האם תיתכן נבואה

כתשובה לדברי עודד

האם תיתכן נבואה?

כאשר אדם הולך לרופא והוא "חוזה" שהמחלה תסתיים (או שחלילה לא) הרי שהוא מתנבא. 
כאשר פרשן פוליטי קובע מה הולך לקרות במהלכים הפוליטיים - הרי שהוא מתנבא.
גם כאשר אני קובע שתאכלו מחר ארוחת בוקר הרי שאני מתנבא. 

ואנו מקבלים נבואות אלו כמובנות מאליהן. כידיעת העתיד כמעט ודאית. אמנם "אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות", ובכל זאת הסבירות לכך כה גבוהה. גבוהה עד כדי שאנו מוכנים לבזבז כסף כדי לקנות למחר ארוחת בוקר, רק מכיוון שאנו מאמינים לנבואתנו שנאכל מחר ארוחת בוקר. ועד כדי שהרמטכ"ל או ראש הממשלה מוכנים להתכונן למלחמה או לשלום, רק ע"פ תחזית. האם בכלל ניתן לנהל חיים ללא תחזיות? הרי אז היינו דורכים במקום.

אני קובע שבעוד 200 שנה, בתאריך זה בדיוק, לפי לוחות השנה של כל התרבויות, בהתאמה, תֵאָכֵל ארוחת בוקר ע"י רוב אוכלוסיית העולם.
כמובן, ייתכן שחייזרים ישתלטו על כדור הארץ, ולכן בעוד 200 שנה אי אפשר יהיה לאכול ארוחת בוקר. יתכן גם שאיזה אל רם ונישא יתערב וישמיד את כל האוכלוסייה שבתבל, אולי יפזר את אויר האטמוספירה, ואולי אף יפורר את כדור הארץ, ואולי את כל הגלקסיה. ובכל זאת, אם הכל יתנהל בצורה נורמלית, הרי שבעוד 200 שנה, ביום הזה בדיוק, יאכלו ארוחת בוקר. (נכון מפליא? כל כך מפליא שעד מעט אני כבר הולך לחשוב את עצמי לנביא)

לפני כמה אלפי שנים, כשהתרבויות התחילו להתפתח ולהתקשר זו עם זו בדרכי מלחמה או שלום, קמו גם "נביאים" שחוזים מה יקרה בכל תרבות, ובין תרבות לתרבות וכדומה. ומכיוון שהם חיו בזמן מוקדם בתרבות, הרי שהיה בידיהם לעמוד על עיקרי כל תרבות ויסודותיה, ולנתח די בקלות מה יקרה בהמשך התרבות. גם נביאי ישראל - קמו באותו זמן, וזה בדיוק מה שהם עשו. כמובן יתכן שאותו אל רם ונשא שיבטל את ארוחת הבוקר בעוד מאתיים שנה, יתערב גם בנושא זה ויפריע לנבואות נביאי ישראל להתקיים. אבל בהנחה שהכל יתנהל בצורה נורמלית, הרי שלדעת נביאי ישראל, ולמעשה גם לדעת חכמים וקדושים רבים מישראל ומאומות העולם - הרי שלדעתם נבואות נביאי ישראל יתקיימו בצורה זו או אחרת. כמובן, אפשר להתווכח באיזו צורה בדיוק. אבל העיקרון הוא עיקרון. וכבר ראינו נבואות שהתקיימו. כמו הגלות וחזרת ישראל לארצו. וכמו נפילת העבודה הזרה. ועוד. 

זה לא אכפת לי אם הכוונה היא שבעים שנה בדיוק או לא, מה שחשוב זה שהנבואה התקימה בצורה זו או אחרת. (ומי אמר לך שנבואת חנניה היתה "מדוייקת"?)

גושניק, באותה מידה גם שנתים אינם זמן אלא ציון זמן קצר/ארוך/בינוני. וגם כשירמיהו אמר לחנניה 'השנה אתה מת' הוא התכוין בקרוב/מתי שהוא במהלך חייך. שיבת כלי המקדש אין כוונתה שהם 'ישובו לירושלים' אלא שאיזה עבד מקדש בבלי יצחצח אותם. (קרה בדיוק שנתיים אחר כך! הצטרפו לקהל חסידי חנניה בן עזור וקיימו את נבואתו הבאה 'לי הכסף ולי הזהב נאום חנניה; הביאו את כל הונכם אל בית אוצרי ובחנוני נא בזאת; אם לא אברח וכספכם עמדי;')
בקיצור, כל פסוק אפשר לפרש כך.

