| נשלח ב-28/6/2015 11:33 |
 |
| |
לבקשת אריאל, רמב"ן בראשית לא לה
הנכון בעיני כי היו הנדות בימי הקדמונים מרוחקות מאד כי כן שמן מעולם "נדות" לריחוקן כי לא יתקרבו אל אדם ולא ידברו בו כי ידעו הקדמונים בחכמתם שהבלן מזיק גם מבטן מוליד גנאי ועושה רושם רע כאשר בארו הפילוסופים עוד אני עתיד להזכיר נסיונם בזה ( ויקרא יח יט) והיו יושבות בדד באהל לא יכנס בו אדם וכמו שהזכירו רבותינו בברייתא של מסכת נדה תלמיד אסור לשאול בשלמה של נדה רבי נחמיה אומר אפילו הדבור היוצא מפיה הוא טמא אמר רבי יוחנן אסור לאדם להלך אחר הנדה ולדרוס את עפרה שהוא טמא כמת כך עפרה של נדה טמא ואסור ליהנות ממעשה ידיה ולכך אמרה רחל ראויה הייתי לקום מפני אדוני לנשק ידיו אבל דרך נשים לי ולא אוכל להתקרב אליך וגם לא ללכת באהל כלל שלא תדרוך אתה עפר רגלי והוא החריש ממנה ולא ענה אותה כי לא היו מספרים עמהן כלל מפני שדבורה טמא
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2015 12:46 |
|
| |
| צופרהנעמתי כתב: |  | מו"ל
ברצינות. הרי הביאו למעלה את הרמב"ן שאבסור לדבר עם נידה, אסור להרבות אתה שיחה, ואינה משתתפת שחגים ובאירועים משפחתיים.
אז מהיכן כל הדרשות על הקשר הנפשי? ואיזה קשר אמור להיות לת"ח שכל עולמו הוא תורה עם אשה שאינה יודעת כלום? או איזה קשר אמור להיות לאדם עם שלושת נשותיו?
וגם הטעם על המיתה כביכול. אני יודע שהוא מהראשונים, אבל אם כן טומאת בעל קרי היתה צריכה להיות חמורה יותר, שכן הוא מאבד מליוני זרעונים בניגוד לביצית היחידה שמאבדת האשה. ולהגיד שיולדת טמאה כי היא הפסידה את חיי העובר, צר לי, אך האם העובר היה אמור להשאר אתה לנצח? |
|
"הטעם על המיתה כביכול", אף הוא מרמב"ן, עד כמה שזכרוני מטעה אותי, לכן זה כנראה הולך בכל אופן יחד עם שאר דברי הרמב"ן, שאתה מתעקש לייחס לו קישור בין המנהג הקדום המוזכר, לכך שזה טעם הדין בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2015 13:04 |
|
| |
אז הנה קצת מידע על 'ברייתא דמסכת נדה' (יש פקפוקים על מקורה) וכללית על המנהג הקדום. קישור בקיצור, עליך להבדיל בין דין התורה למנהגים עתיקים שאין סיבה שיתחדשו אי פעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2015 13:12 |
|
| |
נניח שלא יתחדשו.
חלק מהן וודאי יהיה חייב להתחדש כפי שכתבתי כמה פעמים לאורך האשכול. אולם האם אי אפשר ללמוד מכאן לפחות מהי דעת הרמב"ן על נידה ועל מבנה המשפחה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2015 12:30 |
|
| |
| צופרהנעמתי כתב: | |
ברצינות.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2015 17:11 |
|
| |
קיבלתי באישי מאחד החברים
מהתנ"ך ומנוסח התפילה רואים שנידה הייתה מנודה ומשוקצת ויותר מכך כפשוטו. כיום, גם אלו השומרים על הלכות נידה בהקפדה, מתייחסים אליהם כמו אל כל הלכה ולא הרבה מעבר לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2015 21:44 |
|
| |
נדה לא הייתה משוקצת.
היא הייתה מרוחקת בגלל המצב בו היא נמצאת. אין שום ייחס של השפלה אישי לאשה הנדה עצמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2015 22:03 |
|
| |
הוא מתכוין לאמור "ושיקצונו כטומאת הנדה", אבל זה נכתב הרבה אחרי שהיתה מציאות כזו, ואינה אלא מליצה. עיקר הענין של נדה הוא הטומאה, וטומאה אינה שום דבר רע, גם גבר שיצאה ממנו שכבת זרע טמא (אמנם פחות זמן). לא מוזכר בשום מקום בתורה שטומאה הוא דבר רע, הוא רק דבר שצריך להרחיק אותו מקדשים. ולכן רוב האנשים חלק גדול מהזמן לא היו יכולים להתקרב לקדשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2015 22:59 |
|
| |
ב'תנ"ך' כוונתו ל'כטומאת הנדה היתה דרכם לפני' 'חטא חטאה ירושלים על כן לנידה היתה' ועוד. אבל גם שם מדובר בהרחקה ולא בבוז, וכפי שציין פרוגרמי, גם גברים סבלו מטומאה כך שבחלק גדול מהזמן אנשים (מאותם 6,000 שאכלו חולין בטהרה) לא יכלו להתקרב לטהרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 01:41 |
|
| |
הדוגמאות שהבאתם הם לשיקוץ של הטומאה ולא של האישיות, היא לכל היותר מרוחקת ומנודה בגלל הטומאה שעליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 08:55 |
|
| |
לכל האפולגטינקים, יחזקאל לו:
טז ויהי דבר ה' אלי לאמר יז בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני יח ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה י
החטא מטמא, הארץ נטמאת, התרגום מתרגם תמיד טומאה = סיאוב = לכלוך. בקיצור טומאה היא דבר שסולדים ממנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 09:30 |
|
| |
| כמדומני כתב: | |
הדוגמאות שהבאתם הם לשיקוץ של הטומאה ולא של האישיות, היא לכל היותר מרוחקת ומנודה בגלל הטומאה שעליה.
|
|
אז מדוע הוכנס לתפילה הביטוי "ושקוצנו כטומאת הנדה" וכי חסרה טומאה של גברים להכניס לתפילה?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 10:07 |
|
| |
טומאה של גברים אי אפשר להכניס לתפילה אחרי תקנת עזרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 10:07 |
|
| |
טומאת נדה חמורה מטומאת בעל קרי, אבל בזמננו שרוב הגברים בועלי נדות, יש בהחלט טומאת גברים הרבה יותר משוקצת.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 10:10 |
|
| |
|
|
|
|
|
