מחפש מתנדבים לביצוע טבח עם

בעל, ספק רציחת עג מול ספק לאו ועשה?

מטרת המוסר כדי שהאדם יהיה מוסרי ולא בשביל ההשלכות המעשיות  ולכן צריך להחליט על דבר שהוא מוסרי ואז הוא באמת כך הבעיה שבוחרים לחיות בחברה שמוסרה כך וכך וקשה לאדם (לציבור) לשכנע את עצמו כי הוא מוסרי כשעושה דבר שבעיני החברה שבה הוא ממקם את עצמו הוא אינו מוסרי

מואדיב, "אתה, מנגד, העלית טענה רחבה, ואני מתייבש בהמתנה לדוגמאות שלך. אתה, מנגד, כושל להביא כאלו. היתכן שלשווא אני ממתין לך?"

רבינו המיימוני, דבריך מזכירים לי את הסיפור המפורסם על ה' האומר למשה: לא תבשל גדי בחלב אמו.
- הבנתי, לא לאכול בשר בחלב.
-לא לא, לא תבשל גדי בחלב אמו.
-אה, כלים נפרדים.
- לא תבשל גדי בחלב אמו
-בסדר גמור, נחכה שש שעות.

וכמאמר האומר: נס שהתורה ניתנה ליהודים, אחרת עוד היו מקיימים אותה.


בערול, יתכן והצדקה שמביאה התורה לכיבוש הארץ היא סיפור שכרות נח. סיפור שהוא מוזר מאד ואינני מצליח להבין אותו.

מואדיב, האם יתכן שבאמת לשוא אני ממתין לך? אנא, אל תחסוך מאתנו את דעתך לגבי מוצא הפיניקים, שודאי תחולל מהפכה בעולם האקדמי

אריאל

ראיתי שכתבת בדיחה. איפה השתמשתי בטיעון כזה של תוספת חומרות?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

רבינו המיימוני, כתבת: 'טענתי שאם יש מצוה כזו בתורה, עלינו לפרש אותה מחדש. וזה מה שעשו חכמים, וזה מה שהשיג רבי עקיבא על ידי הטענה שסנחריב בלבל את האומות. הוספתי וכתבתי את העקרון המופלא של "חלילה לדבר תורה שיהיה סותר את המוסר" '
על זה הבאתי את הבדיחה הנ''ל. לפי דבריך אין לה' שום צורך לומר לנו כלום. אנחנו נפרש את דבריו בין כה וכה איך שבא לנו.

מיימוני , אשמח אם תחזור לכאן כדי לענות לאריאל. הרי יש מצוה כזו בתורה. וגם אנו רואים שאכן קוימה מצוה כזו למעשה במלחמת מדין. איך אפשר להבין את זה? האם חכמים בימי ר' עקיבא היו מוסריים יותר מהחכמים בימי משה רבנו? ואז לא פרשו מחדש את המצוה! אני מתקשה לעכל את האכזריות שבטבח ילדים שבויים. איך אתה מתמודד עם זה? לא הלכה למעשה לימינו, אלא איך מצטיירת לנו מכך דמותו של משה רבנו, וחמור יותר- של ריבונו של עולם?

ואת האכזריות שבמבול אתה כן יכול לעכל?

אז הטבע ציווה למשה להרוג את המדיינים?

אז יוצא ,לפי דבריך, שהטבע נתן את התורה.