מי יציל את הנשים המוכות החרדיות?

(תשובתי בקצרה: התורה החשיבה והחינוך ורבנים ועסקנים יראי שמים בתוך הקהילה, (ויש לי אישית הרבה זכויות בנושא) הם יצילו נשים וגברים מוכות\ים. לא משטר לא שוטר ולא כנסת ולא ישות כלשהי יכולה להציל אותכם. max)

לאה וינדרכ"ט בכסלו תשעה  10:28   21.12.14

עומדת מול המראה מוקדם בבוקר אישה שגדלה בבית יעקב, אני שזכיתי לעלות ולהתפלל על קיברה של הגדולה מכולן "מאמע שרה", אילו רק ידעתי אז, בעומדי שם בפלאשוב שליד קראקוב את הדרך שאעבור, אולי הייתי בוכה אצלה קצת יותר. לאה וינדר בתאור מצמרר

כדי לא להיות לבד - מי יציל את הנשים המוכות החרדיות?

עומדת מול המראה מוקדם בבוקר ושוב פוגשת את עצמי, מי את? שואלת את האישה המשתקפת מולי.

ילדה / נערה של בית יעקב, של חלום וחזון של אישה שלא זכתה לילדים משלה, של אישה גדולה שידעה והבינה שלפעמים צורך הזמן והמקום לצאת ולחולל מהפכה, להיות זאת אשר לכאורה אינה נשמעת לציווי של "כל כבודה בת מלך פנימה", זאת אשר נלחמת להוציא ילדות מהבית ללמוד ע"י זרים/קרובים מהי  השקפה, יהדות, אמונה.

ולאחר מלחמות אין ספור היא הצליחה והמהפכה התחוללה, תנועה חדשה קמה בעמ"י, תנועת בית יעקב, תנועה אשר הצעידה את כולנו קדימה.

עומדת מול המראה מוקדם בבוקר אישה שגדלה בבית יעקב, אני שזכיתי לעלות ולהתפלל על קיברה של הגדולה מכולן "מאמע שרה", אילו רק ידעתי אז, בעומדי שם בפלאשוב שליד קראקוב את הדרך שאעבור, אולי הייתי בוכה אצלה קצת יותר, מתחננת על עצמי ובנותי קצת יותר.

אני אישה מוכה, מושפלת ומובסת אשר מנסה לשקם את חייה לאחר קרב ארוך בן עשר שנים.

אני לא לבד במערכה הזאת.

יחד איתי ניצבות חברותי, נשים כמוני שגדלו וינקו את מורשת "מאמע שרה" נשים אשר נאלצות להילחם יום יום על הזכות לחיות, לחנך ולהתפרנס בכבוד.

חלקנו נשים אשר מתמודדות יום יום עם גידול משפחה לבד, ללא בן זוג. נשים אשר הזכויות הבסיסיות שלנו מופרות יום יום על-ידי אלו שאמורים לדאוג לנו, אנשים אשר נתנו להם את קולותינו בקלפי אך ברגע האמת בגדו בנו.

כן, ניסינו לפנות אליהם אך הם עסוקים בעניינים בוערים יותר ואנחנו נאלצות יחד עם עוד נשות המגזר לפנות למישהו אחר שיאבק למעננו, זה לא היה קל אך מצאנו אותן. במפלגות אחרות.

אנחנו שם חושפות ונחשפות יחד איתן לעשרות אם לא מאות של סיפורים אשר לכולן מכנה משותף אחד: אלימות והשפלה, זלזול ויחס מחפיר. לא בחרנו בדרך הזאת, זה אתם שלא הותרתם בפנינו ברירה.

מתוך הכאב הגדול הזה נולד הרעיון למצוא אישה משלנו, מישהי שכמונו ינקה את מורשת "מאמע שרה", מורשת של חזון שיודע ומאמין שלפעמים צריך לצאת מהבית כדי לבנות אותו, לשקם אותו, להצעיד אותו קדימה.

צורך השעה כאן ועכשיו שתהיה אישה משלנו בועדות ובדיונים האלו.

אנחנו עדיין נהיה שם בשביל לשמש ככתף להישען עליה לכל אותן נשים שמגיעות לחפש עזרה, אבל אנחנו לא יכולות לעשות את זה לבד.

נתנו לכם את הקול שלנו לאורך השנים, אך קולנו לא נשמע.

עכשיו אנו מבקשות, דורשות קול משלנו, קול שיבין וילחם למעננו. מישהי משלנו שתבין את הכאב, המצוקה והצרכים היחודיים של האישה החרדית. מישהי שנוכל לפנות אליה מתי שנצטרך בלי לשמוע ש"כן אני מבין אותך אבל זה המצב ואני לא יכול לעזור לך" (דבר אשר נאמר לי אישית ע"י נציג דגל התורה כשניסתי לברר מה קורה עם צהרוני צילה).

ראיתי כבר נשים כאלה, שמעתי אותן, נשים חרדיות שנאבקות על גורלן, עומדות ומדברות בועדות ובדיונים, נשים אשר בכוחן השפיעו והרטיטו לבבות.

ראיתי נשים שדיברו על קיצוץ בקיצבאות, על קו העוני שהן נמצאות רחוק מתחתיו. נשים חרדיות שדיברו בזמן שהנציגים שלנו בכנסת העדיפו לשתוק.

אנחנו כבר לא שותקות, בכוחות האחרונים שלנו אנחנו נאבקות לנציגה משלנו שתשמע ותבין, תתמוך ותהיה שם בשבילנו.

מישהי שחוותה על בשרה את הקושי הגדול ורוצה לעזור גם לאחרות להצליח לחיות.

נתנו לכם את הקול שלנו והשתקתם אותנו. עכשיו אנחנו רוצות מישהי שתשמע אותנו עד הסוף, תכאב איתנו אבל בעיקר תדבר בשבילנו, בשמנו, מישהי שלא תשתיק אותנו.

אנחנו לא מאיימות, משפילות או משתיקות אנחנו נבחרות או לא בוחרות.