|
|
| נשלח ב-20/8/2015 21:25 |
 |
| |
אל תתני לחלום חייך לעוף
להתרסק, להיעלם לפני שהוגשם.
כל עוד רוח אפך בתוך הגוף
נסי לרדוף אחריו עד אי-שם.
כי כשחלום טוב מתגשם
לאחר מאמצים ונסיונות לא קלים
וזאת כמובן רק בעזרת השם
אזי כל הקשיים נמוגים, נעלמים.
גם לי היה חלום, משהו ישן- עתיק
ואז לפני שנים, בשעתו
חשבתי כי גדול עלי התיק.
חלמתי בהקיץ וזה כל העניין
ללמוד לכתוב שוטף בעברית.
השקעתי, למדתי והתמלאתי כמעיין
למרות ששבועות הייתי כסהרורית.
היום-
כשאני מביטה לאחור
מתמלאת בסיפוק ובהנאה
הגשמתי החלום, לא השארתי בו חור
כי קצרתי ברינה מה שזרעתי בדמעה!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2015 00:49 |
|
| |
אם החיים הם משל
אז מה תפקיד החלום?
האם קשור הוא לנמשל
ומה חזון ותקווה
יגידו
כשבדרך הוא נכשל
אם נלך בדרך
שאל ההגשמה הוא מוביל
זה תלוי ברצון
לפיו סלול הוא השביל
וגם במטרה,
למי עושים את זה, ובשביל
ואז,
אם החלום הופך לממשי
נהפך לחלק אישי
כל הנמשל, התפאורה
יכול גם כן להפוך לדרך
שתוביל למקום הטוב ביותר
מקום עם ערך
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2015 00:55 |
|
| |
חזון ותקווה ירגיעו
כי עוד חזון למועד.
וצדיק- עד שבסוף קם הוא
שבע פעמים הוא מועד.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2015 01:51 |
|
| |
יפה מאוד!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2015 21:44 |
|
| |
פעם החלטתי
לנסות להיות שפית
או קונדיטורית
העיקר להכנס למטבח
שינסתי מותניים
הפשלתי שרוולים
לבשתי סינר ניילון
בצבע לבן צח
תפסתי איזה ספר
חיפשתי בו איזה מרשם
דפדפתי לי במרץ
עד שהגעתי לשם
הייתה זו עוגה
קומות לה שלוש
ובין לבין קרם
משהו לא נדוש
הוצאתי חומרים
ניפיתי קמח לבנבן
שברתי ביצים
והקליפות נכנסו גם כן כמובן
בסופו של עניין
שגיליתי שהבצק לא טפח
הגעתי למסקנה
שאולי אעשה הסבה משף לטבח
אז קראתי לעזרה
למשוררת שירה
שתבוא ותתאר מה קרה
כשהטבח נכנס לזירה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2015 21:56 |
|
| |
איך אתאר מה קרה
אם אינני מעיזה
להכניס לפה את הפיצלוח
שהכינה השפית הפזיזה?!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2015 22:21 |
|
| |
את לא צריכה להכניס אותו
הוא נשלח אחר כבוד מהמטבח
לא אל שולחנך המצוחצח
תוכלי למצוא אותו אולי בפח
אז הלכתי לחפש
אחר משהו שיחפה על התסכול
ואז מצאתי מתכון
של מרק בורגול
(ממלכתיות, מותר לכן לצחוק...:))))
זה יצא דוחה
משהו שראוי למאכל כלב
אז נתתי לרוקסי לאכול
ובליבי נשאר כאב
אחרי יאוש
ושניצלי תירס שמונה
שהצלחתי לשרוף
במיקרוגל החדש מהשנה
החלטתי שהכי טוב
שאכין לי חביתות
אבל גם העין וגם המקושקשת
יצאו לי חרוכות
אז אחרי שכבר לא ראו קירות
הרצפה הייתה זרועה בקליפות
הפח היה מלא עד גדות
והעשן נראה היה מבשר רעות
לקחתי מארנקי כמה מעות
וירדתי לי לחפש מאפיות
ועכשיו אני אוכלת בורקס משומשם
ועוד איזה רוגאלע שאת גרוני חסם
ושתיתי גם כוס קפה שקניתי
ושלחתי מישהו לנקות את הבלגן שהשארתי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2015 22:39 |
|
| |
שולחני המצוחצח לא ראה מימיו
חיים טובים ושלווים.
בואי לראות מה יש מעליו
שאריות מלפני עשרות אביבים.
הסירים מפויחים, הפח עולה על גדות
הבית שלי נראה בדיוק
כמו אותה חורבה מהאגדות.
אז לפעמים כשאין ברירה
נכנס החצי המיואש למטבח
אבל מגלה עד מהרה
שעדיף כבר לנבור בפח.
ואז כשהקיבה מתחילה לזמר
והרעב כבר ממש מציק
והבן אדם רעב כמו נמר
וזה ממש לא מצחיק.
