תמיד אפשר להשאיר את הדלת כשהיא לא נעולה, או להביא ילדה שלא קיבלוה לבית ספר חרדי. 

כי להיות ח"כית זה רחובי

למה לא? ראה שבת קכז ע"ב.

קודם כל העתקה קצרה.

ועתה אל השאלה עצמה:

אפשר להבין אותה לפחות בשתי רמות שונות, ואלו שני נושאים שונים:

א. האם מותר, נניח לפי ההלכה במובן המצומצם והפורמלי או הרחב, למנות אשה לתפקיד כזה?

ב. האם זה אפשרי מבחינה סוציולוגית ופוליטית?

לגבי השאלה הראשונה, אזי יש לנו איסור מפורש בגמרא וברמב"ם.

אמנם, ההלכה משתנה בהתאם לדור, ואפשר למצוא הצדקות. אם גם אדם חרדי יעדיף רופאה (או מומחית אחרת) ממין נקבה, הוא עשוי להסכים, ולו בדיעבד, שתהיה גם פוליטיקאית מקצועית. במיוחד אם תהיה טובה. זוכרים את גולדה? את תאצ'ר? ויש היום את מרקל בגרמניה. הן לא רעות. אמנם הן לא חרדיות ושתים אפילו לא יהודיות.

האם זה יסתדר חברתית? אני סבור שזה אפשרי.

אבל איני מאמין שזה יסתדר פוליטית. אני פוחד לכתוב, אבל אצלנו, במגזר שלנו, המינויים הפוליטיים אינם נעשים לטובת הציבור כולו ובוודאי לא למען האידיאלים המרגשים שכותבת בוארון (מועתק לעיל). כמדומה שהם נעשים למען המיני מגזר של המשולח. מה גם שהמפלגה החרדית פועלת בשיטת "להוציא מהפריץ".

זה יכול להשתנות. זה משתנה מעט. כשזה ישתנה עוד, אולי באמת תהיה פוליטיקאית חרדית. אבל אולי בוארון לא תתאים. היא נשמעת תמימה מדי, סמיילי עצוב.

הרב אבינר: אסור לנשים להיבחר לחברות כנסת, גיועלד, מה יהיה עם כל הרבנים ההזויים האלו? פשוט שמותר להיות חברות כנסת, אני הרי גדול הפוסקים ויודע הכל. אין שום ספק שאם אביי ורבא היו חיים היום, היו מריצים את חומא וילתא לכנסת.

מתוך משפטי עזיאל, חלק ג, סימן ו, השתתפות אשה בבחירות למוסד ציבור (תשובה שנתכתבה לבירור הלכה בלבד ולא לקביעת הלכה):

כל איסור של שימת אשה לשררת ציבור אינו אלא בדרך מינוי של סנהדרין.

במינוי של בחירות שהוא קבלת הנבחרים עליהם לאלופים, מדינא יכולים לבחור גם בנשים ואפילו לדעת הספרי והרמב"ם. ולא מצאנו בדברי ראשונים שום חולק על זה.

לא אמרו רבותינו אל תרבה שיחה עם האשה אלא בשיחה בטלה שלא לצורך, ושיחה כזאת היא הגוררת עוון, אבל לא שיחה של ויכוח בענינים חשובים וציבוריים; ואין הישיבה במחיצה ובכפיפה אחת לשם עבודת הציבור, שהיא עבודת הקדש, מרגילה לעבירה, ומביאה לידי קלות ראש, וכל ישראל האנשים והנשים קדושים הם, ואינם חשודים בפריצת גדר הצניעות והמוסר. 

מסקנא: א) האשה יש לה זכות גמורה בבחירות כדי שתכנס בכלל החובה המשמעתית להנבחרים אשר יעמדו בראש העם. ב) האשה יכולה גם להיות נבחרת בהסכמת ובתקנת הציבור.


הערה לדבריו:
אי-בחירת נשים לכנסת ישראל עלולה להתפרש חלילה כאלו נבחרי ציבור פרוצים בעריות. ומכל מקום אם לדאבוננו לפעמים יש לציבור רושם שמדובר במושב לצים, האם עדיף שליחי ציבור חסרי בינה על פני נשים חכמות כדי לשמור על צניעות מדומה?