראית בהם מנוולת על ידה, באופן שהשערות מפוזרות לכאן ולכאן ולכל ד' רוחות השמים, מכל מקום הרי את ראשה היא כיסתה, והרי היא כלובשת בגד שמנוול אותה [שהרי אין זה שיער מחובר], וזה לא נוגע לדין כיסוי הראש".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2014 13:27 |
|
| |
| רציף כתב: | | יאיר,
אם כן מהיא סברת הרב פאלק
לאסור פיאה עם בסיס לבן ?
וגם, יש הרבה חסידות שחובשות
כובע על הפיאה, והם טוענים
שזה משום מראית העין ?
נראה שכן יש איסור
לפי פוסקים מסוימים
משום מראית העין ? |
|
סברת הרב פאלק - היא סברת האוסרים. הבאתי הוכחות רבות לעיל. הבעיה היא, שהוא מציג זאת כשיטת המתירים... ומערבב הכל.אפשר לבוא ולומר לציבור, נכון שיש עשרות רבות של פוסקים מתירים, אבל בואו ונחשוש לדעת האוסרים ונחייב פאה הניכרת, או כובע על הפאה. כך ממש כתב הגר"ש וואזנר בשו"ת "שבט הלוי" חלק ה' סימן קצ"ט: הוא מביא את דעות האוסרים, כותב שמדברי הרמ"א ומגן אברהם "מוכח דהרבה היו מקילין בזה, וכן נהגו מדינות שלמות, אפי' לצאת לרשות הרבים כאשר העיד לנו הפרי מגדים... מדינות שלמות החזיקו בזה", ומסקנתו היא שצריך ללבוש פאה שניכר שהיא פאה (מכל מקום כתבתי לעיל שיש סימני היכר רבים).גם אותן חסידויות שהזכרת, שלובשות כובע על הפאה, חוששים לדעת אותם אדמו"רים שאסרו פאות בעבר הרחוק. לכן הם לא מתירים פאה לגמרי, אלא מוסיפים משהו.אבל לבוא ולומר זאת בדעתם של כל הפוסקים המתירים? זה פשוט לא נכון... כי כמו שהוכחתי לעיל, דעתם היא ההיפך ממש - שאין מה לחשוש למראית עין כלל, כי זה לא שייך בימינו, והם כותבים במפורש שזה מותר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2014 14:53 |
|
| |
שכחתי לציין דבר חשוב: הרב פאלק מסתמך פעמים רבות על "קול קורא" (פשקוויל בלע"ז) שמתפרסם מידי פעם ע"י עסקנים שונים, ובו מופיעות חתימות של רבנים, בדרך כלל 4-5 רבנים שמפורסמים בתקשורת כגדולי הדור. באופנים האלה מתפרסמים "תקנונים" לפאות וכו'.יש לדעת כי לדברים האלה אין שום אמינות ותוקף הלכתי. אי אפשר ללמוד הלכה ממספר שורות קצרות, וגם התפרסמו מעשיות רבות על דרך החתמת הרבנים, וזיופים רבים. קחו לדוגמא את הפרשיה האחרונה של "היתר מכירה" ומכתבי הרבנים בנדון.
גם בספרי הפוסקים הזכירו זאת. הנה מה שכתב בשו"ת "משנה הלכות" להגר"מ קליין זצ"ל, אב"ד אונגוואר (חלק ח' סימן קי"ט), בנוגע לפשקווילים ותקנונים שונים המתחברים ע"י עסקנים וחתומים ע"י רבנים שונים:"אותם החותמים על האיסור ואינם בקיאים בדבר, רק שחתמו מטעם שראו גדולים אחרים חתומים שם, וסומכים עליהם, או שחתמו שמם כדי להוסיף בחתימות ולהגדיל הרשימה של רבנים שיראה שהרבה רבנים אוסרים, או משום כבוד מרן שליט"א, לא די בזה שאינן מכריעים את ההלכה להקרא רוב, אלא אדרבה עוברים בלאו... דגם עוברים על סילוף ההלכה בכלל. ובפרט שאם ישאר הפסק הזה חתום, ובדורות הבאים אחרינו יראו שכל הני חתמו לאסור, יסברו דוודאי היו גדולי ישראל שידעו לפסוק, ויתחשבו בזה, ויסלפו ההלכה לדורות הבאים"!"גם פשוט דאותם הרבנים שאוסרים מחמת יראה או שאר פניות, אין להתחשב בחתימה כזו... וכן עשו רבים... ואחרים חתמו על האיסור מחמת שיראים שילעיזו עליהם המחמירים ויטרידו אותם, ואחרים מנועים מלהביע דעתם ברבים מפני שהוציאו ספרים, ויראים מפני הטרור שלא ילמדו בספריהם כאשר זה קרה בכמה ישיבות שזרקו ספרי גדולי הרבנים מהישיבות... ועוד יש רבנים שיראים שיאמרו עליהם שהם מן המקילין, בזמן שכחא דמחמירין עדיף, ועוד יש כמה רבנים שפשוט יראים מטרור וזלזול ממנהלי המוסד אשר בכוחם להשמיץ, וגם עשו כן, ועושים כן למי שאפשר, ופשוט דאין זה רוב"!גם הגאון רבי יהודה הנקין שליט"א, בשו"ת בני בנים, סיפר על מה שכתב לרב פאלק:"קבלתי בתודה העתק ההערות בעברית לקונטרס בלועזית "עוז והדר לבושה" ממחבר שו"ת מחזה אליהו שליט"א.לפני כעשר שנים כתבתי לו בענין אחד ונדפס בשו"ת בני בנים חלק ב סימן י"ט אך לא קבלתי תשובה, וכעבור כמה שנים פגשתיו כשבקרתי בקהילתו.ועיין בבני בנים חלק א סימן ל"ט שכתבתי לרב אחר משם שגם כן חיבר קונטרס בלשון האנגלית, וסמך על מקצת גדולים לאסור על כל העולם, וכמו בהערות הנוכחיות באות א, שהעתיק קול קורא שיצא בארץ ישראל שיש בו צרוף הלכות ברורות עם ענינים שאינם בשלחן ערוך, כמו חיוב גרביים ואיסור שסע בחצאית ארוכה. והוא עצמו כתב באות י"א שגרביים הן מהרגשת הצניעות של נשים, ומשתנה ממקום למקום.ואין מורים מתוך קול קורא, כי אחד מחבר את הנוסח ומחתים אחרים, ורוב החותמים סומכים על החותמים הראשונים בלי להתעמק בפרטים, ואי אפשר לעמוד על מקור הדברים וסמכותם, ותשובה מנומקת אחת שווה כרוזים הרבה אפילו כשחתמו גדולים על הכרוז עצמו וכל שכן כאן שרק היה למראה עיניהם".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2014 11:19 |
|
| |
| יאיר18 כתב: | |
| רציף כתב: | | יאיר,
אם כן מהיא סברת הרב פאלק
לאסור פיאה עם בסיס לבן ?
