בסוד קדושים: למה אין ממנין רשכבה"ג פחות מגיל שמונים ?
לעתים תדירות אני נשאל ע"י שומעי לקחי מדוע בדורות האחרונים לא עמד להם לישראל מרן ורשכבה"ג שגילו אינו נע בין שמונים לתשעים לפחות (כאשר מלכותו נמשכת עד יציאת נשמה לעתים בגיל מאה ומעלה ) והלא לכאורה מן הראוי היה למנות מרנים (כידוע מרנים מתמנים ע"י לבלרין בשר ודם ואין כתר זה נופל על ראשם מן השמים) בגילאי 60-70, כאשר מחד, הם כבר הגיעו לגיל זקנה ופקיע שמייהו ומאידך, כוחם עדיין במותניהם פיזית וקוגנטיבית ואינם נדרשים שיתקינו להם גיחזי לעזרה בפעילויות יומיומיות פשוטות, (ועינינו הרואות דברים שבכל יום איך בהתייעצויות הרות גורל בענייני הציבור המרנים נזקקין לגיחזי המכונה "נאמן בית מרן" שיצווח להם לתוך אוזנם) והלא דבר הוא! ואמנם יש לי מקום ליישב מעט בעניין אולם איני יכול להביאו כאן שמא תלמידים שלא שימשו כל צורכן יבואו לקצץ בנטיעות ח"ו אבל עדיין הדברים צריכין ביאור ובסוד קדושים וכו' והוא רחום יכפר ולא ישחית...
נשלח ב-18/12/2014 19:00
לדעתי הסיבה לזה, בין השאר, היא העובדה שע"פ היהדות יש הערכה לגיל מבוגר, כמו שנאמר "זקני ת"ח ככל שמזקינים דעתם וכו'", ולכן, בגיל צעיר, יש עדיין "מתחרים", שמפריעים לציבור לקבל את הנהגתם, אולם משעה שמסתלקים ה"מתחרים", הצעירים מקבלים עליהם את מרות המבוגרים, כדלעיל. אמנם לאחרונה יש מי שמנסים לשנות הרגלים בעניין, אולם רוב הציבור עדיין מבין שמי שיכולים להנהיג את הדור בצורה אפקטיבית יותר, הם גדולי ישראל המבוגרים.
נשלח ב-18/12/2014 19:12
כברהיה
שתי הנקודות (הנכונות) שהעלית הן ש"המתחרים " הצעירים מסתלקים מן העולם והן שהציבור התורני בשל יותר לציית באופן עיוור לת"ח הכי ישישים שבדור.אינם מדד אובייקטיבי שאכן המרן רכשבה"ג ראוי באמת לתואר זה אלא שפשוט התמזל מזלו והוא זה שנותר בדור היתום כמתאים לענות על הצורך הפסיכולוגי של הציבור במרן שעל פי יצאו ועל פיו יבואו.
נשלח ב-18/12/2014 19:14
יש לך רעיון למדד אובייקטיבי??
בעניין של "התמזל מזלו", אני חושב שזו השגחה.
תוקן על ידי כברהיה ב- 18/12/2014 19:14:19
נשלח ב-18/12/2014 19:15
תשובה פשוטה. משטר הגדולים נוצר בידי עסקנים, שהעדיפו לרכז את כוחם מול "גדול" אחד לעומת הצורך לפעול אצל ריבוי רבנים, שתתכן בניהם מחלוקת.
ההמשך היתה התגלית שכמה ש"הגדול" יותר מבוגר, הוא פחות עצמאי וניתן יותר לתמרן/לתפעל/לסננן עבורו....
נשלח ב-18/12/2014 19:26
כברהיה כתב:
יש לך רעיון למדד אובייקטיבי??
אם חז"ל דרשו על הפסוק והכהן הגדול מאחיו שיהא גדול בנוי בכח בעושר ובחכמה משמע לכאורה ש(גם) נתונים פיזיים חיצוניים שניתן לוודא אותם אובייקטיבית (להבדיל מכישורים רוחניים) דרושים לגדול הדור ל"ע... אז למה שלא יהיה תנאי בסיסי למינוי מרן רשכבה"ג שיוכל לעמוד במבחנים הרפואיים המקובלים של עצמאות פיזית וקוגנטיבית?
נשלח ב-18/12/2014 19:28
אני מבקש מדד להכרעה בין עשרות המתמודדים בגיל 60-70 עם עצמאות פיזית מלאה.
נשלח ב-18/12/2014 19:33
בוודאי שאין מדד אובייטיבי להכריע בין כמה מועמדים ראויים אבל לפחות שיהייה תנאי סף של עצמאות פיזית וקוגנטיבית כדי להיות זכאי להיכלל בין המועמדים הראויים...
