הפורום נסגר לכתיבה

וכשנסגר לצפיה הם כן לוקחים את זה ברצינות?

גם אז הם ממשיכים לצפות...

אתה לא יכול לצפות מהם ליותר מזה..

אני לוקח את זה מאוד ברצינות.
בקושי נרגעתי מהדיכאון שזה עשה לי.

אני בשוק. בהלם. בטראומה.

איך אפשר להתחיל לכתוב,
איך נשיר על אדמת בצלצלי?
צריכים להתעשת, לחשוב
לאסוף את השברים והלב 
לסדר את המחשבות מחדש, 
להתאפס,
לחפש את החברים שהיו ושאולי ישנם,

איזה מכה.
איך שודדנו.
פשוט מפלה.
מי חלם.
מי היה מאמין.
מאיגרא רמה לבירה קרלסבאלד.



זה תפס אותנו הכי לא מוכנים,
איפה הציוד?
איפה פנס, היכן הסיגריות?
יש פה מספיק שימורים? ושתיה?


ונייר טואלט??


שוין! נגמרו לי החרוזים!

ממש חמוד אין דברים כאלה

תראו אותו,
אין נייר טואלט והוא דואג על החרוזים