יש דורשין לשבח או לגנאי - המסר לימינו

לענ"ד, כמו אצל דמויות רבות בתורה, חז"ל בכלל לא התכוונו לדבר על הדמות עצמה, אלא על מה שהיא מייצגת.
(לדוגמא: את כל האש והגופרית שחז"ל רצו לשפוך על הרומאים, הם כתבו על עשו. לא כדי לתאר את עשו, אלא כדי לתאר את הרומאים. אותו דבר קורה כאשר הם תיארו את בלעם, הם צו תלאר את יש"ו, וכו').
נח, בתור אבי האנושות, מייצג את הצדיק הגוי, מי שאנו מכנים "חסיד אומות העולם" (לא בהקשר של השואה, אלא אדם מאומות העולם שחי ע"פ הערכים המקובלים עלינו). לכן חז"ל משווים אותו לאברהם, הצדיק היהודי.
יש דורשים את הצדיקים הגויים לשבח,שלמרות סביבתם הם צדיקים, ויש שדורשים זאת לגנות, שזוהי רק צדיקות יחסית. כמו כל מחלוקת טובה,שני הצדדים צודקים, אלו שתי נקודות מבט נכונות כדי להביט על חסידי אומות העולם.
בנוגע לנח עצמו, נח שבפשט, (ולא לדמות שהוא מייצג) אין צורך להכביר מילים. איןהרבה אנשים בתנ"ך שקיבלו כזו מחמאה מהתורה "איש צדיק תמים".

אם זה כדבריך אז אולי זה נכנס לענין של חסד לאומים חטאת

שנתכוון לעצמו ולכבודו

כמו שאמרו עליו שהיה מאמין ואינו מאמין

פרוש מוסרי-דרשי אומר, שנח היה דורש עצמו לגנאי מתוך ביקורת בונה. 

תלמיד- תלמד אותי במה אפשר לדרוש את נח לגנאי? במחילה כל הדרשנים והדרשות שדורשים אותו לגנאי לא מחזיקים מיים.