אני לוקחת מחבת אחת ושתיים
קוצצת בצל לחתיכות
העיניים דומעות מלאות במים
ואין סבלנות לחכות.
ובמקום שמן יוצקת חומץ
ושופכת פנימה הבצל.
וככה בכח אוזרת אומץ
ומגישה לגבר האומלל.
הילדים והאבא את האוכל לועסים
ומיד בורחים לרחוב
יושבים על המדרכה כמו הומלסים
ונראים ממש כבעלי חוב.
ואז כשבתוך הכובע ההפוך מרשרשים
כמה סנטים עלובים
פוסעים יחדיו כדלים וכרשים
לקנות בחנות קצת חרובים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2015 23:01 |
|
| |
לכן את צריכה מנוף
להרים את כל הלכלוך
וטרקטור שיישר
את המראה ההפוך
ותסבירי לי למה קליקסים
על הרצפה פזורים
כשלצב יש את דירתו על גבו
והוא לא זקוק לפלסטיק מגורים
למה הכלים לא מודחים?
ואז מה אם מהלעלעל לא הגיעה לבקר
ולמה אין סדינים על מיטות
בקצב הזה אני אבוא לסדר?...
רק תזהירי את הבעל והילדים
שלפני שהם קונים
שיבררו טוב מי עובד שם בחנות
ומוכר חרובים
כי אתמול הציעו לי כזאת משרה
וקפצתי על ההצעה
וניסיתי עם החרובים להכין מטעמים
ואת תיאורי במטבח כבר קראת לפנים
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2015 23:09 |
|
| |
אין כבר קליקס
ולא פליימוביל ולגו
ולא איקס מיקס דריקס
ושום דבר בגו'
נמאס לי מהבלגן.
נמאס לי כבר
שיחזרו כבר לגן
לא מעניין אותי דבר!!!
בינתיים החרמתי את כל המשחקים
עד שהם ילמדו לקח.
מצידי, שישחקו בחצר עם ג'וקים
ויחזרו הביתה רק לקראת הפסח.
תוקן על ידי שריונה ב- 26/08/2015 23:11:17
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2015 23:38 |
|
| |
הידד הידד
הפורום כבר לא בדד
קפץ לו המדד
והגולש לא נדד.
ישבתי על הכסא
נשען לאחור
ואלי מביט
עכביש מהחור
ואז הגיע הקפה
יחדיו עם מאפה
לעיני העכביש
הרעב -
אויה, עסק ביש.
נגסתי לאיטי,
הממממ
זמזמתי
האח
לגמתי
לעיני העכביש
אהה, עסק ביש.
הושטתי פיסה,
הטפתי טיפ טיפה
לאדון העכביש
ההוא מהעסק ביש.
אך הוא כבר טווה
את זממו
לחוטט חוטים,
לתפור תיק
ולהפיל
עלי.
אויה, עסק ביש
עם אדון העכביש.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2015 23:48 |
|
| |
הייתי צמאה,חילצתי הפקק
ופתאום מול עיני מצדיע לי
ידידי המקק.
מרב בהלה בום טראח
הכל על הרצפה נשפך.
ואז שמעתי את המקק פועה:
העיקר גם לי גם לך
לא יהיה!!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2015 23:57 |
|
| |
אפרופו פוביות...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2015 00:05 |
|
| |
יפה שאתה מראה בקיאות
ומגלה תובנות,
היכן שאני כותבת ומשאירה עקבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2015 03:22 |
|
| |
שם, בארץ רחוקה של דמיון החליטה לעשות קצת ניסיון מה קורה אם מממשים חזיון שבינו לבין מציאות אין כלל הגיון ושם, בארץ הזו היא הצליחה כי זו ארץ של דמיון והכל בה יכול לקרות מעצים שמצמיחים מילים וכלה בעננים ממטירים מחשבות מחוסר הערות על מעשי משובות שיחת חברים של מנהלות חשובות והצלליות המעצבנות בצד נבובות לפעמים לאפשר גם להפוך לבובות חסרות רגש ומבע לכולם הן חביבות ללכת על מצע של שבילי לבבות ולתת דרור דרור אור מקום שם כל אחד יעשה רק טוב לעצמו ולחבר ארץ שבה לא כל דבר עובר אדמה לא פראית רק חלקה ומגוהצת שעליה מרחפת וחושבת על אחרי כשתקום ותראה שיש מסלול שדורש מאמץ ואולי גם קצת בלבול בין אבני החצץ תחפש את המנעול עם המפתח ינצץ ואת דמעות התסכול תשאיר למחץ סתם כי זה חלום ולא מציאותי אבל זה גם לא דרך לחיות בה אמיתי כי יש מישהו שברא בשביל המאמץ והיגע ואין חכמה לסיים הכל ברגע
|
|
|
|
|
