חייכנית תנסי לצמצם ולהגיע מפיל לנמלה...ז"א את אומרת בכללי מפחיד אותי להתחתן תנסי לפשט טת זה מה מפחיד אותך בזה?להיות עם משהו זר?להתחיל חיים חדשים?שותפות?מחויבות?בגרות?קושי כלכלי ?וכן הלאה עד שתגיעי לנקודה שהכי מפחידה אותך ומול זה תתחילי להתמודד,לנסות להתגבר על הפחד ולעבוד על עצמך בתחום הזה...
נשלח ב-1/12/2014 21:14
צדיקונת כתב:
חייכנית תנסי לצמצם ולהגיע מפיל לנמלה...ז"א את אומרת בכללי מפחיד אותי להתחתן תנסי לפשט טת זה מה מפחיד אותך בזה?להיות עם משהו זר?להתחיל חיים חדשים?שותפות?מחויבות?בגרות?קושי כלכלי ?וכן הלאה עד שתגיעי לנקודה שהכי מפחידה אותך ומול זה תתחילי להתמודד,לנסות להתגבר על הפחד ולעבוד על עצמך בתחום הזה...
בואי נגיד שיש מצב שקשה להגדיר מה בדיוק מפחיד.... אבל עדיין ניתן מעט לתאר...
בהחלט שכל שינוי במצב של אדם, גם אם זה רק מקום מגורים, או מקום לימודים, או מקום עבודה, הוא דבר שיש להתרגל אליו...
כל שכן שינוי סטטוס - שאינו מלווה רק בשינוי של הת.ז. אלא פשוט לחיות עם אדם אחר, שלרוב הוא גם שונה מאיתנו ולא מחייב כלל שהוא יחשוב כמונו או שמסקנותיו יהיו כשלנו, בין אם בתאוריה ובין אם למעשה...
כל שכן וכל שכן כשכל הדברים הללו מצטרפים להם יחדיו זהו שינוי בעל משמעות כבדה וכבירה, שבהחלט יכולה להפחיד או להלחיץ... ובפרט שמי כמונו יודע כמה לא ממש צולחים את הצעד הזה בהצלחה, לפחות לא בנסיון הראשון ( :P ), אז בהחלט שזה עלול להפחיד ולהלחיץ....
החכמה היא להמשיך הלאה ולסמוך על הסייעתא דשמיא. אמן כיה"ר.
נשלח ב-1/12/2014 21:23
נועם_ושלום כתב:
חייכנית תנסי לצמצם ולהגיע מפיל לנמלה...ז"א את אומרת בכללי מפחיד אותי להתחתן תנסי לפשט טת זה מה מפחיד אותך בזה?להיות עם משהו זר?להתחיל חיים חדשים?שותפות?מחויבות?בגרות?קושי כלכלי ?וכן הלאה עד שתגיעי לנקודה שהכי מפחידה אותך ומול זה תתחילי להתמודד,לנסות להתגבר על הפחד ולעבוד על עצמך בתחום הזה...
בואי נגיד שיש מצב שקשה להגדיר מה בדיוק מפחיד.... אבל עדיין ניתן מעט לתאר...
בהחלט שכל שינוי במצב של אדם, גם אם זה רק מקום מגורים, או מקום לימודים, או מקום עבודה, הוא דבר שיש להתרגל אליו...
כל שכן שינוי סטטוס - שאינו מלווה רק בשינוי של הת.ז. אלא פשוט לחיות עם אדם אחר, שלרוב הוא גם שונה מאיתנו ולא מחייב כלל שהוא יחשוב כמונו או שמסקנותיו יהיו כשלנו, בין אם בתאוריה ובין אם למעשה...
כל שכן וכל שכן כשכל הדברים הללו מצטרפים להם יחדיו זהו שינוי בעל משמעות כבדה וכבירה, שבהחלט יכולה להפחיד או להלחיץ... ובפרט שמי כמונו יודע כמה לא ממש צולחים את הצעד הזה בהצלחה, לפחות לא בנסיון הראשון ( :P ), אז בהחלט שזה עלול להפחיד ולהלחיץ....
החכמה היא להמשיך הלאה ולסמוך על הסייעתא דשמיא. אמן כיה"ר.
כל החיים זה לא נודע אז..תפחד לחיות?..
יש קטעים מהחיים שנזרקים למים ומתחילים לשחות אבל צריך כלים בשביל לשחות בזרם הנכון....
ו...לגבי המשפט שהדגשתי...רוב האנשים חיים ביחד עד 120 (או עד שאחד הולך לא עלינו...) נכון שהיום גרושים יותר נפוץ מפעם אבל לא להיסחף....למה לחשוב על גירושים בזמן שאנחנו בחיפושים אחרי הבחור הראשון שבעזה יהיה עד 120...????
נשלח ב-1/12/2014 21:30
שני השורות הראשונות שכתבת היו טמונים בתוך דברי, אם לא שמת לב....
לגבי ההמשך שלך, זה בהחלט נכון... רק ביארתי מאין יכול לבוא תחושת החשש וכו'...
נשלח ב-1/12/2014 21:40
הבנתי מאיפה החשש יכוללנבוע ולכן ייעצתי לה לפרק אותו לגורמים כדי שיהיה לה קל להשתלט ולהתמודד עם הפחד..להגיע לשורש הבעייה...
נשלח ב-1/12/2014 21:47
מעולה.
נקווה שלא יהיו בעיות.... סה"כ כל מי שיש לו קרוב/ה שסיים פרק א' יש מצב שיש לו את החשש... יש אצלך חייכנית?
מעולה.
