|
|
| נשלח ב-5/10/2014 17:15 |
 |
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | עברנו שוב את יום הכיפור. כל היום בישיבה ועמידה , בתפילה. כביכול. בעצם עם פיוטים בשפה ארכאית לא מובנת. ומשמימה.
אדם עסק 90% בכל דבר בראשו רק לא בדבר הנקרא תפילה,
אמנם- אפשר להבין את הפיוטים לאחר התעמקות- אבל שוב אין זו תפילה.
האם רק לי זה נראה כך? שיש לשנות בצורה דחופה את סדר היום ביום הכיפורים. אני לא מגזים לימות המשנה והבית- זו תהיה באמת פנטסיה. אבל לשנות את נוסח התפילה, ואת כמותה וכ' |
|
למה להלך בגדולות? בוא ונתחיל בתפילה של ימות החול, ונעמיד אותה רק על מה שמופיע ברמב"ם.
אה, אתה לא מוכן לוותר על 'עלינו'?
או על קבלת שבת?
המממ...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 18:12 |
|
| |
בערל,
השאלה היא למה הגר"א בחר כן לומר את פיוטי ימים נוראים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 19:14 |
|
| |
כמובן שזה יותר קשה לעקור
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 19:14 |
|
| |
מואדיב
מי לא מוכן לוותר על "עלינו"?
מי לא מוכן להעמיד את התפילה על נוסח הרמב"ם?
אני כן.
נא להודיע כאן על פתיחת המנין החדש, מנין רמב"ם, בעיר התורה בני ברק.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 19:36 |
|
| |
מיימוני טרם אשור ההצטרפות נבקש הבהרות לגבי המניין החדש
אומרים המלך הקדוש ? וזכרנו ומי כמוך וכו' (ראה באשכול סמוך)
עד איזה שנה חוזרים לאחור מה נכלל בפיוטים שעוקרים
הנוסח ביסודו אר"י או בבלי או אחר
התפילה בסגנון חופשי כשאיפת ירוחם (כמו לפני אנכה"ג לרמב"ם) ?
בסגנון קרליבך ?
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 05/10/2014 19:41:40
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 19:39 |
|
| |
נמחק כפול
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 05/10/2014 20:13:00
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 20:03 |
|
| |
אבן עזרא קהלת פרק ה פסוק א
פיו ויחשוב בלבו שהוא עומד לפני מלך, בידו להחיות ולהמית על כן אסור שיתפלל אדם ויכניס בתוך תפלתו פיוטין לא ידע עיקר פירושם ולא יסמוך על המחבר ברצונו הראשון כי אין אדם אשר לא יחטא או המעתיקים חטאו, וכלל אומר יש בפיוטי רבי אליעזר הקליר מ"כ, ארבעה דברים קשים, הדבר האחד כי רובי פיוטיו חידות ומשלים
הכל יודעין מה כתב הראב"ע. והכל מסכימים עם מה שכתב. אבל בפועל כולנו ממשיכים בדרך הנלוזה, כי מעשי אבותנו בידנו.
לרעיונות ראשונים כפי שהציע מואדיב, יהיו ארבה מאד אוזניים. אבל מעט מאד אם בכלל-רגליים שיבואו למנינים כאלה.
אפשר וחייבים ללכת לפי הראב"ע ולהוציא את כל הפיוטים היפים יותר והיפים פחות מתוך ספר התפילות החדש.
יש בעיה עם עודף הזמן שיוצר כביכול בביטול האמירות האלה.
כרעיון ראשוני. בכדי להיות רצינים בנושא התשובה, יש לתת לכל אחד את הזמן להרהר ולשחזר במוחו את העבירות שהוא מתודה עליהם.
במקום- כפי שנוהגים היום- הוידוי מלווה במנגינה שמחה. המנגינה השמחה ביותר, בכל המנגינות האחרות, מה השמחה הגדולה ב אשמנו בגדנו וכ'?
מה המהירות? שבו-האדם נאלץ להתודות. הוא בכלל מודע למה שהוא אומר. ועל מה הוא מתוודה?
את הזמן הנותר, אפשר למלא בשירה, ב"ה יש לנו אוצר אדירה של שירה מתאימה. קרליבך, פריד, בן דוד, שואקי, וסליחה מלכל האחרים,
בשירה כזו אפשר להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של דבקות וסובלימציה רוחנית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 20:26 |
|
| |
באשכנז וספרד המנהג היה להתפלל כל היום כמבואר בדברי הראשונים הרבה.
