היום ביקרתי בבית הכנסת הגדול ברחוב פילימו בוילנה, היחיד ששרד מכל 160 בתי כנסת ובתי מדרש, ומשרת כיום את קהילת יהדות וילנה הקטנה (אשר מנתה לפני המלחמה 250.000 יהודים).
זכר לתפארת קהילת וילנה שנקראה ירושלים דליטא.
בית הכנסת נחנך בראש השנה בשנת 1903 ע"י אנשי תנועת ההשכלה.
מעוטר בחוץ ומבפנים בעיטורים וחלונות צבעונים. לתקרה יש כיפה צבועה בצבעי רקיע עם עננים.
מעל חזית הבניין הוצבו תבליטים בצורת לוחות הברית ומעל השער נחקק הפסוק " כי ביתי תפילה יקרא לכל העמים".
בתקופת השואה נשדד בית הכנסת אך שרד מפני ששימש מחסן של שלטונות הנאצים.
התרגשות רבה אחזה בי בעת ביקורי שם, דימיינתי את היהודים הרבים (ביניהם גם את סבי) שגדשו את בית הכנסת, את האווירה המיוחדת, מקשיבה לתפילות ולמזמורים.
עלתה בי מנגינה נושנה שלא פסקתי לשיר בתוכי "אבינו מלכנו"
ביום שבת אגיע במיוחד לשמוע את אחרוני המתפללים של הקהילה המפוארת נושאים תפילה.
אילנה סגל