נשלח ב-18/12/2014 19:40
בקיצור צריך מכרז לקביעת הגדולים, אני מציע אותך. בטוח אתה בכושר.
נשלח ב-18/12/2014 19:49
כבנש"ק לשעבר הרשה לי לסרב בנימוס אבל אני מוכן להתנדב כמפקח על טוהר המכרז (פריימריז בלע"ז)
נשלח ב-18/12/2014 20:34
מה האובססיה שלך להתעסק עם רבנים ?
נשלח ב-18/12/2014 22:09
מואי כתב:
ההמשך היתה התגלית שכמה ש"הגדול" יותר מבוגר, הוא פחות עצמאי וניתן יותר לתמרן/לתפעל/לסננן עבורו....
מקובלני ממרנן מעתיקי השמועה! כל עוד שהמרנים "צעירים" קרי : גילאי: 80-90 מתקינין להם גיחזי המכונה משב"ק אולם במרנים "מתבגרים" שחצו את גיל 90 ומצבם הפיזי-קוגנטיבי כשל תינוק הזקוק לאמו ל"ע... אזי משתדרג הגיחזי מדרגת משב"ק לדרגת "נאמן ביתו" (המרנים משתדרגים אוטומטית לדרגת רשכבה"ג) ועל פיו ייצאו ועל פיו יבואו ואין שום בריה יכולה לעמוד נגדו...ודו"ק ואכמ"ל.
נשלח ב-18/12/2014 22:13
מואי כתב:
תשובה פשוטה. משטר הגדולים נוצר בידי עסקנים, שהעדיפו לרכז את כוחם מול "גדול" אחד לעומת הצורך לפעול אצל ריבוי רבנים, שתתכן בניהם מחלוקת.
ההמשך היתה התגלית שכמה ש"הגדול" יותר מבוגר, הוא פחות עצמאי וניתן יותר לתמרן/לתפעל/לסננן עבורו....
בס"ד
קבל לייק [האייקונים לא עובדים]
נשלח ב-19/12/2014 00:59
מרן החזו"א מרן הגרי"ז הגר"א קוטלר הסטייפלר
נשלח ב-19/12/2014 01:03
מואי כתב:
תשובה פשוטה. משטר הגדולים נוצר בידי עסקנים, שהעדיפו לרכז את כוחם מול "גדול" אחד לעומת הצורך לפעול אצל ריבוי רבנים, שתתכן בניהם מחלוקת.
ההמשך היתה התגלית שכמה ש"הגדול" יותר מבוגר, הוא פחות עצמאי וניתן יותר לתמרן/לתפעל/לסננן עבורו....
לצערי הרב, אני מזדהה מאוד עם הטענה הבסיסית שגילם המופלג של גדולי התורה הנושאים במשא הציבור החרדי עומד לנו לרועץ, אבל יחד עם זאת אני מסתייג מאוד מהניסוח המלגלג והמבזה והשנון שנוקט בו פותח האשכול להצגת הנושא.
הגורמים לתופעה המדוברת ידועים לכולנו, שכן הערך החשוב שגדלנו עליו של "ירידת הדורות" נותן יתרון מובנה תמיד לקשישים ביותר ששימשו את גדולי הדורות הקודמים והם עצמם משתייכים לדור מבוגר יותר שהולך ונעלם. בנוסף, המינוח המפורסם "דעת תורה" או "אמונת צדיקים" משמש להנחה שגדולי התורה יכולים לקבל החלטות בכל נושא רק בכוח גדלותם התורנית ללא צורך בידע נוסף, וכן שכביכול מתקיים בכולם מה שהעידה התורה על משה רבינו ש"לא כהתה עינו ולא נס ליחו".
השאלה המרכזית בעיני איננה: באיזה גיל מתמנים? אלא: באיזה גיל או יותר נכון מצב גופני וקוגנטיבי פורשים? העובדה שמי שנושא במשרה אמור להחזיק בה עד יומו האחרון ויהיה מצבו הגופני והקוגנטיבי אשר יהיה ממיטה עלינו אסון.
בעניין זה מעניין מאוד להזכיר את דעתו של הגאון ר' עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל בעל "לב העברי", שטען שהגיל הראוי להנהגה מסתיים בגיל 50, ושלאחר מכן צריך להישאר בדרג ייעוצי בלבד.
מי שיחזיק היום בדבריו של הגרע"י שלזינגר מסתכן שיגדירוהו ככופר בעיקר.
