הרב - מהותו ותפקידו

כמעין המשך לאשכול שפתח בעבר חברינו 'אחרחוק'[1], אודות ביטוי דעתו של נושא משרת הראשון לציון, הרה"ר יצחק יוסף בעיקר בעניין הלכות עליה להר הבית, ברצוני לעורר דיון אמיתי במקום הרב ודעותיו במצב הקיים.

כמובן שאינני בא במטרה לבזות או לדבר ברב, בעיקר משום שאני תלמידו ואוהבו מאוד, אלא לדון בשאלת מקומו במצב הקיים. אשמח אם יוסיפו החברים לחוות דעה בנושאים שאציג ובשאלת ה'מה לעשות'.

דבריו של הרב ידועים, ואתמק בכמה נקודות מפוזרות בין נאומיו וכתביו שהתפרסמו לאחרונה.

שקרים/טעויות בהלכה

הרב יוסף טוען מזה תקופה ארוכה, שהעולים להר הבית קרובים לאיסור כרת, ובמכתב הסביר ששיעורי הר הבית אינם ידועים לנו.

למעשה דבריו מיוסדים על מספר רב של טעויות, שמהם:

·         באיסור כניסה להר הבית אין כרת, אלא לאו במקרה של טומאה היוצאת מן הגוף. כרת קיים רק מעזרת כהנים ולפנים (רמב"ם וכס"מ, ביאת מקדש ג,יב).

·         לדעת הראב"ד (שם) [מלבד דעתו בכלליות לכניסה לביהמ"ק בזה"ז] אין חיוב כרת על טומאת מת, אלא במגע מת. כך שאין מקום לאסור על כהנים להכנס מחשש כרת.

·         במצב הנתון העולים טובלים קודם לכן, ולכן טעות בחישובים יכולה להגיע לאיסור דרבנן [אם נניח שישנה אפשרות להכנס לחיל במצב של 'טבול יום', מה שבוודאי לא שייך אצל נשים]. ואם כן: א. על איסור דרבנן חל 'מוטב שיהיו שוגגים' ובמצב הנתון אסור להוכיח (שלחן ערוך או"ח שג,יח תרח,ב; יו"ד רצג,ג). ב. יש אומרים שאין איסור לעבור על דרבנן בשוגג (נתה"מ רלד,ג).

·         אמנם ישנם הסבורים שא"א לשער במדוייק את שטחי 'הר הבית', כמו בעל 'הר הקודש' (עמ' רכח), אבל ישנם שיעורים גדולים והשערות מסתברות, כפי שהוא מציג בספרו. למשל, שטח הר הבית הוא 500X500 אמה ובתוכו העזרות והמקדש כולו בשטח 135X187 אמות, ממזרח למערב 187 ומצפון לדרום 135; העזרה אינה באמצע ההר, אלא במערב צפופה יותר מכל הצדדים, אחריה בצפון, במזרח והגדול ביותר בדרום (ראה רמב"ם, בית הבחירה ה,א ו יב-יג).

לפי זה, השטח בדרום הוא לא פחות מ-172.5 אמות (500-155:2=172.5, אחרי שהוספנו חיל 10 אמות לכל צד של העזרה) ובמזרח לא פחות מ-146.5 אמות (אותו חשבון עם 207 של המקדש). כלומר יותר מ-80 מטר בדרום ו-70 מטר בצפון, שזה בהחלט מקום מכובד שיכול להכיל עשרות אנשים ברווח.

·         כל שאלות המיקום תפתרנה אם נניח שאל-צכרא היא אבן השתיה, ותמוה כיצד בנו של הלוחם למען קבלת הרדב"ז אודות הפלאשים חולק בפשטות על קבלתו בעניין זה.

שקרים במציאות

לטענתו, 'כל גדולי הדורות' סבורים כמוהו ואוסרים להכנס להר הבית. הדברים לוקים בשקרים גסים, אבל יש להדגיש: לא צריך סיבות לפסקי גדולי ישראל, כי דברים המפורשים בתנ"ך, משנה וגמרא אינם צריכים אישור מגדול או קטן.

ואלו הם השקרים:

·         בין השמות שהביא, הוא הרב מרדכי אליהו. הרב אליהו התיר וניסה לסדר כניסה להר הבית [מי שמנע את תוכניתו היה הוואקף, ראה 'הרבנות הראשית שבעים שנה להווסדה'][2].

·         הרב קוק הוזכר בין האוסרים, והסיבה שאסר היא מחשש לאי שמירת הטבילה או כניסה מעבר למקום המותר.

·         גדולי ישראל לא רק שלא אסרו, אלא תמהו מדוע לא נכנסים. למשל, בספר דרך הקדש (דף ו ע"ב) לגבי שער הכותנה.

·         בשו"ת 'שערי ציון' של הרב שמואל רבינוביץ מופיע ששאל את הרבנים מנשה קליין, אביגדור נבנצל ושלמה עמר לגבי תיקונים בכותל, שלא תהיה אפשרות להתפלל בכותל אם לא יתקנו. וענו לו שיכנסו פועלים יהודים אחרי טבילה לצד השני של הכותל – בהר הבית – ויתקנו.

לפי זה שיקר הרב שאמר שגדולי ישראל אסרו להכנס להר הבית, כי אם כדבריו שיש בזה איסור, ועוד חשש כרת, יכלו הרבנים לפרסם שלא להתפלל בכותל או שלא להקרב אליו.

