כמה כיף שכבר הגיע אחרי החגים כמה חיכתי כבר לדבר הזה שכל החגים מאחורינו.
לצערי הרב זה לא סוד שתקופה החגים זה התקופה הכי קשה לרווקים זה תקופה של משפחה של הילדים של האחים והאחיות ואתה בגפך לבדך צריך להצטרף להוריך או לכל משהו אחר.
לצערי הרב כמה שאני חזק או כמה שאני מנסה לשחק אותה גיבור בתקופה חגים אני נשבר וכל פעם מחדש.
בפרט בחג שמחת תורה זה החג הכי קשה לי אישית. לבוא לבית הכנסת לראות את כל החברים שלי עם הילדים והנשים לראות את החג של הילדים ואתה כמו הומלס עומד בצד ומחכה שהסיוט הזה כבר יגמר.
נכון שלא נעים להגיד את זה ובוודאי לא לכתוב ע"ז. אבל זו המציאות ואין טעם להכחיש אותה.
בטוח שחלק מכם או בגלוי או בסתר אומרים וואלה הוא צודק. אבל זו המצב.
עכשיו כיף לחזור לשיגרה לשקט שלך לחיים הרגילים בלי כל הצביטות בלב. לחזור לדיכאון של הפגישות שידוכים של להכיר את כל הבתי מלון בארץ להכיר את כל השדות והגנים שיש בארץ היפה שלנו. אבל זה עוד מילא עובר בסבבה. לפחות לי יש מזל אני חסיד אני נפגש הרבה הרבה פחות מהלטאים והספרדים.
אבל זה המצב אני עדיין באותו סטטוס אוטוטו 30 ומתחיל מחזור חדש בחיים של גיל ה 30 מי האמין שנגיע עד לכאן ואני עדיין ישאר רווק.
אבל בטוח שלמעלה בשמיים יש חשבונית ובסוף פסוק אני יבין את הכל. כרגע הנסתר רב על הגלוי ממשיכים להתחזק ולחזק. ובע"ה זה יגיע בקרוב.
נשלח ב-19/10/2014 01:13
אהה נגעת בעצב חשוף מסכים עם כל מילה הבדידות שבחיי הרווקות מודגשת ביתר שאת בחגים נשאר רק לקוות ולהתפלל שבחגים הבאים לא נרגיש כך
רציף, צרת רבים - נחמת שוטים. מי אמר שהסירה שלנו, לא יותר יציבה מסירות שאנשים נשואים שטים בהן??..
מהנסיון שלי, אל תחפשו להגיד כמה המצב לא טוב כשהוא לא השתנה. כי אף אחד לא הבטיח שבצד השני יהיה דבש. תהנו מהחיים המשוחררים כרווקים ולא להסתכל על שנות הרווקות כצער וכצרה.. עד כי יבוא לציון גואל.
