יש משהו בדבריך ויותר מזה אחרי שכותבים משהו עצוב מרגישים פורקןאחרי משהו משמח הלב שלי ריק חסר אני יודעת משהו באזור הזה......
האמת שאני לא מתה על חרוזים.אני יותר בקטעשלאנטריםשמשאירים מקוםלמחשבהוהם משמשיםלפעמיםכשלוש נקודות...נשלח מהאנדרואיד שלי
אם כך...השיר האידיאלי....לשיטתך....הוא........נשלח מהאנדרואיד שלי
ישבתי וחשבתי.....על העולם התבלבלתי....ובסוף..... בכיתי
כשאני בכושרמודה אני באושרלאלוקים שנתןאת החסד מגדול ועד קטןאז תודה לבוראשבשבילי הוא כהורה
התכוונתי לניקנשלח מהאנדרואיד שלי
יאוההו בא לי לכתוב משהו רציני ויפה יש פה מישהו שיעשה איתי את זה או שאחפש בקבוצות אחרות...
בוא נשמע
טוב אז אפתח שוב באיזה בית נראה מה יצא בסוף נראה לי רק מהפתיחות האלא אוכל לחבר משהושניסיתי לחשוב ההגיון לא עבדשניסיתי ללמוד הלב רק חשברציתי ליער פתאום לברוחכאשר את הערסל העיפה הרוח
כשרציתיעשיתיוכשלא הלךהיה לי מפח
אז נחתי על אבן קטנההלב חפש למצוא נחמההרוח נשבה את הצליל רק נגנהאת המילים על ליבי כתבתיופתאום לרוח הצטרפתי....
בית אחר בית ושוב הפזמוןוהעינים לפתע רוצות רק לישוןניסיתי להאחז להיות קצת אניאך לפתע גיליתי, שגיליתי את עצמי......
ואז הרגשתישאת המסכה שלבשתיאני יכול להסירואת פני להאיר