הנקודת הפנימית

אומרת הגמרא: הכל בפני שרה כקוף בפני אדם, שרה בפני חוה כקוף בפני אדם, חוה בפני אדם כקוף בפני אדם, אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם.

לכאורה ההבדל בין אדם לקוף ברור. אדם נברא בצלם א-להים, ומאחר שחותמו של הקב"ה אמת והאמת לא ניתנת לחיקוי, אדם, כל אדם, ייחודי ולא ניתן לחיקוי. אם-כך היאך אפשר לומר על אדם שהוא מחד אדם ומאידך קוף?

המשורר האיטלקי טרילוסה חיבר את המשל הבא:

האדם אמר לקוף:
אתה מכוער, נכלולי,
כה מגוחך!
איזה יצור מוזר!

בראותי אותך אני צוחק,
וצוחק, ואינך יודע כמה!
אמר הקוף: כמובן!
אני כל כך דומה לך!

אם האדם מתנשא על קוף, כל שכן על רעהו אדם, אזי אין התנשאותו כי-אם תמונת קופיותו-הוא.

האדם אדם כפי ענוותנותו: הכל בפני שרה כקוף בפני אדם, שרה בפני חוה כקוף בפני אדם, אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם.

לענוה אפשר לקרוא הנקודה הפנימית. משה קיבל תורה מסיני.

מדובר כאן על השוואה מבחינת יפי הפנים.
לגבי השכינה והאדם-השוואה מטפורית.

יפה ירוחם.

במדרש אותיות דרבי עקיבא משה רבינו נקרא קוף. תכונת החיקוי בונה את האדם אם משתדלים לחקות מה שטוב.
משה קיבל תורה מסיני. קיבל, באות קו"ף, שממש קיבל תורה ולא חידשה מדעתו.

אם-כך מדוע משה רבינו קרא לתורה תורת ה' ואילו הקב"ה קרא לה תורת משה?
  

מאחר שהנתינה תלויה ביכולת המקבל לקבל, ותכונתו של משה לקבל תורה, להיות קוף, היתה פועל יוצא של ענוותנותו, וענוה הינה מידתו של משה, והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, תורת ה' נקראת גם תורת משה.

אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול, גזל מנמלה, עריות מיונה, ודרך ארץ מתרנגול.

אילמלא לא ניתנה תורה, היה עלינו לחפש את אמתות הנקודה הפנימית בעולם בו אנו נמצאים, ולמדים מבע"ח היאך להיות אדם, אולם משניתנה תורה הרי שהיא מקום נקודתנו הפנימית.

תוקן על ידי מם80 ב- 09/12/2014 14:47:45

מה ההבדל בין לוחות ראשונים ללוחות שניים?

לוחות ראשונים היו כאלה המאפשרים שהנקודה הפנימית תהיה אצל כל אדם מישראל כפי ייחודו.

מאחר שחטא העגל גרם לציור הנקודה הפנימית בשטחיות אצל ההמון, ניתנו לוחות שניים על מנת שישראל ככלל ימצאו את הנקודה הפנימית באמצעות יצירה המבוססת על הוראת נביאים ותלמידי חכמים בשרשרת קבלה ומסירה שתחילתה במשה.

אמרתי פעם מה ההבדל בין ללמוד מבעלי החיים לבין התבונה = התורה ?
אם נלמד מנמל שאסור לגזול כי הם לא גוזלים אחת את חברתה. אז באמת לא נגזול את האדם. אבל מאיפה הנמלים לוקחים את פרנסתם ? מהחקלאי !! אז הם בעצם כן גוזלים מאחרים, הם לא גוזלים אחת את חברתה אבל מאחרים כן !!
אותו דבר האדם, הוא היה לומד לא לגנוב את הזולת אבל היה גונב מאלוהים כי הוא האדון הארץ. 
ולכן בלי התורה לא היינו מברכים את האלוהים. ולא היינו מחלקים את הארצות לכל פרט. היינו לא גונבים וכן גונבים בדוגמטיות כמו הנמלים שגונבים בעצם מהאדון השדה ולא גונבים אחת את חברתה.

תוקן על ידי maxmen ב- 09/12/2014 15:28:51

שאלה טובה. 

לא ללמוד מבע"ח להיות אדם, אלא היאך להיות אדם, כי בע"ח אינם אדם, אולם הבריאה כולה כלולה באדם, ועל-כן בני אדם, אם הינם ענוים, יכולים ללמוד ממידותיהם הטובות של בע"ח, ולפיכך אמר שלמה: לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם. וכיוצא בזה משלי הנביאים ומשלי חכמי אומות העולם שאמרו את משליהם לתועלת תיקון מידות האדם.

מקס,

נמלים מצויות בכל מקום בו יש זרעים, לאו דווקא שדות של חקלאים. אתה יוצא מהנחת קניין שהשדה שייך לבעל השדה והנמלים גוזלות את תבואתו. אולם אפשר שמנקודת המבט של נמלים שדה שייך לכל העמלים על איסוף התבואה. ואמנם כשרבי יוחנן היה רואה נמלה, הוא היה אומר: צדקתך הררי א-ל.
 

משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה ואנשי כנסת הגדולה באמצעות שמעון הצדיק לאנטיגנוס איש סוכו ואנטיגנוס איש סוכו לזוגות וזוגות לתנאים ותנאים לאמוראים ואמוראים לסבוראים וסבוראים לגאונים וגאונים לראשונים וראשונים לאחרונים. - זו שרשרת השמירה על הנקודה הפנימית ומציאתה, שאין אומתנו אומה אלא בתורותיה.

 

ירוחם,

הסברת היטב את בעייתיות השמירה על הנקודה הפנימית.

משה שבר את הלוחות הראשונים כי ידע שישראל לא יוכלו להכיל אותם. 

לענ"ד הלוחות השניים נשברים בהדרגה במהלך הדורות, ויש התרחקות מתורת משה עד כדי היעדר האמת, כי רוב ישראל אינם מסוגלים להכיל כראוי אם את שמרנות מקבלי השמועה ומוסריה אם את חידושיהם.
 

תוקן על ידי מם80 ב- 09/12/2014 17:05:38