וגם, יש הרבה חסידות שחובשות
כובע על הפיאה, והם טוענים
שזה משום מראית העין ?
נראה שכן יש איסור
לפי פוסקים מסוימים
משום מראית העין ? |
|
סברת הרב פאלק - היא סברת האוסרים. הבאתי הוכחות רבות לעיל. הבעיה היא, שהוא מציג זאת כשיטת המתירים... ומערבב הכל.אפשר לבוא ולומר לציבור, נכון שיש עשרות רבות של פוסקים מתירים, אבל בואו ונחשוש לדעת האוסרים ונחייב פאה הניכרת, או כובע על הפאה. כך ממש כתב הגר"ש וואזנר בשו"ת "שבט הלוי" חלק ה' סימן קצ"ט: הוא מביא את דעות האוסרים, כותב שמדברי הרמ"א ומגן אברהם "מוכח דהרבה היו מקילין בזה, וכן נהגו מדינות שלמות, אפי' לצאת לרשות הרבים כאשר העיד לנו הפרי מגדים... מדינות שלמות החזיקו בזה", ומסקנתו היא שצריך ללבוש פאה שניכר שהיא פאה (מכל מקום כתבתי לעיל שיש סימני היכר רבים).גם אותן חסידויות שהזכרת, שלובשות כובע על הפאה, חוששים לדעת אותם אדמו"רים שאסרו פאות בעבר הרחוק. לכן הם לא מתירים פאה לגמרי, אלא מוסיפים משהו.אבל לבוא ולומר זאת בדעתם של כל הפוסקים המתירים? זה פשוט לא נכון... כי כמו שהוכחתי לעיל, דעתם היא ההיפך ממש - שאין מה לחשוש למראית עין כלל, כי זה לא שייך בימינו, והם כותבים במפורש שזה מותר.
|
|
הגיוני לחשוש לשיטת האוסרים, ולחבוש פיאה צנועה ! מה גם שפיאה ממש ארוכה היא בפירוש לא צנועה. ב) הגדרת הצניעות מופיעה כבר בנביא ובחז"ל ; יען כי גבהו בנות ציון וכו' נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2014 00:11 |
|
| |
א. אין שום הגיון בזה שמדברים לשיטת המתירים, אל ציבור שהולך בשיטת המתירים, וקוראים לו "לחשוש לשיטת האוסרים". למה לחשוש, אם לא פוסקים כמותם?
ב. בוודאי שאין זה מן היושר, לעשות סלט משיטת האוסרים והמתירים ולהציג את שיטת האוסרים כדבר המקובל "לכולי עלמא". זוהי רמאות. אנו הולכים בשיטתם של עשרות פוסקים מתירים, שלפיהם אין שום חשש.
ג. החשש לשיטת האוסרים משום מראית העין, הוא בפאות שלא ניכר שהן פאות. אין לכך קשר ל"צניעות". החשש הוא שהרואה לא ידע שאותה אשה הולכת בפאה, ויחשוב שהיא עוברת איסור דאורייתא של גילוי ראש, ולכן לשיטה זו - אסור ללבוש פאה שלא ניתן לזהות שהיא פאה.
בימינו לא שייך החשש הזה, כאמור לעיל באריכות, כי כל הנשים חרדיות מכסות את הראש, ואף אחת לא הולכת עם שיער גלוי. כך שגם מי שלא ניכר עליה שלובשת פאה, הרואה "משער" שמדובר בפאה.
ד. אני מסכים איתך שפאה ממש ארוכה ומושכת תשומת לב בחריגותה, איננה צנועה, באותה מידה שמטפחת ארוכה איננה צנועה, או שאל ורעלה.
לגבי הנביא:
א. הפוסקים כתבו שאין ראיה מהנביא בישעיה שם, כי לא פוסקים הלכות מהאמור בנביא ומהפירושים סביבו.
ב. גם יש פירושים שונים למובא שם, לפי רוב הפירושים לא מדובר כלל בפאות או בתוספות שיער.
ג. יתכן שכוונת הנביא היא למכלול הדברים שהוא כותב, שיוצרות התנהגות פרוצה, ולא לדבר אחד בלבד. מסתמא אתה יודע שהגמרא מסבירה שהבנות היו מתיזות בושם על הגברים. אין לכך קשר לנדון דידן.
ד. אגב, הנביא מדבר גם על מטפחות ורעלות. אולי נלמד משם לאסור זאת?
"וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה... בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר ה' אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים. הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת... הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים. וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים"...
|
|
|
|
|
|
