|
|
| נשלח ב-14/11/2014 14:28 |
 |
| |
אחר המחילה מכב' אינני רואה דבר שמתאים כאן לחוקת הפורום . שמישהו כותב שמשהו מוצא חן בעיניו ותו לא מדובר בגושפנקא שמתייחסת לגופו של הכותב בלבד ואינה מוסיפה ערך כלשהו לגוף הדברים . ואם מדובר במנהל על אחת כמה וכמה שיקפיד על כך . כך נראה לי .
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2014 19:20 |
|
| |
שבוע טוב לכבודו
מה שנראה לך נראה גם לי בעקרון. אולם אתה כתבת מי שמך? ולכן כתבתי לך מי הוא. ששם את עצמו- ברשות מתבקשת.
אתה כמובן חדש כאן, ואינך מודע לרוח המקום ולטרמינולוגיה שלו. כש חבר כותב על דברי אחר איקון ירוק- או מצרףאיקון מתאים, פרוש הדבר דבריך נראים לי ביותר.
לקבל אייקון ירוק מהרב מימוני. זה צל"ש. העושה לכותבים טוב על הנשמה. בקרוב אצלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2014 21:26 |
|
| |
מלא כבודו
כתוספת לדברי ירוחם -
כל אדם מביא איתו מטען כלשהוא של דעות ומחשבות - כאשר אדם אחד כותב דברים ענייניים, הרי שחברו יכול להתייחס - להוכיח את דבריו או להוכיח שאין האמת כדבריו. אבל לא תמיד מוצאים הוכחה מוחלטת. לפעמים הדברים נשארים מעורפלים. ולפעמים, למרות שהדברים נשארים מעורפלים - רוצים להביע את מה שנראה - מאחורי אספקלריא שאינה מאירה - לפעמים "לעניות דעתו" (ולפעמים: הקובעת), ולפעמים לרוחב דעתו - של האדם השומע. לצורך כך אפשר לציין הסכמה או אי הסכמה, או שיבוח או ההפך ממנו - בכדי להבריר למדבר (או הכותב) את המינימום שאפשר מתוך מה שעלה בדעתו של השומע.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2014 21:27 |
|
| |
(וחוץ מזה, גם אהבה היא קשר רוחני (שם,שם))
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2014 22:02 |
|
| |
תודה .
אבל אני חייב לומר שלא מאד השתכנעתי מדבריכם .
אז שמו את כב' מיימוני להיות מנהל הפורום וישר כח גדול על כך . אפילו אייקון ירוק .
אבל מנהל לדעתי אמור להקפיד יותר מאחרים על כללים . לא פחות .
ולומר הסכמתי ותו לא זו בקשה להתייחס לגוף המסכים ולא לגוף הנאמר .
ואם מה שיש זה רק הרגשה מעורפלת של הסכמה . אז בשביל זה יש תיבה פרטית .
ככה נראה לי . ואולי לכם לא .
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2014 23:37 |
|
| |
מלא כבודו
"ולומר הסכמתי ותו לא זו בקשה להתייחס לגוף המסכים ולא לגוף הנאמר ."
האם הסכמה היא פעולה המתייחסת יותר לאיש המסכים מאשר לנושא המוסכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2014 00:32 |
|
| |
אתה מתייחס להסכמה . אני מתייחס להכרזה .
כשפלוני כותב אייקונים ירוקים או משהו כזה וזהו . מה זה מחדש לך . רק שפלוני הסכים . כנראה שהזהות של פלוני . במקרה זה מנהל הפורום . אמורה לשכנע אותך במשהו לגבי הטענה . אני חושב שזה שגוי . אבל מה זה משנה . לילה טוב .
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2014 11:59 |
|
| |
מלא כבודו
היא הנותנת. כאשר מדובר בטענה - לא משנה זהות הטוען, העיקר היא הטענה. כאשר אין טענה אלא הודעה שזה עבר מבחן פנימי כלשהוא במחשבתו של המסכים - חשוב מאוד לדעת את זהות המסכים - זה נותן לך אינדיקציה לדעת איזה מבחנים פנימיים זה עבר לפני שזה קיבל אישור או הכחשה - ככה אתה יכל להעריך האם זה עבר בדיקה של רמב"מיסט? של ליטאי? של חסיד? של דתי ?של חילוני? וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2014 12:06 |
|
| |
ובכל מקרה, זה די מכוער להעלות את הדברים בצורה כזו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2014 12:28 |
|
| |
| ישיבישעאר כתב: |  | חלילה לבטל במחי יד עבודה של מישהו!
רק צריך לדעת אם מדובר באיזה שחזור, או באמת בהיסטוריה כהגדרתה, ונפ"מ אם להתייאש..
שחזורים ועבודות הגיוניות, היו תמיד, הרי העצכחניק התייאש בימי הביניים בגלל אריסטו, ובעת החדשה בגלל לייבניץ, ובמאה הקודמת בגלל ולהויזן, וכו' דברים הגיוניים משתנים. |
|
ישיבישער, שכנעת אותי. לעולם לא נתייאש - בוטחים בקב'ה! ועכשיו, האם יש לך הסבר אלטרנטיבי לתקופות חייהם של כל אותם מלכים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2014 15:54 |
|
| |
כל מה שבאתי לומר הוא שאפילו אם אין הסבר אלטרנטיבי, לא מדובר בעובדות, אלא במשהו שיכול להשתנות, גם אם אין לי מספיק משתנים כדי להתווכח.
ואת שאלתך לא הבנתי, למה אני צריך להסביר משהו שמישהו כתב, אותו הסבר אלטרנטיבי שאתה מסביר את התורה, תסביר את רשימות המלכים השונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2014 00:42 |
|
| |
לרגל פרוס ימי החנוכה שקעתי בלימוד משנתו של הרודוטוס היווני, אבי ההיסטוריה. והנה ראיתי שאותו אוהב ברברים ביקר במצרים והגיע למקדשיה, שם הוא ריאיין את כוהניה ושמע מפיהם את תולדות מצרים כפי שנשתמרו אצלם.