אגב מה שכתבת זה לא נבואה זה סוג של אופטימיות שמחר בבוקר תקום וצאכל ארוחת בוקר רוב בני האדם חוסכים כסף לעת זקנה שכלל לא בטוח שהם יזכו לכך ראשי ממשלות חותמים חוזים ארוכי טווח שרוב הסיכויים שהעסקה תושלם הם יהיו בכלא בקיצור הכל אשליה

אסטרניק

זה לא אכפת לי. מה שחשוב הוא, שה"אשליה" של נביאי ישראל דומה בהחלט ל"אשליה" הנורמלית והסבירה שבעוד מאתיים שנה יאכלו ארוחת בוקר. ובדיוק כמו שאף אחד לא מפקפק באכילת ארוחת הבוקר, כך אין לפקפק בנבואות נביאי ישראל. זה לא אומר שעלינו להיות שאננים כי הגאולה תגיע, אלא ל אלהתייאש ומתוך יאוש לתכנן את חיי הגלות הלאה. לא כך עלינו לעשות, אלא לצפות תמיד ולחפש ולחקור אחר כל אפשרות לפתרון בעיותיו של עם ישראל, מתוך ידיעה כי מהלך התרבות הנורמלי מסייע לזה, ועלינו רק לבדוק כיצד להגיע לכך. ע"ע הסיפור הידוע על ההוא שחלם על אוצר מתחת לגשר בלא יודע איפה ולבסוף מצאו בתוך ביתו.

כותב אליקים:
'כאשר אדם הולך לרופא והוא "חוזה" שהמחלה תסתיים (או שחלילה לא) הרי שהוא מתנבא. כאשר פרשן פוליטי קובע מה הולך לקרות במהלכים הפוליטיים - הרי שהוא מתנבא. גם כאשר אני קובע שתאכלו מחר ארוחת בוקר הרי שאני מתנבא. ואנו מקבלים נבואות אלו כמובנות מאליהן. כידיעת העתיד כמעט ודאית'.

נראה כי אליקים כותב את דבריו ללא בקורת ראויה של מושגים, כדי להתאים אותם לכוונתו. הרופא אינו 'חוזה' ואינו 'מנבא' מהלך רפואי. הוא משתמש בסטטיסטיקה מתוך הנסיון והכרת התנאים של המקרה המסוים. המקשיב לו מבין היטב את המשמעות הזו של הדברים.

הכלל 'עולם כמינהגו נוהג' מאפשר החלת הסטטיסטיקה של האתמול על המקרה העתידי. הכלל הזה עצמו נלמד מן הנסיון, והכל מבינים כי מחר עלול לקרות ארוע יוצא דופן אשר יפר את מהלך הענינים הרגיל. גם ארועים חורגים אלו נכללים ב'עולם כמנהגו נוהג', כאשר הסיכוי הסטטיסטי שלהם קטן.

בני אדם וגם בעלי חיים משתמשים בסטטיסטיקה באופן טבעי, לרוב בלי מודעות לדבר. אדם שפוי אינו חוצה כביש בעינים עצומות כיוון שהוא מבין כי יש סיכוי רב שיפגע. 'יש סיכוי' הוא ביטוי סטטיסטי. תאונות תעבורה קורות יום יום, אבל אנחנו סומכים באופן טבעי על הסטטיסטיקה וכולנו מתניידים ברגל או בכלי רכב. אריה יוצא למרדף אחר הטרף כשהוא מעריך, על פי הכושר הנתון לו, כי הוא יכול לתפוס את טרפו. גם הנטרף שומר על מרחק סטטיסטי ואינו פותח במנוסה כאשר איזה אריה נגלה באופק.

