תעלומת האמהות שנחטפו שלוש פעמים

מחקתי הערות אישיות בתוך ההודעות.
להבא ימחקו ההודעות עם ההערות, ואולי גם כל הגיגי אותו כותב.
חכמים וטפשים גם יחד - הזהרו בדבריכם.

מ. משנה

במקום להעלות השערות רחוקות יותר או פחות, אמרתי לנפשי, הבה נצעד בעקבי הצאן, הלא המה חכמי המקרא, אולי ציד בפיהם – ואכן מצאתי שם פתרון להמון תעלומות שמבראשית, החל מניתוח היסטורי ועד להשוואה למערבונים (או סרטי ג'יימס בונד), ותן לחכם ויחכם:

לא בטוח אם אתה ציני או לא . אבל במקום להעלות השערות רחוקות יותר או פחות . הלכת לראות מה אחרים כתבו . ומצאת השערות רחוקות יותר או פחות . לא ? כלומר זה נחמד שהסיפור השלישי הוא כבר פארודיה עצמית מודעת שמתייחסת למסורת סיפורים מבוססת . נניח כמו קאזינו רויאל שהבאת . (או נניח בלתי נסלח של איסטווד) . אבל לפי איזה קריטריון זה מקדם לקראת ההסבר הנכון של הסיפורים . נראה לי שכב' יסיכים שעובדתית לפחות . זה הסבר שחורג ממה שבאלף השנים האחרונות חשבו על הסיפורים .

קצת ציני כמובן :) אבל ההשערות של חוקרי המקרא פשוט יותר נראות לי - ובוודאי שההסברים שלהם חורגים ממה שחשבו באלף השנים האחרונות, אחרת הם לא היו כ"כ מעניינים!
ואגב, אין "הסבר נכון" לסיפורים האלו - ההנחה היא שהם נכתבו בידי אנשים שונים, לקהלי יעד שונים, וכל קהל יעד הבין מה שהבין, אנחנו רק מנסים להתחקות אחרי העקבות הקלושים שנותרו...

אברם, הפוסט שלך יפהפה, כרגיל. וההשוואה למערבונים ראויה לזכות בפרס אוסקר לבלוגים. לגבי עצם ההשערה, נראה לי שההשערה שלי יותר משכנעת כיון שהיא לוקחת בחשבון את המבנה המשותף של שלושת הסיפורים. היסמכות הסיפורים זה על זה אינה רק במובן שסיפור א' מבוסס על ב' אלא שהבאת הסיפורים האחרונים במקרא נסמכת על היסודות שלמדנו בסיפור הראשון, כפי שביארת בטבלתך, כך שהמקרא בונה את הסיפורים האחד על רעהו וא''כ עלינו להבין את מטרתו.