אותה מסורת כוהנית היא המסורת שעמדה בפני הכהן המצרי מנתון, בבואו לכתוב את תולדות מצרים מאתים שנה מאוחר יותר. על מנתון מסתמך התיארוך המודרני של מלכי מצרים.
הרודוטוס מספר את הדברים האלה: מצרים נוסדה ע"י מינוס. אחריו קראוהכהנים לפני מתוך ספר את שמות שלש מאות ושלשיםהמלכים האחרים. במספר הדורות הגדול הזה היו שמונה-עשר כושיים, גם אשה אחת מבנות הארץ, והשאר היו אנשים מצרים. שם האשה, אשר מלכה,היה כמו זו אשר מלכה בבבל, ניטוקריס....מהמלכים האחרים לא ידעו להזכיר מפעל נכבד, כי לדבריהם לא הצטיין אף אחד מהם באיזה דבר, מלבד אחד, האחרון בהם, מויריס...מלך זה עשה מפעלים גדולים כאלה, מהאחרים אף אחד לא עשה דבר..(ספר ב,100-101) אחר כך מתחיל הרודוטוס לספר על סדרה קצרה של כעשרים מלכים שחיו ברצף, עליהם הוא יודע לספר סיפורים רבים, היסטוריים ואגדיים. הראשונים באותם מלכים הם מקימי האימפריה המצרית הגדולה (מאה 16-12 לפי התיארוך המקובל) ובוני הפירמידות. האחרון הוא יריבו של סנחריב.
את זה מסיים הרודוטוס במשפט את כל זה מספרים המצרים עצמם, אבל מה שמספרים האנשים האחרים והמצרים גם יחד...את כל זה אספר עתה, אבל אוסיף לדברים האלה גם אשר ראיתי בעיני. (ב,147) עד כאן הוא משתמש במסורת הכוהנית, מכאן הוא משתמש גם במסורות יווניות מקומיות ואובליסקים שונים.
עוד מוסיף הרודוטוס שהכהנים הראו לו אולם ובו פסלי כל הכהנים הגדולים שהיו לזאוס (אמון) ומניינם 345. מכאן מוכיחים המצרים שמאז שלטון האלים עברו 345 דור.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2014 01:03 |
|
| |
נראה להסיק שבידי כהני מצרים במאה ה5 לפנה"ס היו שתי מסורות שונות, האחת היתה מסורת שמית שמנתה שמות של 330 מלכים במצרים, למסורת זו התאימו גם פסלי 345 הכהנים הגדולים וגם הטענה המצרית שמשלטון דיוניסוס (האל אוסיריס) עד אמסיס (המלך האחרון של מצרים) עברו 15.000 שנה (ב,145) הרודוטוס עצמו מחשב ש330 מלכים צריכים להגיע ל13,400 שנה במשוער. (ב,142)
אבל דא עקא, שהמסורת הזאת לא ידעה שום דבר נוסף על אותם מלכים.
במקביל, היתה מסורת 'היסטורית' שסיפרה את תולדות מלכי מצרים, זאת סיפרה ברצף על כעשרים מלכים, הראשון בהם מנס, אחריו ניטוקריס (חתשפסות), מויריס ויתר הבאים אחריו. המסורת הזאת סתרה את הראשונה ויכלה להתאים לתקופה של כאלף שנה לכל היותר (עד סנחריב בשנת 701 לפנה"ס). הרודוטוס עצמו יישב את הסתירה בין 330 מלכים שלא ידוע עליהם כלום לסיפור ההיסטורי בתירוץ המוזר 'אף אחד מהמלכים האלה לא עשה כלום'. אמור מעתה, במשך 14,000 שנה ישבו מלכי מצרים על כסאם ובהו באויר.
מנתון, מאתים שנה אחרי כן, עמל רבות ליישב את שתי המסורות, פיזר את הסיפורים בין מלכים שונים ואסף מקורות נוספים. הוא הצליח ליצור רצף של 323 מלכים. את ימי חייהם הוא נאלץ לקצר לשיעור הגיוני יותר.
מהי המסורת האמיתית מן השתים? מי ידע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2014 12:37 |
|
| |
שכחתי להדגיש שהרודוטוס ממקם את המלכים ה'היסטוריים' אחרי המלכים ה'שמיים', אבל הסיפורים שהוא מספר עליהם התרחשו לאורך כל ההיסטוריה המצרית.
דרך אגב, מספרם הוא 11 עד סנחריב, 14 אם נוסיף את מנס, ניטוקריס ומויריס.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2016 10:47 |
|
| |
(בהמשך ל'הצהרת הייאוש' שפתח בה בעל האשכול, על האמינות ההיסטורית של ספר בראשית)
סיפור בראשית הוא קודם כל מיתוס – לא במובן השלילי המקובל בשפה (מיתוס = שקר מפואר), אלא במובן התרבותי המקובל באנתרופולוגיה, כלומר – סיפור שיש לו תפקיד תרבותי, בלי שום קשר לשאלת ההיסטוריוּת שלו. סיפור הנחש בגן עדן אינו היסטורי (כנראה), ואילו סיפור יציאת מצרים הוא כן היסטורי (נניח) – ועדיין, שניהם מיתוסים ויש לקרוא אותם באופן הזה.
עיינו כאן, כדוגמית לקריאה שכזו: מעשה בראשית כיצירה סטרוקטורליסטית
תוקן על ידי אברם_העברי ב- 28/10/2016 10:49:04
|
|
|
|
|
