טרום הדיסק החדש

האמת היא כי ניתן לחלק את הדברים לשתי מחלקות:

הראשונה – משתייכת לעולם האמפירי, בה עלינו לנגב את האבק שהצטבר לו מעל-גבי התקליטים במהלך השנים האחרונות, להכניס אותם אחר כבוד אל הפטיפון [אגב, סתם להעשרת הידע הכללי: שמו המקורי של מכשיר נגינת תקליטים זה היה בכלל 'גרמופון'. היה זה ה'גרמופון' שיוצר בצרפת בידי האחים פַּטֶה, שדחק הצידה את שמו המקורי של המכשיר, והקנה לו את השם 'פטיפון' שהפך במהרה לשם גנרי שהשתרש עמוק בשפת ההמון. הרשו לי לנחש כי אין אף אחד מבין חברי הפורום שיודע איך נקרא הפטיפון בעברית] ולהיזכר שוב בכל אותם השירים והמנגינות, שאם-כי בוצעו כבר פעמים רבות במסגרת קונצרטים שנערכו בפזורת מדינות, אך את אור אולפן ההקלטות הם עדיין לא ראו מסיבות שונות.

אין לי מושג מהיכן פתאום נחה עלי הרוח הנוסטלגית, שגורמת לי להתייחס אל השירים [בימי] הא[מ]ורים במגע כמו מבע היסטורי, ולדבר על כל אותם השירים שביצעו הפרחים במהלך השנים האחרונות מתוך האלבום הקרוב כאילו הם כבר נחלת ההיסטוריה, משהו שההיזכרות בו מצריכה פעולת הסרת אבק מעל התקליטים. מחשבה ראשונית עלתה בי ולחשה כי הדברים אמורים ברוח ימי האורים: כנראה ש"בימים ההם", ימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, וכל סיפור דברי הימים המתארים את ניסי החנוכה הקדומים, גורמים לי להתייחס "בזמן הזה" לשירים שבוצעו לראשונה רק לפני שנים מספר, כאילו הם כבר שייכים אל ההיסטוריה והעבר. אולם, מחשבה שניה שהכתה בי לחשה כי האמת לא כה רחוקה מכך. שירים שבוצעו לראשונה כבר לפני כשלוש שנים, אכן יכולים להשתייך אחר כבוד אל עולם הישנים [לשם המחשה: נסו להיזכר כיצד היה נראה העולם לפני שלוש שנים...], ובהחלט להתהדר ולא רק לשם מיתולוגיה, בתואר הנכסף הלא הוא הנוסטלגיה. לתשומת לבך, ירחמיאל.

[טוב, האמת היא שהוא לא בדיוק זקוק לתזכורות מהסוג הזה. הוא כבר שמע על-כך מרבים רבים מתוך קהל המצפים - ובכללם אני הקטן - אלא שסיבות שונות אילצו אותו לדחות את ההפקה שוב ושוב. כל מי שעקב אחר ירחמיאל בשנים האחרונות יכול להבחין כי הוא לא בדיוק נח על זרי הדפנה, ובהחלט עסק בהפקת האלבום כל אימת שמהפקות אחרות של הפרחים התפנה].

השניה – משתייכת לעולם הדמיון, בה עלינו לנסות ולנחש כיצד בדיוק ייראה האלבום המלא. מחלקה זו אינה מוכרחת לעסוק רק בניחושים והשערות שונות על צורת האלבום [כ: 'כמה רצועות יכיל האלבום?'; 'מי יהיו המעבדים השונים להם תינתן הזכות לעצב את הלחנים?'] - על-אף שגם השאלות הללו אינן תלושות מהמציאות, ותשובות להן אכן ניתן להפריח על סמך נסיון אלבומי העבר - אלא יכולה בהחלט לעסוק גם בדיון ענייני על היבטים שונים, כשאת חלקם שיתף ירחמיאל עצמו מספר פעמים עם קהל המאזינים [כ: 'האם נכון ליצור ולהרכיב את האלבום הבא משירים של הפרחים לחוד ושירים של הבוגרים לחוד, או אולי נכון יותר לשלב את הבוגרים בשירת הפרחים', וכיו"ב].

מטבע הדברים אעסוק בעיקר במחלקה הראשונה, כשאת המחלקה השניה אני מותיר אחר כבוד לשאר בעלי תבונה.

כפי שכבר ציין בדבריו ניורק, מספר לא מבוטל של שירים כבר נמצאים בידינו, כשבמהלך הקונצרטים השונים הם נוגנו באוזנינו. בדבריי להלן אפרט ואמנה אותם לפי הסדר הכרונולוגי בו הם באו ועלו, הופיעו והתגלו, כשבצד כל אחד אוסיף אי"ה את התרשמותי ממנו כפי שבאזני הוא נקלט, בטרם כל מזמור נכנס אל האולפן והוקלט. מובן מאיליו כי התייחסותי - במסגרת זו - היא אל גוף השיר עצמו, על לחנו ועיבודי המנגנים, ולא אל אופן ביצועו או אל הכוריאוגרפיה לה זכה בהופעות ובקונצרטים השונים.