באשכנז מצאנו גם ששהו (רבים) בבית הכנסת כל הלילה וזכר למנהג זה יש בגמ' בומא כ: אם כי בצורה בעייתית כמו כן המנהג שהוזכר אצל פילון להיות ניעורים כל ליל החג כנראה במקורו על יו הכיפורים ובטעות הועבר לשבועות (אף שבו כבר מצאנו את המנהג במאה הי"ג בספרד לא רק בזוהר)
הסיבה שמתפללים נעילה כי חיפשו מה לעשות אחרי שכבר גמרו את כל התפילות
אולי מקורו מזכר למקדש שהרבה צפו במהלך כל היום בעבודת כהן גדול כמבואר בגמ'.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 20:51 |
|
| |
אני מכיר גם סדר יום אחר שהיה נהוג ביום הכיפורים
תענית דף לא.
בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים, תנא: מי שאין לו אשה נפנה לשם. מיוחסות שבהן היו אומרות בחור וכו'. תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשום שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים. אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר +ישעיהו כה+ ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו. הדרן עלך בשלשה פרקים וסליקא לה מסכת תענית.
סוף כל סוף יום הכיפרים זה יום טוב. חג ומועד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 21:19 |
|
| |
לירוחם
מרוב הרחקת "חג" בראש השנה עשה חג ביום הכיפורים שהוא יום צום ואבל ומספד.
הסיפור במשנה זו הוא עתיק יומין 1) ומימי שילה.... (ובנות ירושלים ל"ד) 2) ולפני שנתקן איסור מחולות ביו"ט (נ.ב. ואולי זה הטעם שמפטירין במנחה בעריות עיין תוס' כעין זה). 3) אין כרמים ליד ירושלים ... 4) ואפילו התיאור בת מלך וכו' מזמן שהמלכים היו "משלנו"... 5) ועובדה שלא נזכר ביומא ...
ועוד נראה שלא היו ימים טובים לישראל כמשה עשר בשבט וכיום הכיפורים שבהן בנות וכו' על יו"כ אין צריך לפרש למה הוא יום מיוחד רק על ט"ו שבט ועל זה מפרש שחגגו את בציר הענבים (יהיה כל פריו קדש הלולים ויבצרו את כרמיהם ויעשו הילולים בית אלוהיהם בשופטים ועוד הרבה פסוקים) אגב תאריך הבציר מתאים לשבט או לתשרי ? .
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 21:37 |
|
| |
יום הכיפורים מעולם לא היה יום מספד.
תענית דף ל :אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים.
נשיא ותנא מהדור הראשון שחיי בירושליים בתקופת הבית. מעיד- הוא לא ידעה את מה שאתה יודע?
בציר הענבים בתקופתם היה בסביבות חג השבועות. היום מאחרים את הבציר במקסימום חודשיים, כי מדענים וחוקרים בוצרים בהבשלה מדויקת, לשפר את טיב היין. בר שלא היה מוכר בזמנם.
טו באב הוא חג האהבה, חז"ל אומרים ארבעים יום לפני יציאת הולד... ט"ו באב הוא ארבעים יום לפני הולדת העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 21:59 |
|
| |
ירוחם, בער שאל אותך שאלה טובה.
מילא אנחנו שתומכים בחז"ל אמורים לתמוך גם בחג האהבה שלהם, אבל אתה שמתנגד לניסיונותיהם לעוות את התנ"ך אמור להתקומם נגד ההריסה של יום צום כיום כיפור - ותוכל לקרוא בתנ"ך על ההנהגה בימי צום שכוללת בכי, מספד, חגירת שק, קריעת הבגדים וישיבה על הארץ ועכ"פ ודאי תשובה ו'קריעת הלב' כמאמר הנביא.
מה מקום יש כאן למחולות?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 22:13 |
|
| |
.
ירוחם,
כוונתי למעלה היתה שאין הסכמה גורפת. זה לא יכול בלי 'ונתנה תוקף', וזה בלי 'עת שערי רצון' זה לא ימים נוראים בשבילו. זה ממתין כל השנה ל'מראה כהן', וזה ל'אשר אומץ'.
אבל לשאלתך העקרונית יש בי התנגדות עזה.
התפילה אמורה לספק למתפלל חוויה? מנין?
מי קבע שיש מצווה לחוות חוויה רוחנית של תפילה? ושמא אנחנו מתפללים כי כך צווינו?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 22:21 |
|
| |
מואדיב, איזו מטרה אחרת משרתים הפיוטים?
|
|
|
|
|
