האם אלוהים מחבל טירוריסט?

פיילין שרה, אין צורך להתפלא מן הדבר הגלוי הזה. וכי לא רצו יוצאי מצרים לחזור אל סיר הבשר והעבדות שהיו נתונים בה. רוב בני האדם כמהים לשיעבוד וכלל אינם רוצים להשתחרר ממנו, והרבי מסגרות שילטוניות-דתיות מספקות לו את הצורך הזה. לא סתם חוברות התנועות הדתיות לתנועות הלאומניות. ארבעים שנות הנדודים במדבר היו מסה של חינוך להשתחררות. האם זה הצליח? – אני חושב שלא. דין נביאי ישראל להיכשל. אבל הנסיון נותר חרות בתודעת בני האדם שקראו וקוראים את הסיפור ורואים בו מופת.
כל זה הוא עיסוק בפסיכולוגיה של האדם ולא בעניני אמונה

שאלתך מדוע ברא האלהים את העולם ואת האדם, את המציאות המוכרת לנו, היא שאלה נכוחה וראויה, אחת משאלות היסוד החוזרות ונשאלות מזה אלפיים וחמש מאות שנים. אם את מבקשת להעמיק בנושא אמליץ על ספרו של לאבג'וי 'שרשרת ההויה הגדולה'.

חותם על האנושות משאירים אלו שהצטיינו לטוב או לרע, והרעים מרובים. על יתר האדם נאמר 'אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ, כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו'. [תהילים קג] זה המורא הגדול מפני הריק, האין.
הנה ביטוי ספרותי לדבר.
וושצ'וב, פועל מפוטר, נווד, בודד, אדם שאינו נחוץ:
"עלה שלכת מת היה מוטל ליד ראשו, הוא נישא לכאן ברוח מאיזה עץ רחוק, וכעת נכון לו צידוק-הדין באדמה. וושצ'וב הרים את העלה היבש וטמן אותו בתא נסתר בשקו, שם נהג לשמור כל מיני פריטים של נידחות ואסון. "לא ידעת מה פשר חייך," שיער וושצ'וב, מקמץ בחמלתו, "תנוח לך פה, ואני אברר לשם מה היו חייך ומותך. ומאחר שאינך נחוץ לאיש, ואתה מתגולל ככה באמצע העולם, אני מבטיח לזכור ולשמור אותך."
[אנדריי פלטונוב, 'חופרים יסודות', מתוך הספר 'עולם נהדר ואכזר'. תרגמה נילי מירסקי. הוצאת עם עובד 2007. ]

כתבת: 'בהיות שאני מאמינה במיסטיקה אני בהחלט מוכנה לקבל שרוח האדם כפי שהיא יוצאת מהעולם הזה ממשיכה לה באיזה שהוא אופן להסתובב לפעול או לא יודעת מה איך למה וכמה באיזה שהוא מקום כאן או בשאר היקומ/ים'. אין, כמובן, פסול ברעיון ובמיסטיקה, אבל כאן הוא מופיע בצורה ריקה הדורשת ברורים ומבקשת להתמלא בתוכן. כשלעצמה, האמירה הסתמית 'אני מאמינה במיסטיקה' יכולה להכיל כביכול כל דבר, ובאמת שום דבר.

מיימוני כותב: 'אם אלוקים נותן לדברים רעים לקרות, אנו מוזמנים לראות בכך תזכורת'. המשפט הזה מבליע כמה הנחות אשר אינני חושב שיש להן על מה לסמוך. הראשונה היא ההיבריס של האדם הסבור שכל העולם כולו מסתובב בשלו ועבורו. פגע הברק, רעדה האדמה, אלו תופעות רעות לאדם, לכן אלו תופעות רעות כשלעצמן. אלוהים הוא שמפעיל אותן והן מיועדות לשלוח אזהרות לאדם. כמובן, אם רק נשמור את מצוותיו במלואן ברק לא יפגע וארץ לא תרעש. מכיוון שאת המצוות אי אפשר לקיים בשלמות גמורה מתוך כוונת לב טהורה, גם המלאכים כנראה אינם מוכשרים לכך, הרי תמיד יהיה חטא על הארץ, תמיד פגעים ותמיד אזהרות ותמיד נהיה אשמים. וכך לאין סוף עד שיבוא קץ העולם. כאן עלינו להוסיף את החטא הקדמון שחטא אדם הראשון ואותו אנחנו עומסים על כתפנו לעד מבלי מחילה. אבוי יצור חוטא ונבל אנחנו, אין לנו תקנה מלבד בגאולת הכנסיה הרומית באמצעות כתב מחילה, אינדולגנציה, הנקנה, איך לא, בכסף. [כל התוספת הזו היא קתולית, פתוח מעשה אמן לצורך שליטה במאמינים פתאים וסחיטת כסף לרוב].

