תעלומת האמהות שנחטפו שלוש פעמים

מלא כבודו

בפעם הראשונה - כפי שציין אריאל - ואולי לא שמת לב (כי זה אחד מהראיות שלו למה שהוא כתב, בשונה מהחוקרים) - כתוב שהמתנות ניתנו לאברהם מייד עם לקיחת אשתו, ולא כתוב שניתן לו דבר מה עם החזרת אשתו.

זה נכון . אם שתי הפעמים האחרונות לחלוטין סותרות את מה שכתב מהשמו . אז הפעם הראשונה משמעותית פחות . 

אני לא רואה הרבה מה להסיק מהסיפורים האלה . בגלל זה שיש עוד כפילויות בתורה . זה באמת נראה כמו כמה גרסאות של אותו סיפור . ולך תדע היום איזה גלגולים זה עבר מאיזה גרעין היסטורי אם בכלל או גרעין משותף קדום . גם ההסקות של אריאל נלעגות לא פחות .
אבל בלי שום צל של ספק . העמדה של מהשמו היא הנלעגת ביותר . יש כאן סיפור די רע חוזר שמוצג עם סוף טוב . או שאלהים יוצא די מטופש מכל הסיפור . באים למקום רע . פורצים לחדר השינה ומשיגים כסף תמורת נערת הליווי . בסוף הטוב לא כתוב שמישהו למד לקח או שהמנהגים השתנו . נהפוך הוא . זה רק חוזר בדור הבא . ורק האב ואלהים רוכבים לעבר השקיעה עם מה שהם השיגו . 

מלא כבודו

ראשית למה כמה גרסאות של אותו סיפור. הרי זה סיפור שיכול לחזור על עצמו.
שנית מידיבר על מסקנות. מדובר על פרטי הסיפור. שהם המבחינים אם הסיפור הוא אותו סיפור. או כמה סיפורים שונים.
ושלישית האלוקים פה הוא לא אמור להיות גיבור הסיפור. והשאלה עליו היא לא שאלה על הסיפור. אלא עליו בכלל. וזה קושיה גדולה. אם תרצה תפתח אשכול. יהיה מעניין.

ירוחם:
היה רעב ולכן ממש לא היית להם ברירה.

מלא כבודו:
אני מסכים איתך בהחלט שזאת חטיפה לכל דבר. 
אבל אתה לו חושב שזה נכון למשל לחטוף רווקים ורווקות לגיוס בצבא בכפייה למען החברה ?
אותו דבר המלך מקבל את הבחורה היפה ביותר מכל החברה. זה כבוד החברה כולה שלמלכם יש את האישה הכי יפה, זה אינטרס ציבורי דמיונית דיי ברורה.
אתה מן הסתם חושב שזה נכון. או שנהפכת לחרדי פתאום ?!

הבה נניח לרגע שהסיפורים אמיתיים. או, עבור מי שזה קשה לו, נשאל מנקודת הראיה של מי שמאמין בהם:

מה הם אומרים על המקום שבו חיו אבותינו?

ואם זה כזה גרוע, למה הם נשארו שם?

אולי כדאי לזכור את הרקע ההיסטורי.

יש שבטים המתגוררים באופן קהילתי במקום אחד, כמו תושבי חברון, ופלשתים, ויש שנודדים ממקום למקום. כמו אברהם ובנו אחריו.

אורחים אינם מתקבלים תמיד בעין יפה. אבל אורח הוא חשוד. האם הוא יתחרה בנו על מקורות המחיה? מים? ציד? עשב לבהמות?

אין משטרה, אין בג"צ. יש מועצת זקנים. או מלך.

מי שמגיע, יודע במה הוא מסתכן.

ואם יש לו אשה יפה מדי, הוא מסתכן בכך שירצו לקחת ממנו את אשתו. ואם ידעו שהוא נשוי, אז יהרגו אותו כדי שלא יפריע.

בעולם כזה יתכן ש"לא תרצח", במיוחד כלפי הגר (=הזר), הוא חידוש גדול.

תשאלו: מדוע אברהם ויצחק לא הלכו למקום אחר? - אני משיב בשאלה: לאן? חזרה לחרן? במידת האפשר, אברהם התגורר הרחק ממקום יישוב, או ליד בעלי ברית שהצליח להשיג. אבל זה לא הצליח לו כל הזמן. כנראה כמגדל צאן ובקר אברהם נדד לפי מקומות המרעה האפשריים. כנ"ל בנו יצחק לאחריו.

ויתכן שלמרות שהסיפור של חטיפת שרה לבית אבימלך, מלך פלשתים, יתכן שעדיין הפלשתים היו פחות גרועים מאחרים. עובדה, לפי הסיפור המקראי, שהם החלו לשנוא את יצחק המתעשר, אבל הם לא פגעו בו, והמלך שלהם טרח אישית לבקש ממנו שיעזוב. אפשר להסתכל על החלק של הגירוש והקנאה ולקבוע שהם היו אנשים רעים. מסתבר שכך הוא. אבל הם גם לא פגעו בו. אמירתו של אבימלך שצריך להחזיק לו טובה ולעמו על שלא פגע ביצחק נראית לנו אבסורדית - אבל זה בגלל שאנו התחנכנו למוסר, והתרבות שלנו לא ביערה רגש אנושי כללי של רחמים על הזולת. בעולם קשה כמו עולם המקרא, שבו החיים קצרים ודלים, זה אחרת.

ומה יכול אדם לעשות? גם אדם חכם ונבון וזהיר. אברהם לא היה סופרמן, שיכול לעוף לתוך הארמון, לקחת את האשה ולהימלט. הוא ובנו שלמד ממנו נאלצו להשתמש בנשק של הפיקח העני והחלש, להסתמך על העמדת פנים והסתרה כדי להתחכם למי שלא היו לו גבולות של מוסר, מושג שכנראה טרם נולד.

מי שנודד ממקום למקום, כבר מכיר את התירגולת. כוננות הגנה על האשה היפה. יש סיפור קבוע כדי לגונן עליה.

יתכן שהסיפור הזה התחיל להתרחש בעוד מקומות שבהם היה אברהם אבינו, שבהם היה יצחק, אבל מה שהיה שם לא סופר לנו, כי ההמשך היה טוב. העמדת הפנים הצליחה.

שם, במצרים, ואחר כך אצל פלשתים, זה לא עבד. לכן הסיפור הגיע למקרא. במקום שבו זה הצליח לא שמענו. זה לא היה מספיק חשוב כדי לקבל פרק או פסוק. זה רק נרמז בפסוק הקצר על התירגולת.

היום ב"ה יש אינטרנט ודרום תל אביב ולא צריך לחטוף נשים .