כאשר אני קובע, כי 'אזרחי ישראל יאכלו מחר ארוחת בוקר', כולנו יודעים שיהיו כאלו אשר לא יאכלו ארוחת בקר [נקווה ששתו לשוכרה בלילה ולא היו מסוגלים להתעורר לארוחה. אנו יודעים שתהינה גם סיבות אחרות]. הכל מבינים שקביעה זו וידיעה זו היא בעלת תוקף סטטיסטי אשר ההיסתברות שלה גבוהה מאד.

ארצות הברית וסין מצויות על מסלול התנגשות ביניהן. הדבר נאמר מתוך הבנת אינטרסים ומציאות גאופוליטית. אי אפשר לקבוע כיצד יתרחשו הדברים בעתיד, אפשר להעריך ולתאר תרחישים שונים. ארבעים וחמש שנים היו ארצות הברית וברית המועצות נתונות במסלול התנגשות ביניהן, התרחישים היו שונים, העובדה היא כי לא פרצה מלחמה בין השתים, והעימות התנהל תמיד בזירות משניות ומעורבות גורמים משניים שהופעלו בידי המעצמות.

הביטוי 'אני מנבא' בשימושו היום-יומי משמעותו אני משער תרחיש ואת הסיכויים שלו להתקיים. יכולת ההשערה שלי תלויה בכושר ההבנה והניתוח, בידע ובניסיון.
עודד

עודד

מה שעשית הוא לכתוב עשר פעמים כפול שלוש שורות לכל פעם - שנבואה צריכה ידע ונסיון. זה בדיוק מה שאני כתבתי למעלה. תודה על חיזוק דברי, אבל באמת שאין צורך.

האם כל השערה על סמך ידע ונסיון היא נבואה ?? כל נהג אוטובוס שיודע מתי נגיע לתחנה סופית זה נבואה ?? שאנו יודעים שיש חלב טרי במכולת בבוקר זה נבואה ?? נבואה אמורה להיות ידיעה על טבעית אשר לאדם מהשורה אין אותה וגם אם אין לו ידע ונסיון יש לו את הנבואה

אז זהו - שאני חושב שאין דבר כזה על טבעי, ושגם הנביאים לא חשבו שנבואתם יוצאת מגדר הטבעי. חז"ל אמרו שאדם הראשון לפני החטא יכל לראות מסוף העולם ועד סופו. אין הכוונה שראה מעבר לקירות ומעבר להרים, אלא הכוונה שחשיבתו היתה זכה ונקייה, ולפי האמונה - שהעולם כולו מושגח ע"י א-ל יחיד - ממילא כל הבריאה כולה הינה דבר אחיד, היינו: יצירת כפיו של הקב"ה, ואדם הראשון שנברא בצלם אלוקים - צלם האלוקים הוא זה שאפשר לו להבין את הבריאה כפי שהיא נראית ממבט אלוקי, דהיינו, כמו שהמהר"ל אומר שהקב"ה הוא "פשוט" ואינו מורכב, ולכן גם הבנתו את העולם היא "פשוטה" דהיינו אחידה כיחידה אחת, ואף ראייתו של אדם הראשון לפני החטא שאבה את כוח זה של ראייה "פשוטה" דהיינו שכל הדברים התאחדו בתוכה. וזהו אור הנבואה. וזה גם כן מה שאפשר לנביאים לדעת את העתיד - הם ראו בראייה זכה ו"פשוטה" את מהלך הדברים, אבל ודאי רק את מהלך הדברים שנראו לנגד עיניהם ובשום אופן לא מעבר לזה. ייתכן לומר שראייה שמאחדת הכל כיחידה אחת כוללת בתוכה גם ראייה של העל טבעי - אבל זה בתנאי שאכן העל-טבעי הוא חלק מעולמו של הרואה את הראייה הזו. ולי אישית אין כלים לבדוק זאת. למעשה זה גם לא נראה לי כל כך חשוב האם הם ראו דברים שמעבר לטבע קרי: מעבר למדע (כי אין כזה דבר מעבר לטבע אלא רק מעבר לידוע על הטבע), מה שחשוב זה שהם ודאי יכלו לראות את התרבות ואת הלך הרוח שלה, ומתוך כך ידעו שיראל יגלו ויחזרו וכן הלאה.