אציין, כי צלילי כל השירים, ללא יוצא מן הכלל, עלו באו ונפלו באזני בצורה חיה. לא על-ידי מלאך ולא על-ידי שליח; לא על-ידי הקלטה ולא על-ידי תיעוד וידאו שהנציח, אלא מתוך השתתפות בקונצרטים השונים בהם הם הושרו בפי כל תולדות בכדי להלל את הבורא ברוב תשבחות. אוסיף ואציין, כי את חלקם שמעתי אף יותר מפעם אחת, מהם ששמעתים פעמיים ומהם אף שלוש.

א.      הקהל את העם – בוצע לראשונה בקונצרט חוה"מ סוכות ה'תשע"ג. שיר קצבי ומלא חיים. שני שינויים מרעננים להם זכה השיר, גיוונים שבהחלט הצליחו להתחבב עלי, היו: א. הפתיח הכפול שלו. ב. קולות הנשיפה [אוּ, הַא] שמבצעים המקהלה ברקע לאחר שכופלים את המילה "הקהל". במיוחד אהבתי את הגירסא שלו בקונצרט חוה"מ פסח ה'תשע"ד, כשכוונתי בעיקר לאותם השניות שבאמצע השיר להם נאלץ ירחמיאל לאלתר עיבוד באותו רגע. אני אישית לא הפסקתי לזמזמם אותו [את השיר, את השיר. האמת? גם את העיבוד] ימים רבים לאחר הקונצרט.

ב.      חי חי – בוצע לראשונה בקונצרט חוה"מ פסח ה'תשע"ג (חי חי). שיר אנרגטי ומלא חיים. מעניינת למדי העובדה [או שמא: עיבודה], כי שיר זה אף הוא, כקודמו, זכה בעיבוד לפתיח כפול. הוא מבוצע לראשונה בהקדשה לחגיגת 36 שנה לייסוד המקהלה, כשלאחמ"כ הוא מבוצע שוב ושוב בקונצרטים השונים. לא בכדי בחר ירחמיאל לחתום בו מספר קונצרטים, זאת משום שבאופן פרדוקסלי למדי השיר בעצם לא חותם. מסוג השירים ש"לא נפסיק לשיר", וזאת מהסיבה הפשוטה למדי ש"את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק". המנגינה שבה על עצמה שוב ושוב, כשבכל פעם רק מתעצמת תחושת החיים – 'חי חי, וחי בהם'...  

ג.       עם לבדד ישכון – בוצע לראשונה בקונצרט חוה"מ פסח ה'תשע"ג (חי חי). שיר איטי ומרגש מאד. טוב, לחן ומילים מקוריות של ירחמיאל יכולות שלא לרגש? מילות השיר מתארות כיצד בסוף היום אנו עומדים לבד - "עם לבדד ישכון" - וקוראות 'הבה נעמוד כולנו כאחד', כשהלחן המיוחד מעניק לו פרשנות כה נכונה, כך שהוא נושא בקרבו תווים מסוימים שמורידים דמעות. פשוט כך. גם לעיבוד של שיר זה הוענק שינוי מרענן וחביב עלי אישית, בדמות שירת מקהלה של מנגינה ללא מילים, כשבאמצעה מתבצעת לה עליית טון המקנה לה גוון מיוחד. לפני ביצוע הבכורה של השיר הקדים ירחמיאל ואמר כי זהו שיר "עם מסר מיוחד מאד". אכן, שיר עם מסר מיוחד, המועבר בלחן לא פחות מיוחד.

ד.      אט אט – בוצע לראשונה בקונצרט חוה"מ פסח ה'תשע"ד. שיר חביב למדי שזכה לפתיח ובית ראשון במקצב שונה. לי אישית לא הצליח כל-כך השיר להעביר את המסר כי 'אט אט קומט משיח', אולם לא אתנגד כלל לפגוש אותו מעל גבי האלבום. בעיקר תפס אותי ביצוע הסולו למילים 'אט אט', שבסופו הוא מעלה הילוך בשיר, תוך שהוא מוביל את כולנו היישר אל הטון הגבוה יותר.  

ה.      אשת חיל – בוצע לראשונה בקונצרט חוה"מ פסח ה'תשע"ד. שיר איטי הפורט על נימי הנשמה, שהולחן לכבוד חתונתו של חנניה משה. אל השיר הוצמד פתיח מרגש, מסוג הפתיחים שהופכים לחלק אינטגרלי בלתי נפרד מגוף השיר עצמו. נסו לזמזם את השיר לעצמכם, ותמצאו את עצמכם עוברים - בלי לשים לב בכלל - אל הפתיח. לפני הביצוע שלו בישראל, הקדים ירחמיאל ואמר כי השיר הולחן לרגל חתונתו של חנניה, תוך שהוא מוסיף ואומר כי "חתונתו של חנניה יצרה בעיה גדולה, משום שאני הייתי בן 39 במשך למעלה מעשרים שנה, ואז פתאום המתמטיקה החלה להסתבך"...

