מחפש מתנדבים לביצוע טבח עם

בימים האחרונים הכירה מדינת ישראל בכך שהנוצרים המרונים אינם ערבים כי אם ארמים, בכך היא נענתה לתביעתם של המרונים המזהים עצמם כארמיים ושפת הקודש שלהם היא ארמית.
אלא שכנראה, המרונים אינם ארמים. גם לא ערבים.
המרונים הם כנענים.
ואלה תולדותם:
כשבני ישראל כבשו את הארץ, הם לא הצליחו לכבוש את הלבנון, הכנענים שחיו בו הוסיפו לקיים ממלכות ערים עצמאיות (צור, צידון ועוד) שבתקופה מאוחרת כונו פיניקיות, לאורך התקופה ההלניסטית הם המשיכו לסגוד לבעל, עשתורת וכו' ועם בוא הנצרות היו הפיניקים מהעמים הראשונים שהתנצרו.
במאה הרביעית הגיע נזיר ארמי בשם מארון ללבנון, מלווה בקבוצה קטנה של חסידים ארמיים. הוא התיישב בהר הלבנון והטיף את תורתו לתושבים הפיניקיים, הללו נספחו על עדתו והחלו לכנות עצמם מארונים על שמו, אלו הם המארונים בני ימינו.
להלן המאמר ממנו שאבתי את המידע: קישור (עיינו שם בתגובתו של סהדי חלול, ממחיי הארמית בקרב המרונים)

בא סנחריב ובלבל

בזמן שבאו ישראל לארץ היו כאן עוד עמים חוץ מהשבעה עמים כגון פלשתים (פלסטנים) וצורים וצידונים וכו' (פיניקים) ואותם לא נצטוו להכרית. שלמה כרת ברית עם הצורים (כדין ?)

תוקן על ידי בערולאאדע ב- 23/10/2014 10:11:52

גדול! :)
(אין באמור משום הסתה ו\או המלצה ו\או אי-מניעה, בין במעשה ובין במחדל......)

ואם יורשה לי לצטט את עצמי (כהגנה נגד תביעה בינ"ל בהאג...):

בשלושה מקומות מצווה התורה על מלחמה שכזו, שמשמעה החריף וחסר הפשרות הוא הריגת אנשים, נשים וטף:
א.      המלחמה במדין– הציווי והביצוע (במ' לא): וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר… וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ. ב.      המלחמה בשבעת העממים – הציווי (דב' כ): לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה, כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם… והביצוע (יהו' ו): וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי חָרֶב. ג.       המלחמה בעמלק – הציווי (דב' כה): תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם…, הציווי החוזר (שמ"א טו): וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר. והביצוע הלא שלם (שם): וְאֶת כָּל הָעָם הֶחֱרִים לְפִי חָרֶב. וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר…
המשותף לשלוש המלחמות הללו הוא העובדה שבשלושתן היתה בעיה בקיום הציווי (במדין לא הרגו את הנשים, ביריחו מעלו בחרם, בעמלק לא הרגו את אגג והצאן), ובשלושתן ננזפו או נענשו האחראים לכך – רוצה לומר, הכותב לקח ברצינות רבה את רעיון החרם בפרשיות האלו והתכוון לממשו במלואו.

כפי שכבר כתבתי בפוסט קודם, לגבי שני המקרים הראשונים הדעה הרווחת במחקר המקרא היא כי הם לא קרו "באמת", אלא מעין משל היו, כדבריו של פרופ' משה וינפלד (עולם התנ"ך, דברים, עמ' 86): "מצוות החרם בספר דברים – כמו מצוות נוספות – היא בגדר הצגת אידיאל ולא בגדר דרישה ריאלית, והמניע לכתיבת הדברים היה החשש מן העבודה הזרה שהתפשטה ביהודה במאה ה-7 לפנה"ס".

וכאן מגיעה השאלה: איך זה שאף אחד (כולל אותי) אפילו לא חושב שאני מתכוין ברצינות? איך זה שלא קיבלתי באישי אפילו מתגייס אחד?..
אם יש מצוה, ומצאנו את הכנענים שצריך להרוג, האם יש סיבה לא לקיים זאת?

במילים אחרות, אנחנו לא מקיימים את מה שה' רוצה שנעשה אלא מה שנראה לנו מתאים.

ועוד מעניין אותי, האם בפורום שמותר להזכיר, תוצאת אשכול כזה היתה שונה?

(ציינו כאן שגם במשך ההיסטוריה אף פעם לא קיימו זאת.
מקריאת התנ"ך עולה שאכן, בראשית תקופת ההתנחלות - הברית של יהושע וקצת אחרי התפרקותה - קויים הצו ברוב אזורי הכיבוש (פרט לאזורים שונים עליהם מתלונן הכותב) אבל אחר כך החלה ההתעלמות הגורפת שנמשכת עד היום הזה.
צור וצידון נכללות בארץ כנען שיש לכבוש (הגבול הצפוני הוא איפשהו מצפון לביירות) ועמיהן נמנים על 'הכנעני' שיש להשמיד.)

ישיבישער, בוא נניח שהמרונים הם כנענים (אני יודע שאי אפשר להוכיח את זה ברמה של ודאות מוחלטת) האם יש דין להרוג אותם?
עכשיו יש לנו שאלה האם ה' באמת רוצה את זה. אני אישית לא מכיר דרך יותר טובה בשביל ה' לכתוב שהוא רוצה את זה.


האיסטרטגיה הנוכחית להשמדת המרונים: באחד הלילות נגנוב טנקים מבסיס בצפון, ניסע לכפר מרוני סמוך - אני חושב על שפרעם, ונטבח את כל התושבים. הצעות נוספות תתקבלנה בברכה.

מואדיב, אפשר פירוש?

(מוטב יהא אדם שוטה כל ימיו לפני הבריות ואל יהא רשע שעה א' לפני המקום)

למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אבל אם עשו תשובה - כלומר שאין עובדים עבודה זרה - אין נהרגים (זו מחלוקת תנאים) 

בערול, זה תלוי בשאלה האם הנצרות נקראת ע"ז
(לא נראה לי שכנעני שהמיר דתו לע"ז אחרת יוכל לחיות)

ישיביש, מה אתה רוצה להגיד? האם שה' שאמר זאת התכוין רק לתקופה מסויימת? אין שום רמז כזה בתורה. מקריאת דברי התורה נשמע שאם אתה חי בסוף בית ראשון ראוי שתארגן צבא ותתקוף את הכנענים. וראה דברי מבקרי המקרא שהביא אברם. למה לא עשו זאת? שאלה טובה.
שאול והגבעונים קשורים לשבועה המפורסמת של יהושע.