יעקב הוה ליה צער גידול בנים

אייזין

היכן מצאת את האמירה הזו בחז"ל?

בלי מקור, בלי הציטוט, איך אפשר להתייחס?

בכל אופן, נסיון הניתוח שלך מה כלול בצער גידול הבנים שלו הוא חשוב.

ולא עוד, אלא שנדמה שאת העיקר החמצת.

אברהם ויצחק כשלו בחינוך הילדים. כשלו - במובן שלא כל ילדיהם הפכו לחלק מעם ישראל. לא זכו בברכת ה'. (אמנם קיבלו ברכה מאבא אבל לא את הברכה של ה', תהיה מה שתהיה).

לאברהם היה את ישמעאל שיצא לאן שיצא, גם אם שמר על מסורות מבית אבא (במיוחד לפי המדרש), וכן היו לו בני פילגשים שאיתם, לפי מעט הפסוקים שעוסקים בזה, אפילו לא ניסה לחנך כמו את יצחק.

ליצחק היה את עשו, שבו השקיע רבות, ואכן זכה עשו בהצלחה של העולם הזה. וגם בסוף השלימו יעקב ועשו. אבל עשו אינו חלק מעם ישראל. ואף הפך עשו לסמל של אויב שייענש לעתיד לבוא.

לעומת זאת, יעקב הצליח לשמר את כל הבנים בחוג המשפחה. זאת למרות המריבות והמעשים הנוראים.

השנאה בין האחים שהובילה למכירת יוסף. אמנם בסופו של דבר, אחרי יותר מעשרים שנה, הם התחרטו.

כעס ראובן על הזלזול באמו, שהביא לכך שהלך ושכב עם פילגש אביו (וחז"ל סינגרו והפכו את הסיפור למשהו אחר ואמרו "ראובן לא חטא" אבל הפשט הוא פשט).

ואילו דינה נאנסה ולא ידוע לנו לפי הפשט (להבדיל ממדרשים מהסוג שאינו נאחז בפשט) מה עלה בגורלה.

ועם כל זאת, יעקב השכיל לשמור על כולם כחלק מהמשפחה.

כאשר שמע על מעשה ראובן - שתק. שתיקה זו, שאפשר להבין אותה גם כהכלה במובן המודרני, השאירה את ראובן ב"פנים". הוא לא גורש, לא עזב את הבית, לא ברח לדוד עשו או לדוד רבא ישמעאל, לא בנה לעצמו חיים עצמאיים. הוא נשאר חלק מהבית עם העבירה שלו. ואף עשה תשובה על פחזותו ככל שיכל וניסה להציל את יוסף.

לאחר שראה יעקב שלוי ושמעון שפכו דם של עיר שלימה, ניסה להוכיחם. כשראה שלא הצליח, שתק.

הוא ניסה לחנך את יוסף לא להתנשא מעל האחים. גער בו כשסיפר על חלומו המתנשא. שלח אותו לבקרם ולא ידע שהוא פותח את הסיפור של מכירת יוסף.

לפני מותו ביקש מיוסף לקברו בארץ כדי לשמור קשר עם ארץ כנען ולשמר את ההבטחה ואת האמונה והציפיה להתגשמותה.

דומה בעיני שיעקב הוא הפחות מושלם שבאבות. בניגוד לאברהם, בניגוד אפילו ליצחק שכה מעט ידוע עליו ועל מעשיו. אבל למרות כשלונותיו (כניעתו לאמו ברמאות נגד אביו ונגד עשו. כניעותו לחמיו. בריחתו במקום להתמודד מחרן. הטעויות בחינוך יוסף ואחרים. היחס המפלה כלפי לאה. ועוד) נראות תכונותיו המופלאות: מסירותו לעבודה ביושר (כפי שאמר ללבן), יכולתו לשלוט בכעסו ורתיעתו מכל אלימות (כשהוא כועס, הוא אומר: מה פשעי ומה חטאתי. תולה בעצמו). יכולתו לשתוק ולהכיל את ראובן וממילא למדנו לגבי כל האחים.

יש לנו הרבה מאד ללמוד מאבינו יעקב.

אבל מה רצו חז"ל ללמד באמירה זו שציטטת? איני יודע - לפחות עד שתביא את המקור המדוייק מחז"ל ונוכל לבחון את לשונם ואת ההקשר.

(וראוי לשים לב: אין לפתוח אשכול בצורה כזו עם איזכור בלא ציטוט. אם ניסית לחפש את המקור ולא הצלחת, עדיין חובה היה עליך לציין זאת כדי לא להראות כמזלזל בחברי הפורום שמתייחסים לכל שאלה ברצינות).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

שבת פט ע"ב