מדרון חלקלק או תהום רבה - ארגון צהר

דווח לאחרונה על תצוגת אופנה בבית כנסת.

ת"ט

שמתי לב שהיו כותרות סביב הנושא של תצוגת אופנה בבית כנסת.

לא הצלחתי להבין איך ומה קרה.

תצוגת אופנה, עד כמה שידוע לי, זה מופע שבו עוברות נשים נאות - נאות ככל האפשר - בלבוש שנועד לשכנע הרבה מאד נשים אחרות שכדאי להן לרכוש את הבגדים האלו.

מה לזה ולבית כנסת? בית כנסת הוא מקום תפילה, לימוד, אפשר במובן רחב. אבל זה לא מועדון חברתי. ובוודאי לא תאטרון.

איך הסבירו רבני צוהר, או הרב קונסנטנטין עצמו, את ההחלטה לארח תצוגת אופנה בבית כנסת? ומדוע המציגים הסכימו להגיע לבית כנסת?

האם מדובר בבגדים לציבור דתי המקפיד על צניעות?

השאלה על המניעים של המציגים היא שאלה של עובדה, ולכן היא אמורה להיות חסרת חשיבות מבחינת הדיון. היא רק תאפשר לי להבין מה קרה שם. זה מאד מוזר שהוחלט לארח תצוגה כזו, ולא רק מצד הצניעות.

השאלה על ההצדקה של הרב היא יותר חשובה לנושא הדיון. שהרי יש כאן שני חלקים. מה קיוה הרב להשיג, ומה קרה בפועל, ואם זה היה על דעתו.

בתור ר' לוי יצחק מברדיצ'ב אני חושב שצריך לברר קודם כל מה היתה התוכנית שלו ואז לבדוק אם היישום היה זהה למקור ואם לא, אז האם כשל הרב ברשלנות כשלא בדק.

(אם צריך להזכיר זאת, אז יש איסור להשתמש בבית כנסת למטרות חול, אבל יתכן שבית הכנסת נבנה מלכתחילה עם תנאי שאינו מקבל קדושת בית כנסת וכך נוהגים).

אני משער, לפי המקורות שהבאת, שיתכן שהתצוגה נועדה למשוך לבית הכנסת אנשים שבלי זה לא היו מגיעים. עדיין אני תמה על ההחלטה הזו. תמה גם מבחינה זו שאני שואל: אם המטרה היא הבאת ציבור רחב, האם התוכנית הזו, לארח מופע אופנה, הוא יעיל? איזה רושם מקבלים המבקרים לגבי בית כנסת, לגבי התורה, לגבי הרב?

כל זה לפי הנתונים שנמצאים בדבריך ולפי הכותרות המביעות זעזוע.

אני מצטרך לזעזוע. בעיקר לזעזוע שמחמת חוסר הבנה מה קסבר הרב של בית הכנסת.

אולי יש מישהו שמכירו ויכול לברר. אולי הוא ירצה להגיב באשכול?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

יש

כתבת

מיימוני
תצוגת אופנה בכלל איננה רק של בגדים שנמכרים. אני לא חושב שמישהו חשב למכור את הבגדים שהוצגו בתצוגה הנ"ל. בהחלט ייתכן שלתצוגה יש עניין לקדם את מעצב הבגדים.
המופע היה של בגדים בהשראת היהדות. אני לא הייתי קונה את זה כל כך מהר, אבל זה מה שהיה אמור להיות (ואני בטוח שהמעצבת בכלל לא חשבה שתהיה בעיה - מה הן לא עם בגדי ים?! - חילונים פעמים רבות הם די בורים באשר לרוח היהדות בעיני דתיים).
גם אצלי משהו מתנגש, וכבר כתב הרב קוק על כך שיש אצלנו משהו נגד האומנות הפלסטית, אבל הוא דווק אטען שצריך להתגבר על זה.