כל הבנין הזה אין לו יסוד. הארץ רועדת משום תנועות לוחות האדמה, הברק הוא התפרקות חשמלית בעננים השואפת לאדמה, הרעב בגלל תנאי אקלים. העולם אינו גן העדן ואינו מושלם, רבים בו הסבל והתלאה. אבל האדם, מלבד היותו יצור ארצי יש בו שאיפה לצאת מארץ חייו אל מחוז חפץ אידאי, בו ישתחרר מן הסופיות והמוגבלות שלו, מן הפגמים ההכרחיים לכל יצור ארצי. האדם הוא יצור החי בשני עולמות. באחד הוא שוכן, אל השני הוא שואף ואליו הוא מגיע ברוחו בלבד ובמעשה המוסרי שלו. אזרחות כפולה זו דורשת ממנו מאמץ אין קץ ומעניקה לו תכלית וערך. אין צורך באל השולח רמזים בדמות ברקים, רעידות אדמה ומחבלים. הוא מצוי עמנו באותו עולם שני, מכוון את אותה שאיפה בבחינת תכלית סופית של איחוד.
עודד

עודד . כתבת יפה ולעניין . אבל אם אפשר . קצת יותר בקצרה .

הרב מיימוני,

אני חושב שדבריו של עודד על הסבל האין סופי שנגרם על ידי האל ראויים לאשכול נפרד.

אליבא דמאמינים, אין צדיק שלא יחטא, וממילא האנושות תמיד תחטא ותמיד תקבל אזהרות בדמות צרות וסבל ועונשים בדמות צרות וסבל גדולים עוד יותר.

וואו. הזהו הא-ל ה"רחום והחנון"...
ומה המטרה של כל זה? 

ולבר מזאת, מדוע אותו אל חנון ורחום לא מספיק חכם ללמוד לקח?
ניסה להזהיר כבר אלפי שנים ואף פעם האנושות לא הבינה. לא הגיע הזמן לשיטות אחרות??

מגוחך.

ועוד למיימוני. כאשר מאיתנו יוצאים זדים לפגוע ולהרוס, בפעולות תג מחיר למשל, האם האלוהים שולח זדים יהודיים אלו, או שהם נושאים את שמו לשוא כשהם שורפים מסגדים?

והיכן היו קריאות האזהרה על מעשה הנבלה של שרפת הנער ערבי משועפט בידי שני רוצחים משלנו? שם לא נדרש תיקון? שם לא נמצא רמז? רמז בקשת? זה היה דגל שחור עצום ממדים ואנחנו עצמנו עינים. בתי רוצחים יהודיים לא הורסים. כעת, כשרצחו בנו אנחנו נזכרים, כעת זה מאוחר מדי.
עודד

אחרי שגם ההנהלה וגם פותח האשכול מודים כי הכותרת לא ראויה מן הראוי לשנותה (בקשה דחופה להנהלה)

אם כותרת האשכול מכוונת למאמינים בהשגחה פרטית -הרי הכותרת לא נכונה כי ברור שהמחבל הטרוריסט עושה את מעשהו מתוך כוונה רעה ורצחנית ואילו אלוהים עושה את מעשהו לטובתנו .(כך מאמינים המאמינים)

אם כותרת האשכול מכוונת ללא מאמינים בהשגחה פרטית-הרי שגם אז היא לא נכונה מפני שהלא מאמינים סבורים שבכלל אין התערבות של אלוהים .

כך שבשתי האפשרויות הכותרת לא מתאימה.

(תחשוב איזה כותרת היית כותב לפני שבעים שנה)

בין אם מאמינים בהשגחה פרטית . ובין אם לא . ובין אם בכלל לא מאמינים באלהים . משמעות האשכול והכותרת היא . האם נובע לוגית מהגיונו של מי שמאמין באלהים והשגחה פרטית (מסויימת כאן) נובע שבעצם אלהים טרוריסט . גם אם המסקנה לא מוצאת חן  בעיניו . והוא באופן לא עקבי יגיד שלא .
כך שכותרת האשכול מתאימה . אפשר כעת להתווכח אם ההגיון נכון או לא .
ולפני שבעים שנה היה אפשר לשאול האם אלהים נאצי .
לא מבין את הבעיה עם זה .