למה עשה זאת אלוקים - לנו ולא להם?

אני מבקש: לסכם, להביא מקורות רלוונטיים, ולהציע הסבר לדברי נישטאיך שאולי יתקבל יותר ממה שכתב בעצמו.

נישטאיך העלה תמיהה מפני מה רבנים ודווקא מן המפורסמים והרציניים שבהם, ממליצים על תיקון בנושאים מסויימים (שבהם אכן אפשר לטעון שיש קלקול) ואף מזהירים כי צרות מפורסמות ארעו בגלל הקלקול הזה.

והתופעה הזו מתרחשת בצורה מוקצנת ולא מדוייקת. שהרי מצאנו בתורה חובה להתחזק בתשובה ולחפש מה לתקן. וכן בגמרא. וכן ברמב"ם.

אבל

כאשר אנו, בני הציבור החרדי, יכולים לראות בעיות גדולות וקטנות שטעונות תיקון

ויש בעיות ויש כאלו ששומעים להם (ה"גדולים") יודעים עליהן אבל אינם מתמודדים איתן, לפחות ברמה של מחאה

- דוגמא אחת בודדת: הגזענות באי קבלתם של ציבור זה ואחר לישיבות ולסמינרים

 - אז מתעוררת תמיהה:

מדוע רק על זה צועקים.

האם אין בעיות גדולות יותר וחמורות יותר

האם אין זו יומרה יתרה לטעון שהמעשה שהותקף הוא איסור, כאשר יש רבנים המתירים.

שתים או שלוש דוגמאות:

א. עליה להר הבית. מצד הלכות טהרה וקדושת המקום, ברור שיש מקומות בהר הבית שאליהם מותר להיכנס כל עוד נזהרים להישאר באיזור החיצוני של המקום.

(זה לא אומר שזה פוליטית ובטחונית כדאי או ראוי. זה עוד נושא).

ב. הסתמכות על היתר מכירה. דומה שצריך לפתוח בנושא אשכול.

ג. הצגת חומרות שונות כתביעה שעליה יהיו עונשים.

ועוד, שהרי בגמרא מצאנו שאדם ואפילו קהילה שעושים לפי רבם, נגד שאר העולם, זה לזכותם (הנוהגים כרבי אליעזר לחלל שבת בהכנת סכין למילה לא היו מתים לפני יומם).

מדוע אם כן עוררו דברי נישטאיך שלנו ביקורת?

אני סבור: מפני שהוא נאחז בציטוט מעורר תמיהה, וכתב בציניות, במקום לבאר, כדרכו הרגילה, את ההקשר ואת הבעייתיות ואת המקורות השוללים את הגישה הזו.

ועתה אפשר שיבוא הכל על מכונו.

ואם יש לנו משהו ללמוד, הרי זה באמת שצריך לתקן. איש בחוגו. איש במעגל הפרטי של חייו ושל משפחתו.

ומי שיכול להגיע לרבים, אכן עליו לעשות זאת.

והנה יש את הפורום הזה, שמאפשר להביע דעה ביקורתית ולנמק אותה.

ורק יש לזכור שגם אם לעג מושחז עושה רושם ראשוני, הוא לעולם לא יגרום למישהו לחזור בתשובה, לחשוב שוב על התנהגותו, על הנחות היסוד שלו.

רק כתיבה מאופקת ומכבדת ומנומקת יכולה לגרום לשינוי כזה, אם בכלל.

ואולי עלינו ללמוד מחדש את דיני תשובה והחזרה בתשובה, כלומר תוכחה, לאור התובנה הזו. דומה שגם הנביאים וגם חז"ל לא השתמשו בדרך הזו שאני ממליץ עליה.

אולי כדאי לסקור את הדרכים להגיע אל לב הציבור כדי לעורר אותו לתשובה שהיו ושישנן, לבדוק את יעילותן.

אפשר שיתברר שהמוחים בשער אינם פונים כלל אל מי שלא ישמע, אלא רק למשוכנעים, כדי לגרום להם שהם לא יצטרפו למי שנוהג אחרת.