אוה, הנה הגיע אדם הבקי בחוכמת הפרצוף!
אתה מבין שהרב היה שם הרבה הרבה לפני. הגיעו לשם המעצבת והדוגמניות, הפקה וצלמים. הרב אולי התווכח איתם, במשך זמן רב, ואז כל מה שנשאר לו לעשות זה לראות איך מבזים לו את ביה"כ. מה הוא אמור לעשות - לצאת לרח' ולצעוק מי לה' אלי ואז לטבוח את הרשעים? הוא בת"א אף אחד לא יבוא. ואז בא החרד לנפש אחרים, אך כנראה שלנפשו הוא לא חרד כי הוא שופט אחרים בלי שום ידע אלא על סמך כתבה עיתונאית, ואח"כ עוד כותב את שיפוטיו ברבים.

סתם לשם ההבהרה, האירוע מאוד לא מוצא חן בעיני. גם הרעיון של הצגת בגדים בבי"כ אפי' צנועים לא נשמע לי משהו (אם כי לא לגמרי ברור לי למה - אשתי טוענת שאופנה [וגם אומנות האוכל] הן אומנויות שקשורות בהדוניזם ולכן פחות מתאימות. אני לא השתכנעתי).
התגובה של רבני צוהר היא טיפשית כי בכך הם לקחו אחריות על העניין, כאילו כל רב שחבר בצוהר פועל ע"פ הוראות המועצת של גדולי צוהר. שיתנו לרב המקומי להתמודד לבד עם מה שהוא בישל.

תלמיד, 

נתקלתי הערב בידיעה המוזרה הזו ובאמת תהיתי על פשר העניין. בלי לברר ובלי לבדוק, אפשר לנחש שהרב ניסה לעשות משהו לא קונבנציונלי מאיזו סיבה (נניח, חשב שזה ימשוך לביה"כ קהלים חדשים, התפתה לאיזו הצעה כספית שתאזן את תקציב המקום, סתם ניסה להיות חדשן ומעניין) וכשהאירוע קרה והתברר שאינו בנורמות הצניעות שהוא חשב עליהן לא היה לו האומץ או הכח למחות באופן הראוי. 

אני מסכים אתך שכל העניין, גם אילו היו הדוגמניות לבושות בבורקה וגם אילו היה מדובר לא בדוגמנות אלא במכירת רהיטים, נראה לא לעניין לעשותו בבית כנסת ובפרט לקולה של מקהלת חזנים מגוחכת. (מאידך, יש להודות שגם תפילה לקולה של מקהלת חזנים מהסוג הנ"ל נראית לי בטעם רע, ומכירה פומבית של עליות באמצע התפילה מזעזעת אותי כל פעם שאני נתקל בה). אז היהודי, כך נראה, נכשל בשטות מטופשת. מה בדיוק אתה רוצה להסיק מכך?

משהו מוזר שהתעוררתי אליו לאחרונה  - בעקבות כמה דוגמאות בודדות, לא מסקנה של מחקר מעמיק אלא התרשמות מקרית ואולי לא נכונה -  הוא שדוקא אצל חרדים שיש להם ביקורת על מה שנעשה בחברה החרדית פנימה, נוצר צורך נפשי גדול להשחיר עוד יותר את העולם שבחוץ, כך שייצא ש"אמנם יש לנו חסרונות אבל זה כאין וכאפס לעומת ...". במקרה הנוכחי נטפלת למעשה שהוא באמת מוזר ותמוה ולא לעניין בלשון המעטה, אבל זה מעשה של יחיד ויכול להיות, אולי אפילו סביר להניח, שאינו משקף גם אצל היחיד הזה יותר מאשר החלקה חד פעמית. גם אני לצערי עשיתי בחיי לא פעם שטויות מטומטמות, אז מה?  

שנרב

אני מסכים לכל מה שכתבת, פרט לנקודה אחת.

כל אחד עלול לטעות.

רב שנושא באחריות צריך להיזהר יותר.

בתגובה הבאה אביא דברים שקיבלתי ממי שמכיר את האירגונים שבהם מדובר ונראה כי גם חבריו התפלאו ואולי אף התרעמו על מעשיו.

לאור התגובות האלו דומני שיש לשנות את הכותרת.

יש

הצבעת על נקודה מעניינת שראוי להרחיב בה. האם יש בעיה עם מה שכינית "אמנות פלסטית"?

