|
|
| נשלח ב-29/10/2014 09:05 |
 |
| |
פתיאמי
מי שנושא אשה שניה צריך את הסכמת הראשונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 12:20 |
|
| |
פתאימי
מועילה מחילה?
עד כמה אנו עושים צחק?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 13:20 |
|
| |
בספר הישר לרבינו תם כתוב (בערך) שמי שכבר קיים פו"ר אינו אסור בהוז"ל עיי"ש. ככלל הספר אינו מוגה (יש בו המון שיבושים)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 14:13 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | פתאימי
מועילה מחילה?
עד כמה אנו עושים צחק? |
|
טוב, כנראה לא הובנתי כהלכה, אז אסביר,
אמרתי רק זאת:
שכאשר היה נהוג לשאת ב' נשים - היתה הסכמה לכך מובנית בתוך התרבות בימיהם. וכל אשה שנכנסה לנישואין לקחה זאת בחשבון. ולכן לא היתה זאת בגידה לשאת אישה שניה.
כל המנסה להפיק מכאן אמירה על תשע"ד - עושה זאת על דעת עצמו בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 14:14 |
|
| |
אוף,
תשע"ה, כמובן
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 14:15 |
|
| |
אז מדוע שלא יהיה מיגו מתוך שיכול לשאת אשה שניה?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 14:19 |
|
| |
תסביר את עצמך
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 14:27 |
|
| |
אם האיסור הוא משום "גניבת זרע" מהעונה, שנראה לי שפרושו קצת שונה ואכ"מ, אזי מדוע שלא תהיה לבעל הטענה שבאותה מידה שהוא גונב זרע באיסור, הוא יכל ל"גונבו" בהיתר, ע"י נשיאת אשה שניה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 14:30 |
|
| |
| בערולאאדע כתב: | | 6 בזוהר (אמור דף צ) מפורש שביאת איסור היא גם כן נחשבת הוצאת זרע לבטלה (וקל וחומר) וזה שלא כדברי כמה חכמים (למשל שדנו אם יעבור עבירה של ביאת איסור כדי להינצל ההוצאת זרע לבטלה).
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 28/10/2014 16:32:58
|
|
היכן מצאנו מי שיאמר שעדיף לבוא ביאת איסור?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 14:41 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | | אם האיסור הוא משום "גניבת זרע" מהעונה, שנראה לי שפרושו קצת שונה ואכ"מ, אזי מדוע שלא תהיה לבעל הטענה שבאותה מידה שהוא גונב זרע באיסור, הוא יכל ל"גונבו" בהיתר, ע"י נשיאת אשה שניה. |
|
תודה. צ"ע
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 20:14 |
|
| |
פתאימי
התכוונתי שלאחר מעשה תועיל מחילת האישה על הגזל
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 21:52 |
|
| |
שמישהו יסביר לי עד איפה מגיעה באמונה בתורה מן השמים: האם זה נעצר בשולחן ערוך, או באחרונים שלפניו, או בראשונים, או בגמרא.
בקיצור אם מזלזלים פה בתורה שבעל פה, ובכל ההלכות שהגמרא מזכירה לענין איסור הוז"ל וההרחקה מכל גירוי, למה שלא תזלזלו גם בתנ"ך ותגמרו סיפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 21:56 |
|
| |
בעל
לא אמרתי שאמרו שיבוא בעילת איסור אלא שדנו בזה ומוכח מהם שבבעילת איסור אין גם איסור הו"ל.
חלקת מחוקק סימן כג ס"ק א
אסור להוציא ש"ז לבטלה - עיין בספר חסידים סי´ קע"ו שכ´ שאם א´ מתירא שלא יכשל בא"א או באשתו נדה ח"ו טוב לו להוציא זרע לבטלה משיכשל ח"ו באיסור א"א או בנדה רק יתענה מ´ יום בימי הקיץ או ישב בקרח בימי החורף:
כמובן שהדין כך וכן מצאנו ביוסף שאמרו "ותשב באיתן קשתו"ופירשו שיצאה ש"ז....
פתי ודייר
הפילוסוף היה לפני הנוצרים וגם הם רוב דבריהם מישראל לקחו. והרמב"ם נתן טעם למילה כדי למעט בהנאת המשגל
(בנוסף על טעם מקסמן ועוד) ואדרבה מה טעם איסור קדשה ?
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 29/10/2014 22:05:42
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 29/10/2014 22:10:30
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 22:00 |
|
| |
מוציא.
כבר אמרו חזל:
כל דבר שקר שאין אמת בתחילתו, אינו מתקיים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2014 23:20 |
|
| |
ישנו מאמר של החוקר מאיר בניהו (סיני צב) על המנהג שילדים אינם הולכים אחרי מיטת אביהם, ועל הרעיון כאילו זה קשור להוז"ל ולהשבעות כלשהן. כמדומני שהוא מברר שם שמדובר באמונות תפלות שאין להן מקור, גם לא קבלי. המאמר נדפס גם בספר שהוציא לזכר אביו, הרב יצחק ניסים.
לגבי השאלה האם יש מי שסובר שעדיפה ביאת איסור על הוז"ל, הבית שמואל (אה"ע כג ס"ק א) כותב שמה שאמר הזוהר שעוון זה חמור מכל העבירות, לאו דווקא, ועדיף להוז"ל מאשר לבוא ביאת איסור. אבל החיד"א (פתח עינים נדה יג.) חולק עליו וסובר שדברי הזוהר כפשוטם ואכן עדיפה ביאת איסור על הוז"ל [שומו שמים על זאת ושערו חרבו מאד].
באנצ"ת ערך השחתת זרע (כרך י"א) רוכזו הדעות השונות לשאלת מקור האיסור. הדעה המתיישבת על לבי היא זו של שו"ת פני יהושע, שהאיסור מדרבנן. אע"פ שלא נתפרש בתורה הרי הוא מתבקש להיאסר כיון שהוא כרוך באיסור 'ונשמרת מכל דבר רע' וכן 'ולא תתורו אחרי עיניכם' כמו שכתב האחיעזר שהובא שם. והרי זה דומה לאיסור חכמים על מוקצה ומקח וממכר בשבת שהוא מתבקש ע"פ רוח הדברים הכתובים בתורה, כמש"כ הרמב"ן בפ' אמור.
בספר הברית (ח"א מאמר ט"ז פ"ג) כתב שהאיסור לא נתפרש בתורה לגודל חומרתו, על דרך מוטב יהיו שוגגים.
תוקן על ידי עקביה ב- 29/10/2014 23:22:42
 |
|
|
|
|
|
