שיר אישי

הלב כבד מרוב המסע
הלב רוצה למצוא נחמה
אך מה לעשות והמוח נסע
ואין מי שיביא שם תקווה

אז חפשתי לי מילים לכתוב
ואולי זה מה שיעשה טוב
אך מה לעשות הלב לא נרגע
הוא פשוט רצה למחוק דאגה

חפש מנגינה בשביל הדממה
חפש לו תוים כדי לכתוב על חול
אך מה לעשות רק שקט נגע
ואול דווקא הוא יסיר את העול....

לאן? לצל?

אז ככה שממש לא התכוונתי לכתוב שירי דיכאון
ואם תיראי אותי לא תביני מה לי ולדיכאון אני בן אדם נראה לי 
הככככי אבל הכייי שמח עלי אדמות אבל כאשר עוברים דברים 
אין מה לעשות וכל כתיבה נעשת דיכאון וכך היום שלי נשאר ורוד
אבל אם לא אשחרר את הכאב, תסכול, רגש, בלבול......
השירים יהיו ורודים וביום שחור אבל אם זה מפריע פה שירי הדיכאון 
אחפש פינה אחרת.......


נ.ב. 
בכללי לא כל כך יוצא לראות אנשים שכותבים על משהו שמח וכו'
אבל כרצונכם.....

כשהפעמון מצלצל
אני יוצא לצל

וכשנהיה לי שחור
אני יוצא לאור

לפעמים כשרע ועצוב 
לכם מתלונן שלא ישוב
אבל הנה ה' עוזר
עלי הוא רק שומר

אז יצאתי בריצה
חיפשתי לי פינה
מצאתי שם שתיקה
אבל הנה התשובה

שלפעמים רע ועצוב
נכון זהו רגע חשוב
אבל יותר מהכל
לא נשכח שמסובב אדון הכל.....

כשאני עצוב
ולא מרגיש אהוב

אני חייב לזכור
שעוד יידלק האור

כשנכתב משהו שמח אפילו אחד
הכל במהירות נעשה לחד
השמחה והעצב מתערבבים יחדיו
ונראה שאין כבר מי שיקרא עליו