***
חרד לנפשו

ברוך הבא אל הפורום! (אם טרם ברכתיך).

לגבי תגובת הרבנים מצוהר ומבית הלל, ראו לקמן.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

אני כותב את הדברים הבאים לפי מה שהבנתי. יש לקחת אותם בערבון מוגבל.

יש ארגון בשם "צוהר". של רבנים אורתודוכסים, חובשי כיפות סרוגות, מן המגזר הדתי לאומי. חלקם הם גם מה שנקרא חרד"לים, כלומר מהדרין ברמה חרדית בכל - חוץ מן היחס למדינה.

בתוך הארגון הזה קיימת קבוצת משנה בשם "בית הלל". מטרתו, בין השאר, היא להרבות בקירוב ולדון באפשרות למצוא צד להקל בהלכות שונות שנוהגים להחמיר בהן. זאת במסגרת ההלכה ולא מחוץ להלכה. עם זאת, נראה שהשאלות העולות הן קשות והתשובות עליהן הן מפתיעות. ולעתים משקפות צד אחד בלבד בתוך מנעד (=טווח). על פסיקת ההלכה כבחירה של תשובה אחת מתוך מנעד יש לדון באשכול נפרד. זה מעניין וחשוב אבל אי אפשר לדון בכל.

הרב קונסטנטין הוא חבר בית הלל ויושב במקום שחבריו מכנים "קו התפר". מול ציבור "מגוון".

ואני חוזר על האבחנה לעיל. יש לדון בהחלטה לארח מוצג אופנתי או אמנותי של נשים בבית הכנסת, ויש לדון בתגובתו לאחר שהתברר שהנשים מופיעות בלבוש לא צנוע.

הרב שרלו (גילוי נאות: אני מעריכו, כנראה שלא כמו ת"ט) התייחס למה שקרה בביקורת מרחיקת לכת יחסית לעדינותו (עד כמה שאני מכיר את תגובותיו).

אבל הוא מייצג את צוהר ולא את בית הלל ובוודאי לא את הרב קונסטנטין, שקיבל "על הראש" כפי שמסתבר שמתבקש להגיב על ההחלטה האומללה שלו. המילה "אומללה" היא קשה מאד אבל דומה שהיא מדוייקת.

אלו דברי הרב שרלו שפורסמו בפייסבוק של הישיבה שלו. (אפשר בהחלט לדון, כאן או במקום אחר, על שימוש בפייסבוק לפירסום דברי תורה. איני מכיר את הפייסבוק ויש לו שם רע אבל מסתבר שזה כמו האינטרנט, תלוי בשימוש שעושים בו).

שימו לב שעם נסיונו להגן על הרב ק. ולמנוע התלהמות, הרב ק. סופג ביקורת קשה על החלטה מוטעית.

אני מסכם מה שהבנתי:

א. אף רב, לא בבית הלל ובוודאי לא ב"צוהר", לא היה מסכים להחלטה של הרב ק. (כלומר הוא לא התייעץ לפני שהחליט, וממבט מבחוץ, זו היתה טעות בפני עצמה. מצד שני, רבנים אמורים להיות מסוגלים להחליט לבד).

ב.ממה שידוע על הרב קונסנטין, מדובר באדם שמבקש לקרב והוא יודע שהוא נמצא במקום שבו יהיו החלטות קשות בגלל הציבור שבו מדובר.

אחת התגובות הפחות מוצלחות שראיתי עסקה בהשוואה בין הרב ק. וכשלונו לבין עבירה שעשה מישהו מיוחס בציבור החרדי.

וזה מכפיש - עבור הרב ק.

יש הבדל בין מי שעשה טעות מתוך מטרה לעשות מצוה. איני סבור שהוא פטור בלא כלום. ואני משער שהוא עצמו יודע זאת ואינו יודע איך לתקן ואיך להתנצל. אבל הוא לפחות יודע ששגה. פעמיים אולי. פעם בהסכמה לאירוע ופעם באי מציאת הדרך להגיב.

