סיבה לפרוץ מרד בר-כוכבא , ידיעה מעיתון "הארץ"

כתובת לטינית נדירה מהתקופה הרומאית, שהוקדשה לביקורו של הקיסר אדריאנוס, התגלתה בחפירת הצלה בירושלים. לטענת הארכיאולוגים, זו אחת הכתובות הלטיניות החשובות שהתגלו אי פעם בירושלים. מציאת הכתובת משלימה פאזל בן 100 שנים ומחדדת את הוויכוח על הסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא - הכתובת נמצאה על ידי אנשי רשות העתיקות בחפירת הצלה לקראת הקמת מרכז מסחרי בדרך שכם, לא רחוק משער שכם במזרח ירושלים. בזמן החפירות התגלה במקום מתחם מהתקופה הביזנטית, אולי מנזר. אבני הריצוף של המתחם נלקחו מתקופה קודמת — התקופה הרומית. על אחת האבנים, ששימשה את הביזנטים לבניית בור מים, התגלו אותיות לטיניות. "ראיתי בהתחלה את האות G והבנתי שזה לא יוונית והתחלתי להתרגש. ואז ראיתי את המלה AVGVS (חלק מהמלה אוגוסטוס, שמו של הקיסר הראשון שהפך למרכיב בשמות קיסרי האימפריה במשך תקופה ארוכה, נ"ח) והבנתי שיש לנו קיסר", מספרת ארכיאולוגית רשות העתיקות, ד"ר רינה אבנר, ///////////////// למקום הוזעק אבנר אקר, מומחה ללטינית, שפענח את הכתובת. אז התברר שהכתובת היא מחציתה השנייה של כתובת שהתגלתה בירושלים לפני כ–100 שנים ופוענחה על ידי הארכיאולוג הצרפתי הנודע שארל קלרמון־גנו. חציה הראשון של הכתובת מצוי היום במוזיאון הארכיאולוגי של המסדר הפרנסיסקני בעיר העתיקה בירושלים /////////////////. חיבור האותיות המסותתות על שתי האבנים אפשר קריאה שלמה של הכתובת: "לאימפרטור קיסר טריאנוס הדריאנוס אוגוסטוס, בנו של טריאנוס מנצח הפרתים, נכדו של נרווה האלוהי, פונטיפקס מקסימוס (הכהן הגדול נ"ח), בעל סמכות הטריבון בפעם הארבע עשרה, קונסול בשלישית, אבי המולדת (הקדיש) הלגיון העשירי פרטנסיס". מדובר, אם כן, בכתובת שהתנוססה בראש קשת או מבנה ציבורי גדול, שהוקם על ידי הלגיון העשירי. הלגיון, שהשתתף בדיכוי המרד הגדול בירושלים בשנת 70 לספירה, נותר בעיר והכין את הכתובת לקראת ביקורו של הקיסר אדריאנוס בשנת 130. להערכת רינה אבנר הכתובת עמדה בראש שער הנצחה, בדומה לשער טיטוס ברומא, וסביר להניח שפמליית הקיסר עברה תחתיה. אם כך, ניתן להסיק שאדריאנוס הגיע לירושלים מצפון ////////////////////. למרות החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות בירושלים, עד כה נמצאו מעט כתובות לטיניות ממלכתיות המקושרות לאימפריה הרומית. הכתובת החדשה, שהתגלתה בקיץ האחרון, היא, על פי הארכיאולוגים, מהחשובות שנמצאו בירושלים. זאת, משום שמופיעה בה שם הקיסר, תאריך הביקור (שנגזר מתארי הקיסר — סמכות הטריבון בפעם ה– וקונסול בשלישית). אבל לכתובת יש חשיבות נוספת הנוגעת לסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא. בהיסטוריוגרפיה יש שתי גישות לפרוץ המרד. הראשונה טוענת שהמרד פרץ בשל החלטת אדריאנוס לבנות מחדש את ירושלים כעיר אלילית, איליה קפיטולינה, שבמרכזה מקדש ליופיטר. גישה זו נסמכת על כתביו של ההיסטוריון הרומי קסיוס דיו. גישה שנייה, שנסמכת על ההיסטוריון אוסביוס, טוענת שבניית העיר היתה חלק מצעדי הענישה של הקיסר על המרד. "היה פה ויכוח של ביצה ותרנגולת", מסבירה הארכיאולוגית ד"ר שלומית וקסלר־בדולח, "מה קדם למה ומה הוביל למה — המרד לבניית העיר, או בניית העיר למרד". אקר מדגיש כי הכתובת לא כוללת את המלה "קולוניה", כלומר: בעת ביקורו של אדריאנוס טרם הושלם המהפך של העיר לעיר רומית. זאת ועוד, הכתובת הוכנה בידי חיילים שישבו בעיר (הלגיון העשירי) ולא בידי תושביה החדשים. עם זאת, הכתובת מעידה על בנייה ציבורית גדולה ומרשימה בירושלים, שהושלמה לפני ביקור הקיסר — שנתיים לפני פרוץ המרד. לאור זאת, ייתכן שהכתובת מחזקת את הגישה שהמרד פרץ בעקבות עבודות הבנייה בירושלים ולא להיפך. הכתובת והניתוח שלה יוצגו בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה", שיתקיים בעוד יומיים באוניברסיטה העברית. רשות העתיקות והמסדר הפרנסיסקני הגיעו גם לסיכום שכל אחד יעביר לצד השני