ומה גם, שאם כדבריו, באמת ראוי לאסור להתפלל בכותל מסיבות אלו...

סילוף דברי תורה

אין ספק שאנו עדים לסילוף דברי תורה למען אינטרסים [מי שגרם לרצח אלפי יהודים באוסלו, בטח לא בא להסביר שהכניסה להר הבית מסוכנת... כך לפחות אני מקווה].

והאם מותר לסלף דברי תורה?

·         לפי הרמב"ם (ממרים ב,ט), האומר על דרבנן שהוא מדאורייתא – מה שאמר הרב יוסף כמה פעמים בצורה די ברורה – עובר ב"בל תוסיף".

·         לדעת המהרש"ל ב'ים של שלמה' (ב"ק פ"ד סימן ט) יש לסתכן ובלבד שלא לסלף דברי תורה.

·         ראו נא מה נשאל הרב מנשה קליין זיע"א, והשיב: "...ובדבר שאלתו מנא הא מילתא דמותר לאסור דבר ההיתר מה"ת? אהובי ידידי, עד שאתה שואלני מנא לן דמותר שאלני אם זה מותר; ולפענ"ד אין שום היתר לאסור המותר, כמו שאין היתר להתיר האסור..." (משנה הלכות ה,קד)

·         האם ומניין שאסור לחלוק על גדולי הדור? – ראו נא שו"ת משנה הלכות (ח,קלו-קלז) שחובה קדושה לברר ההלכה לאמיתה ולא לשאת פני גדול, והאומר שאסור ונתמך ב"לא תענה על רב", הרי זה מגלה פנים בתורה שלא כהלכה!

·         במקרה זה, מי חולק על גדולי הדור? – כתב מהרא"ל צינץ (משיבת נפש א,טז) שתלמיד שלמד היטב הלכה מסויימת, הרי הוא גדול הדור לאותה הלכה. ונשאלת השאלה כמה זמן למד הרב יוסף את הלכות ביאת מקדש, וכמה החולקים עליו?

תיקון א – התנצלות

יש להקדים שדרישת התנצלות, אפילו מגדול הדור, כבר היתה מעולם – בימי רבן גמליאל. ובסוף רבן גמליאל התנצל. הבה נתחקה אחרי התנהגותו של הרב יוסף.

הרב יוסף כיבד את עם ישראל כשלבש חלוק כחול-צהוב והתרה ב'ליגה ד'. אכן כבוד לעם ולתרבות. אבל לאחר זמן הסביר שכוונתו היא שרבני דורינו הם ב'ליגה ד' ביחס לגדולי הדורות ששיקר בשמם.

כידוע ישנה הלכה (ב"ב לא:) ש'טוען וחוזר וטוען', במצבים מסויימים הכל מודים ובמצבים מסויימים יש מחלוקת ולהלכה נאמן – תלוי כמה קשה לדחוק את דבריו השניים בדבריו הראשונים – וכאן, לדעתי, אפשר ואפשר.

גדולי הדור הם מהרב קוק ועד לרב יוסף האב, ליגה ד היא הדור שלנו.

כלומר, אם היינו שואלים את הרב יוסף מי הכי גדול בשבילו – מה שבשביל כולנו ברור שהוא משה רבינו – הוא היה עונה שזה אביו. מעניין.

ובהתאם, זו לא התנצלות אלא התחמקות. או חרפה. מה שבטוח, אדם כזה רק מבייש אותנו.

תיקון ב – לצערינו, ריאלי יותר

כל עוד לא היתה התנצלות ותשובה גמורה על אוסף ההבלים, החרפות ועשיית התורה פלסטר וקרדום – עומדת לה הברירה השניה של חברי רבן גמליאל.

אני מהרהר אם להריץ את הרעיון, אבל במציאות היתה מזמן צריכה לקום עצומה של כל מי שהבורא ותורתו חשובים לו, שהרב יוסף אינו מקובל עליו כרב, וכשוליא דנגרי יש לדון, עד שלא יתקיימו הדברים הנ"ל.

מה דעתכם?

מתוך שעמום חיטטתי בפורום הגוסס הזה ומצאתי את האשכול הזה. שמעתי פעם בשם אחד מחכמי נובהרדוק (אולי ר' דוד בלייכר), שאמר "דרך שהיא אמת, תחילתה אמת וסופה אמת". ודי משעשע לראות איך מי שאקורד הפתיחה שלו היה ביצירת מחלוקות ושנאה בין ת"ח על בסיס טעויות ושקרים בהלכה, נתן את אקורד הסיום שלו בדברים שמהותם באותה שנאה בין ת"ח (ואם הפורום הזה היה פעיל יותר, הייתי טורח לכתוב כאן באריכות על איכות טענותיו האחרונות...). מעניין אם הלוחם הגדול, ידידינו אחרחוק, עדיין מעיין כאן שיגיב לדברים...

נזכרתי בזה לאחרונה, כשראיתי כמה קצף העלו הדברים ובצדק. אני חושב שהדברים מדבאים בעד עצמם ובסופו של דבר, גם 1000 יחצנים לא יוכלו להפוך אדם כזה לקונצנזוס ובצדק. רק נקווה שיהיה ברור מהי המורשת האמיתית של גדולתו ותפארתו של מרן הגרע"י