אם יש מקום להשוואה הרי זה להחלטות שגויות שהן בגדר פשיעה, במובן של הרמב"ן: היית צריך לבדוק יותר, לחשוב יותר, ואם אתה מייצג ציבור ומחליט עבור ציבור ומדבר בשם התורה וההלכה, אז אולי יש כאן "שגגת תלמוד עולה זדון" או משהו מאיים כזה.

אבל זדון להרע ודאי אין כאן.

במשנה נחלקו תנאים בשאלה של מי שחילל שבת שלא לצורך אבל במקום מצוה. יש מי שפוטר אותו מחטאת כי היה עסוק בדבר מצוה. מכאן שמענו, באופן של דימוי מרוחק, כי יש מעין התנצלות למי שטעה בדבר מצוה. ובמיוחד אם היה חפוז באותה שעה (כמו כהן שממהר להקריב קרבן בשבת ולא שם לב שהקרבן בעל מום).

אמנם לא נראה לי שהרב ק. יתנחם במחשבה שהוא מצטרף לרשימה של שוגגים כאלו שעשו אולי גרוע ממנו.

וכיון שהוא מייצג קו חדש של קירוב, הכשלון הזה עלול להיזקף לחובת הקו כולו. כפי שפותח האשכול טעה לדעתי בעובדות וראה בו מייצג של צוהר.

אולי כדאי שהרב ק. ידגיש שטעה בשיקול הדעת והוא מצטער, עד כמה שמילים יכולות לשנות, וכן שהחלטה זו אינה צריכה לשקף כלל את האירגונים שהוא משתייך אליהם.

(שאלה מעניינת וחצופה היא האם עליו להתפטר מהם בגלל מה שקרה, או מתפקידו בבית הכנסת. אולי עליו להתפטר ולקבל בקשה לחזור ולחזור? איני רוצה לקבוע עבורו והרי אין לי את העובדות, אבל לפי המתואר, אם היה מתפטר, היה בכך משום תיקון. מצד שלישי או רביעי, האם כל רופא ששגה מתפטר?).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

יש
אמנות היא צורך אנושי ואין לה קשר לדת. בדיוק כמו מסחר בבורסה או תיקון מכונית או אוכל (יהודי... יהודי.. קישקע). היית מביא את אלו לבית הכנסת? שלא לדבר על מה שיצא מכך בפועל ואין לי מושג אם היה למורת רוח הנהלת בית הכנסת (אי אפשר היה להורות לליצנים עם הטליתות להפסיק ולרדת?). וראה להלן בפסקה שלפני אחרונה בהודעתי זו.

שנרב
מה שמטריד אותי הוא שיש לי חשש שהאירוע אינו תקלה אלא ציון (קיצוני אמנם) של קו שהולך וכובש השפעה בעולם הדתי ולטעמי ככל שייתעצם הדת תפסיד. באשר לאבחנתך הפסיכולוגית – יתכן ויש בה משהו. אבל האם באמת יש צורך בתמריץ פסיכולוגי כזה? ואל נא באפך על האשכול, היה לי התקף קטן. זה מותר לא רק לאנשי הפקה.

מיימוני
 פספסת את העיקר, הרב ק. מעניין אותי כקליפת השום. יתכן שהוא יהודי ירא שכשל, איני אחראי עליו והוא אינו ענייני [קרוב לוודאי שהוא אכל את עצמו בקרות האירוע ולא התעשת. זה יכול לקרות לכל אחד].
ענייני הוא הקו של ארגון צהר, שלדעתי הסתכם היטב בדברי הרב ש. (למדתי ממך). מעניין מדוע הרב ש. סיכם את הטעות בחילול הקודש, אימוץ תרבות ומשמעויות חברתיות ומוסריות (החפצת נשים, מן הסתם כל הכבוד). הוא שכח את ההלכה האוסרת על אישה להתהלך. חשבתי שהמוניטין שלו נבנה כרב ואני רואה שהוא עבר לפילוסופיה בגרוש.. על הקו של הארגון שאלתי כמה שאלות ולא נעניתי בכלל.

תוספת למיימוני - מדבריך מובן כאילו רבני בית הלל נוקטים בדר"כ את הצד המיקל (כך לפחות נרמז). אני חייב למחות - ראה את חומרתו של הרב רונן נויבירט  באתר כיפה כי יש להדר שהנשים והבנות תדלקנה נר חנוכה.