(שילכו עם שעון יד, שיעלו להר הבית לסיור שמאושר בידי רבנים וארכאולוגים, שיסמכו - איום ונורא כביכול - על היתר מכירה [גילוי נאות: כותב שורות אלו אינו משתמש בהיתר מכירה, אבל זה כנראה מסיבות של הרגל בלבד וחינוך הבית והתאמה לסביבה]).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

הרבנית טברסקי :"אני אישה פשוטה אבל כשהדברים ברורים לא צריך חכמה בכלל. חז"ל אומרים שהקב"ה מעניש מידה כנגד מידה. זו כבר שנה שאש המחלוקת בוערת בציבור שלנו. מיום ליום המחלוקת נהיית נוראה יותר. מי ששומע לגדול אחר משלי, מי שמשתייך למחנה אחר ממני מצווה מצוה להתאכזר לו, מצווה להשפיל ולבזותו. מצווה להציק לאדם באכזריות נוראה. כאשר אנו מתנהגים באכזריות ךאחינו הקב"ה מתאכזר אלינו ולכן העונש של השם היה אכזרי השם ירחם, איך קדושת בית כנסת ותפילת שמונה עשרה לא הגנה עלינו איך?. "בבתי כנסת ובתי מדרש השפילו מי שחושב אחרת, דעה אחרת. אולי בגלל זה פגעה בנו מידת הדין! אין חשבנו שהתפילות בראש השנה ויום הכיפורים יתקבלו ברצון במצב כזה של מחלוקת בתוך התפילה?. "אני מתחננת אליכם מלב בוכה ושבור מעמקי הנפש", ביקשה הרבנית טברסקי, "נקבל על עצמנו לחיות באהבה עם כל יהודי החרד לדבר השם. יש חילוקי דעות בפרטים. אולי הקרבנות לא היו סתם ואם אנחנו נתנהג באהבה זו לזו השם יחזיר לנו באהבה ותסתלק מידת הדין".‏


הרבנית יודעת את הסיבה לטבח האכזרי בהר נוף. זה רק בגלל שלא אהבנו את כל החרדים לדבר ה'.היא לא מדברת על אהבה לכל אדם  שנברא בצלם אלא רק את החרדים  לדבר ה'. והיא בטוחה ויודעת שזה מה שה' רוצה .

 מיימוני, במחילה אתה לא מסכם את הדברים נכונה. נישט לא בא בשאלה: מדוע מצביעים על חטא א', במקום על חטא ב' שלדעתו הוא הסיבה (מישהו דיבר כאן על סמינרים?).

ישיבישער

נישטאיך

איקון ירוק על ההסבר.

אמנם אני סבור שלא כמוך, כי צריך אדם לשאול מה יש לו לתקן. אבל ודאי שצריך לעשות זאת בזהירות, ובוודאי שאין לו לומר בלשון ודאי. ובוודאי שלא על חומרות ושטויות. וכדרכך אתה מגלה דוגמאות לטעות המתודולוגית הזו ומזהיר מפניה. והלוואי וישמעו.

לקמן אנסה להעתיק מתוך היברובוקס כדי שיהיה  כאן למעיינים.

אני מנסה להעתיק. יש לשים לב לשאלה ולתשובה.

וההדבקה לא הצליחה. מנסה שוב.

(איקון מחויר, משנה פניו כצבעי הקשת, יוצא וטורק את הדלת על הדפדפן ועל בחח. מה שמראה כמה צריך להיות סבלני ולומר: הכל לטובה). החומר בכל מקרה בהיברובוקס וכדי (אבל מביא עוגמת נפש) לעיין שם.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

בקשר לדבריי לעיל - 

חשבתי על זה בזמן שכתבתי, אבל נמנעתי מלכתוב מתוך מחשבה שזה "ברור". לכן כעת אני מסביר: יאשיהו היה צדיק, ולכן לא היה מגיע לו למות. והוא מת בעוון העם שעבדו ע"ז בסתר, והוא לא ידע, ולכן רצה ללכת נגד מלך מצרים מתוך ביטחון שלא יפגע. אבל הנביא אמר לו לא ללכת לקראת מלך מצרים. והוא הלך. ובעצם הנביא ידע שיינצל אם לא ילך. ולכאורה למה דווקא זו הדרך להצילו ולא להודיעו שהעם עובד ע"ז. אלא שביאשיהו כנראה עדיין קינן איזה קשר לע"ז של העם, משהו נסתר כעין ה'נגיעות' בשיטת המוסר. ונגיעה זו, שכאשר הוא מלך - מחייבת אותו אחריות על כל מעשי העם בסתר. אמנם הנבואה הרגישה את הבעיה הזאת, ולכן הזהירה אותו שלא ללכת. אבל הוא בחר ללכת למרות הנגיעה, ובבחינת 'כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל'.