המקור העיקרי לתקופת ארבעת הקיסרים הוא טאקיטוס, היסטוריון רומי חשוב [תורגם לעברית]. מקורותיו הם מסמכים רשמיים, כולל רישומי הסנאט הרומי, וספרות שקדמה לו. ראו ספרו של שצמן 'תולדות הקיסרות הרומית', הוצאת מגנס.
נרון התאבד ב 9.6.69 לספירה. גלבה מת ב 15.1.69, אותו ב 16.4.69, ויטליוס ב 22.12.69 ואספסינוס, הנמצא אז באלכסנדריה, עולה לשלטון.
אני שותף להערות שמביא יש3, מצביא בעברית הוא אימפרטור בלטינית. קיסר וקונסול הן מילים לטיניות וכך נהגו בה, ולפי הכתיב קאיסר. לאי לסבוס הפליגו באוניה.
עודד
ישיבישר הכל הולך אל מקום אחד כהמשך לבירור שנת השמיטה ראיתי עכשין הזדמנות לברר 2 דברים
1 שנת החורבן שלפי המניין הקדום לחורבן שנת 1 לחורבן הוא ג' תת"ל (בשונה מאלו שהשתמשו במניין לחורבן רק כקישוט ולא כמניין בלעדי שבדרך כלל מנו ששנת 1 לחורבן היא שנת ג' תתכ"ט) ועדיין יתכן שחרב בסוף ג'תתכ"ט ולא מנו שנת 1 (תיאורטי) עד תשרי שאחריה. וכיום מקובל שחרב בשנת 70 ואני מחפש את המקור הברור לזה.
2 בר כוסיבא מתי החל למלוך וכנ"ל.
נשלח ב-24/10/2014 15:45
בקשר לדיון על צ-ק
להלן ציטוט ממה שכתב נדב באשכול נח ביום 09/10/10
במדרש על פרשת השבוע ראיתי כי נחלקו תנאים בביאור המלה"תירס" - אחד אמר שזוהי פרס והשני זיהה אותה עם "תרקי". די ברור שהדמיון הוא לשוני: התנא הראשון הלך על דמיון שתי האותיות האחרונות והתנא השני סבר שיש קרבה בין "תירס" לבין "תרקי" או תראקיה, שמה הרומאי של הפרובינציה של אסיה הקטנה כמדומני. אם זה כך אזי ברור שהדמיון נובע מחילוף ההגיה של האות C שניתן לבטאה בלטינית כ ק' או כ ס'. האם מישהו מכיר עוד דוגמאות לחילוף הזה במדרשים או בכלל במקורותינו? ק' וס' אינן אותיות מאותו מוצא ואין על פניו סיבה להחליפן בלא הלטינית כמתווך. ע"כ ציטוט.
בסדר האלף בית c עומדת כנגד ג ונקראת ככ"ף או בסמ"ך ובהתאם ch נקראת ככ"ף רפה או כסמ"ך (סי"ן) "רפה".
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 24/10/2014 15:53:42
נשלח ב-24/10/2014 15:54
אז כתב דומני שתראקיה היא דוגמה להוכחה שC בלטינית היא ק', שכן ביוונית היא נכתבת עם κ.האם גם פ' מתחלפת עם ת'??
1951: במסגרת הוויכוח על הגייה נכונה של צירופים לטיניים התגלעה מחלוקת בשאלה איך מבטאים את שמו של המדינאי והנואם הרומאי, ציצרו או קיקרו. מנחם בגין עלה לדוכן וציטט את ציצרו. יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק העיר: "מר בגין, אומרים קיקרו", ובגין השיב: "תודה רבה, מר שפרינקק".