ו.        בשמחה רבה – בוצע לראשונה בקונצרט חוה"מ סוכות ה'תשע"ה. שיר שאיני יודע בדיוק מדוע, אולם אהוב עלי מאד כידוע [למי שמכיר אותי, כמובן]. אולי זה הפתיח המשולש שהוענק לו, כשהפתיח השני בעצם מושר כבר בפי המקהלה (ללא מילים כמובן); אולי זה העיבוד המיוחד במינו שהעניק לו 'טוויסט' מעניין לפתיח - במעבר הראשון, ורצועה מוסיקלית חדשה - במעבר השני; אולי זה ההתאמה האבסולוטית למילות התפילה. ואולי זה בכלל הצטרפות של כל הסיבות הללו גם יחד.

ז.       He Will Answer Us – בוצע לראשונה בקונצרט חוה"מ סוכות ה'תשע"ה. הייחודיות שבשיר זה היא כמובן העובדה שזהו השיר היחיד שלא הולחן בידי ירחמיאל עצמו, אלא בידי אמו של אורי שקד מ'מיאמי מזרח'. המעניין שבשיר זה היא העובדה כי הוא הולחן ונשלח לירחמיאל כבר לפני מספר שנים, ורק לאחר שירחמיאל והפרחים עברו את טבילת האש בישראל, הוא האזין לו שוב, והחליט כי הוא מיטיב לתאר את התחושות. הוא כלל לא טעה; השיר בהחלט מכיל - מעבר למילים המרגשות שלו - גם פרשנות מוסיקלית מרגשת אף יותר. הוא בוצע בהשמעת בכורה בקונצרט חוה"מ סוכות האחרון בדואט מיוחד של דוד פרלמן וצבי שמחון, שהיטיבו להעביר את התחושות בשירה מלאה רגשות.

לסיום, ארצה להתייחס למחרוזת הווקאלית המיוחדת שעובדה בידי חנינא [אברמוביץ. אלא מי?]: היצירתיות המוסיקלית של ירחמיאל אינה יודעת גבולות, ובקונצרט חוה"מ פסח האחרון הוא החליט להפתיע במחרוזת מיוחדת על טהרת היכולות הווקאליות. אני אישית ממליץ לו בחום רב לשלבו בצורה כזו או אחרת באלבום הקרוב.

נכון אמנם כי בחלק מהפעמים (ובפרט בפעם הראשונה בה היא בוצעה) לא היתה נשמעת המחרוזת במיטבה, ובכל זאת: א. כפי שכבר העירה אידי, הקלטות האולפן מתחילות היכן שמסתיימות המגבלות האנושיות, ועומדות הכן בכדי להשלים את החסכים והצרימות הקוליות. ב. בקונצרט חוה"מ סוכות האחרון בוצעה המחרוזת בעיבוד שונה במקצת, שכלל שילוב של כלי הנגינה בחלקים שונים של המחרוזת, דבר שמחד גיסא הפחית במקצת מערך הווקאליות של המחרוזת, אולם מאידך גיסא תרם לא מעט לתוצאת השמע הסופית. כך שירחמיאל בהחלט יכול לבחור בגירסא זו של המחרוזת. אני אישית עוד לא החלטתי אם להמליץ לו על הגירסא הראשונה שלו או על זו השניה. לא נורא, כשהוא יבא להתייעץ, אעשה חושבים ואעניק לו את המלצתי בתווים...

אכן. כפי שכבר ציינתי בדברי הקודמים, בקונצרט חוה"מ פסח ה'תשע"ג (חי חי) בוצע השיר "עם לבדד ישכון" בפעם הראשונה, זאת בנוסף להופעה חוזרת (ומקוצרת, יש לציין) של מופע הקלאסיקה הבלתי נשכח מ-'Miami Experience 2'. בקונצרט חוה"מ פסח ה'תשע"ד, לעומת זאת, בוצע השיר 'I Want To Know' בטריו מיוחד, ביצוע מחודש שחזר על עצמו שוב בסבב ההופעות באירופה ובישראל.

בקונצרט חוה"מ סוכות האחרון בוצע לראשונה השיר 'He Will Answer Us' בדואט מיוחד של דוד פרלמן וצבי שמחון, זאת בעקבות ימי המלחמה [סליחה, המבצע...] בישראל, להם היו שותפים - שלא כל-כך מרצונם - ירחמיאל והפרחים.

אולם, שימו לב: שיר זה לא בהכרח ישולב באלבום הקרוב. למיטב ידיעתי התקיים דיון [בין ירחמיאל לבין עצמו כמובן. אלא מה? אם-כי למען ההגינות אני מוכרח לציין כי הדיון כלל אף התייעצות עם אחרים] האם לשלבו באלבום הקרוב, אולם את תוצאותיו איני יודע לעת עתה. 'נזכה ונחיה ונראה'.

תוקן על ידי netson ב- 24/12/2014 19:01:38