עודד 
1 תודה 

2 כתבת שנת ארבעת המלכים 68-69  האם הדבר בספק ?

3 יש עוד נתונים המוכיחים באיזה שנה פרץ מרד בר כוסיבא חוץ ממה שכבר הובא למעלה ? 

הדריינוס היה קונסול  בפעם ה 3 משנת 119 כך שההקדשה היא לכל המוקדם בשנת 119  כמו כן היה טריבון בפעם ה 14 ובהקדשה ברומי היה בפעם ה 20 = שש שנים אחר כך ומת בשנת 138 כך שהקדשה זו היא לא אחרי  132 

בחז"ל יש שמרד בר כוכבא היה 52 שנה אחר חורבן הבית כלומר בשנת 121-2 

אגב בתרגום מלשון הקדש ללטינית לפעמים עובר מסמ"ך לכ"ף כמו שיהודה המצביא נהיה המכבי וכן בר כוסיבא (כמו שחתם בעצמו)-כוזיבא נהפך לכוכבא


אדריינוס שחיק טמיא אינה קללה  ומבואר במדרש שאין אומרים כן רק על מי שכבר מת (שלכן אמר זה רבי יוחנן על נבוכדנצר רק בקריאת אסתר ששם מוזכר בתור מת) ואדריינוס באמת נשתחקו עצמותיו כמו שכתוב בספר חיי 12 הקיסרים

ישיבישר אולי אתה יודע מתי נחרב הבית בדיוק זה הנושא בעקיפין

גם ברומית ההנחה היא ש-C נהגתה כק', ורק בלטינית מאוחרת יותר היא נהגתה במקומות מסוימים כס' או צ'.
כשאנחנו רואים בספר מתחילת המאה ה-20 ציצרו  במקום קיקרו זה בגלל שאז דוברי עברית למדו לטינית ממורים גרמניים, אבל בתקופת התלמוד לא אמור להיות חילוף כזה.

אני מניח שצ' הייתה הופכת ל-S כיוון שכל ההבדל הוא נחציות. וכך בוולגאטה יצחק נכתב ב-S.
ה-C הייתה כנראה כמו ק' ערבית, ולא רחוקה מג' (האות G היא C עם תג, ובשם גאיוס נשמר הכתיב המסורתי עם C).
כמובן שהייתה ס והיא S:
caesar consul