מאז שהרב סולובייצ'יק מבוסטון עשה מ"וכבשוה" ערך דתי חידושו קבל ממדים מפליאים. ב 17.12 בערב היתה אצלי בבית פגישה משפחתית מורחבת (ב"ה כמעט כולם יראים ושלמים, מצביעי הבית היהודי ושמאלה מבחינה דתית) והטענה המרכזית היתה שתצוגת אופנה היא בגדר "וכבשוה". חושבני שהקו המרחיב הזה בא מבית מדרשו של צהר.

אגב - האיפוק של המגיבים מדהים. מה שהיה בפועל הוא השכרת בית כנסת למופע שכל כולו (בפועל) אנטי הלכתי בצורה בוטה כאשר כהנת עטויית טלית משמשת את הפונדקית (ושמשות זו היתה מתוכננת, גם אם העירום הבוטה לא). אי אפשר לתפוס את זה אחרת. לא כך תשפיעו על הציבור החילוני. מי אידיוט ויצטרף למזלזלים באמונתם ובעצמם.

תוקן על ידי תלמידטועה ב- 19/12/2014 08:49:38

ת"ט ביקש להדגיש שהאשכול נועד לעסוק ב"צוהר". בדרכם ובסכנה שיש בה.

אמנם, אני חוזר על מה שכתבתי לעיל:

יש צוהר.

יש בית הלל, שזו קבוצה חלקית (במובן המתמטי) של צוהר.

ויש את הרב קונסטנטין, שהוא ומעטים כמוהו מבית הלל נמצאים ב"קו התפר", ופועלים כדי לקרב את מי שנמצא רחוק.

לפיכך הסקת מסקנות מדרכו והחלטותיו של הרב ק. לגבי בית הלל וצוהר נראית שגויה.

***
בשעתו היה ומסתבר שקיים בית כנסת ברחוב שינקין בתל אביב - נדמה לי של הרב אוייבערך בנו של, שעוסק בקירוב של טיפוסים אמנותיים, אינטלקטואלים וכיו"ב.

יש לדון בטיבה ואופיה של היהדות המוצעת לרבים. אבל כמדומה שבית כנסת זה, שזכה להצלחה גדולה לפי מה ששמעתי, לא התפשר.

גילוי נאות: אני מניח שכל מי שקורא כאן יודע שאני נוטה מאד לקו שמתנגד לחומרות (זה לא אותו דבר כמו להקל באופן גורף, למרות שבגלל מבנה ההלכה המודרני הנוטה לחומרה זה נראה כך). אבל אני גם מכיר בכך שיש שמתנגדים לחומרות וגם עוסקים בקירוב. זה עובד וזה עובד (או שלא). נראה שמי שרוצה לעסוק בקירוב צריך להכיר לא רק את היהדות ולהחזיק בתפיסה מגובשת של "מהי היהדות" ו"מהי התורה", אלא גם לבדוק את היעילות של שיטת הפעולה שלו. לקרב זה לעסוק במיסיונריות או, לשון אחר, במכירות. לשם שמים, אבל עדיין. דומה שכל מי שעוסק בתחום (כולל, מסתבר, אני עצמי במה שאני כותב כאן, כי עיני וליבי נתונות למטרה זו גם כן, כפי שכתב הרמב"ם שיקר בעיניו ללמד דבר תורה ואמת יותר מכל) - ייטיב לעשות אם יעסוק במחקר השוואתי על שיטות פעולה.

***
מאד תמהתי על השוואה בין החלטתו של הרב ק. לבין מנהגים ונוהגים פסולים יותר ופחות בבית הכנסת, ואפילו עברות שכיחות בבית כנסת.

כאן מדובר בהחלטה של האדם האחראי, רב בית הכנסת. לא בכשלונות של הקהילה. או בטעויות שנקלטו לתוך המסורת (כמו החמרות, קבלה ועוד - לדעת כותב שורות אלו). אלו רמות שונות של דיון ומעשה - ואחריות!

לדמות אלו לאלו זו טעות מבחינות רבות, אך בעיקר זו החמצה של הנושא.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");