שיר אישי

אחרי שנים של חוסר זמן
החלטתי שהגיע הזמן לחזור לגן
זה לא גן רגיל של ילדים
אלא גן של סופרי סיפורים

אז חזרתי כדי לכתוב ולכם לספר
שסתם לא היה לי זמן לאחר (הכוונה מישהו אחר)
אבל התגעגעתי לסיפורים 
ולכל השירים המוזרים

המשיכו להיות כאלה חמודים
ולכתוב ולספר לי ולכולם מלא סיפורים
על ברווזים מילונים ואפילו נרות
וסתם על גשם ומעשיות...

מקווה לחזור ולבקר והשאיר לכם חותם
שהייתי כאן עכשיו ולא ממזמן
ערב טוב קריר ונעים
שיהיה המשך חיים מאושרים!!!

מה שפה קורא
מה שהוא כורה
משהו פורה

אף אחד לא קורה
וזה העניין
אנשים חשבו שהפורום
ננטש זה מזמן
ובסוף פתאום חזרו 
כמה ניקים ישנים
ועוררו מתרדמת
כמה דובים ישנים

הפורום לא נשכח 
זה רק הזמן שקצת דעך
לא ימין ולא שמואל
כי אפילו לא ללכת לישון
אין זמן לא לדבר ולא לכתוב
כי הר המשימות נראה כדב
אז ככה זה שלומדים כל החיים
אין שום עיסוק חוץ משיעורים
אולי יש איזה משהו זניח
שאפשר לקרוא לו מבחן נניח...
אז הדובים הישנים יכנסו לכאן יותר
ואולי יעוררו עוד מישהו אחר...

הדובים, שישארו בקוטב
עם השלג
ואולי ימצאו שם
את המוזה 
שאבדה לרגעים ספורים
בדיוק כשאני יושבת על המחשב
ופותחת את האשכול הנשכח
אבל כל חרוז ממני פרח..
נראה מה יצא פעם הבאה...

יש ימים שלכתוב נראה כל כך קשה
ויש את אלה שרק תנסה
השיר נכתב ללא מחשבה ודמע
הכל רץ בלי טיפה של יזע
אבל אין מה לעשות, כי העולם כמו שחמט נבנה
יש יום שחור ויש יום כלבנה
היום אתה רץ לפני כולם
ומחר מסתכל מתוסכל סביב העולם,

שהשקט השתלט והכל כאן דומם
נשמתי מבקשת לצעוק ואותכם לעורר
חשבתי שהטכנולוגיה עלי תגונן
לא ידעתי כמה את נפשי תערר

לא שנגעתי בדברים לא טובים
אבל ניסיתי לעשות כמה ניסויים
אז נכנסתי לרשת חברתית 
נראית רשת ממש איכותית

הספיק לי תקופה ממש קצרה
לגלות עד כמה הטעות גדולה
אנשים שבפנים לא מרגישים מאומה
אבל הם שקועים בהמרה שחורה

אנשים מושפעים מעולם דמיוני
אנשים לא רואים את מה שבפנים
הם לא מחפשים משהו אמיתי
הם רוצים לראות מה שמספרים....

השקט כאן מתחיל לחלחל
ואת הכתיבה בפורום לדלדל
אין התראה על הודעה חדשה
כמו שאין את מי להמשיך בשיחה

מדוע הפורום שקט ליבי שואל
האם הוא זה הגואל
שיכתוב וימשיך למרות הכל
לכתוב ולכתוב ובגדוללל

אבל מסתבר שעזרה לא תגיע 
כי אין איש או אישה ולא מושיע
מי זה שיבוא ויגאל את האשכול
ויתחיל לעורר על עינים של חול????

נפשי שואלת ומבקשת תשובה
אולי מישהו יבוא ויפתור החידה????

השקט אולי התחיל לחלחל
הכתיבה בפורום במצב מדלדל
צריך לקרוא לעזרה דחופה
אז הנה באה לכבודך מהלעלעל

כדי לכתוב שיר,
על חורף עם פיצול
רגע חם רגע קר
על עצמו הוא לא נעול

הולכים עם סוודר
ורק כמהים למעיל חם
ואז מתלבשים טוב
ומדליקים מזגן קר

שמש קופחת בעוז
קיצית ומזיעה
וברחוב שלוליות
כאילו הקיץ לא הגיע

אז שיחליט החורף,
האם הוא קיץ?
או שהוא חורף?
כי אם הוא בכלל קיץ,
אז אני אלך לקיץ ואשאל אותו
אם הוא חורף

כשפסח בפתח והפריחה מסביב
הגשם קפץ לו והסתיר האביב
השמש נעלמה בין העננים 
ואף אחד מהעונות לא החליט מה העינינים?

פסח מתקרב
האביב עם חום מגיע
נראה לי שזה לא גשם
אלא שפשוט - כדור הארץ מזיע

כדור הארץ מזיע
ופניו אינם כיום האתמול
חומו עלה, קודח הוא
נדחוף לו נר אקמול.