מפני טרדות המועד לא התפניתי לעיין ולהשיב, כך שהצטברו כמה וכמה תגובות.
אשתדל להגיב על כולן, אם כי ללא התייחסות נקודתית.
ראשית, הבהרה.
כפי שנכתב בהודעת הפתיחה, איני נכנס כלל לשאלה האם יש שכר ועונש בזה או בבא או בשניהם.
כיוון שעסקו בזה, אומר רק בקיצור, כי לדעת המקרא, הנביאים והכתובים, ללא סירוס ועיקור פשט המקראות, יש שכר ועונש בזה ולדעת חז"ל, כנ"ל ללא סירוס ועיקור, בזה ובבא.
כל עסק "שלא לשמה", הוא המצאה מאוחרת.
ראה: על ידי מי ומתי נוצר רעיון עבודת ה' לשמה.
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2964102&forum_id=1364
אחד המגיבים הביא את סיפורי ה"פירשו", בגין העדר שכר ועונש. ראוי לציין כי חז"ל התעמתו בעיקר עם המסקנה שאין, יותר מאשר עם עצם טענת אי הכי לא בעינא.
השאלה הופנתה למי שסבור שאין שכר ועונש, האם ייתכן לקיים חיי מצוות דווקנים תחת הנחה זו.
אוסיף ואשאל, בעקבות חלק מהתגובות, האם בהינתן הנחה, כי אי אפשר להקפיד על מצוות ללא המצאת שכר ועונש דמיוניים, אם לקטנים, אם גם לגדולים, השופט כל הארץ יעשה משפט שכדי לקיימו או על כל פנים לחנך אליו, יש צורך בסיפורי בדים ודמיונות שוא?
הערת אגב.
אם התורה הבטיחה הבטחות בהתייחס לאנשי הדור ההוא, מדוע לא נרחיב זאת על הכול ונסדר את החיים כראות עיני דורנו?
ראוי לאשכול נפרד.
