בתי: אבא עכשיו נפל לי האסימון.
בתי הקטנה: אבא, עכשיו נפל לי האסימון. אתה אומר לנו כל הזמן שהמלאך בין האדם לאלוהיו הוא שכלו (אבן עזרא), והנה האומות חושבות שהמלאך בין האדם לאלוהיו הוא ליבו.
תראו כאן https://plus.google.com/101747152814511281988/posts/2inc1TGvv4t
מה דעתכם ??
ההבדל היא דיי ברור. האינטואיציה והלב הם תוצאה של ניסיון האינדיבידואל המושפע מהסביבה שלו שנקלטת במוח הפלסטי שלו, והמוח\הרצון שולף אותם באופן תת מודעית. כלומר מדובר כאן באוטומט דיי אקראי בלי ביקורת מודעת. מה שאין כן השכל הוא כלי ביקורתי. כלומר תפקיד השכל הוא עיבוד הנתונים האקראיים ואוטומטיים של האינטואיציה\הלב. נכון שכמה שנלמד ונזדקן האינטואיציה פועל יותר נכון כלומר אנו אינטואיטיבית פועלים יותר נכון. אבל זאת בתנאי שהאינטואיציה נבנתה ונחקקה מתחילה במוח שלנו באופן ביקורתי ונכון.
ולכן נראה לי שכל תוקף הלא תנחשו בתורה היא דווקא לפתור את הבעיה הזו. כלומר ללכת אחרי הלב והרצון היא ניחוש. ללכת אחרי השכל, זה ביקורתיות.
בברכה
max maxmen
|
|