מדרון חלקלק או תהום רבה - ארגון צהר

במקום שאין איש", אקח אני את תפקיד ר' לוי יצחק, בשנים האחרונות, בזכות קישרי נישואים, יצא לי להכיר אישה בעלת משפחה דתית (אם כי מעוטת מצוות), שבאמת ובתמים יראה לה חג החנוכה יפה ביותר ע"י תמונת אישה עירומה מדליקה (תרתי משמע) חנוכיה גבוהה; חג הפסח יקסים אותה בוידיו און-ליין מליל הסדר, בו צעירות בלשות בולט וחושפני שרות בשני קולות שיר מודרני בעל קונוטציה אביבית (אביב הגיע?). לא פעם שאלתי את עצמי, אם היא מסוגלת להתרגש מקטע קטן בתפילה (שמי יודע מתי ראתה בפעם האחרונה) כמו שהיא מתרגש מכל מה שמריח פרובוקציה, חדשנות ושינוי שעלול לעצבן שמרנים. אבל בין ארצה ובין אם לאו, זו היא וכך מתנהל ביתה וקהילה שלבטח היא משתייכת אליה. מסיבה זו, כשראיתי את הכתבה האמנתי לכל מילה של המפיקה. יש כאלה, אלו אמונותיהם ואין מה לעשות. אבל עדיין ישנו טעם נפגם, אם נחזור למיודעתי הנ"ל. אישה יקרה זו כאמור, לא פעם מנסה לעורר פרובוקציות בסביבתה, והיא מכינה את עצמה ע"י מה שאני מכנה 'אוטיזם'. כשהטיפש הראשון שואל, תוהה או מעיר, היא פותחת בדרשה ארוכה שמסובבת את כל הקוסמוס, בד"כ סביב נושאי ההכרה האנושית והרגשנות. כך היא כנראה פוטרת את עצמה מחשיבה נקודתית, ע"י מוניפולציות והגיונות מעולם הפילוסופיה לפי הצורך. וזה כמובן חטא גדול לאמת האנושית, אבל לך דבר איתה... עד כמה שאני מבין, נשים וגברים כאלו, יש היום לרוב. הם מנסים לברוח מהחובות של הדת והופכים אותה לאיזה סיבה ומסיבה לכל מיני רעיונות, לפעמים קנטרניים ולפעמים בוטים, וגם כמובן, לפעמים סתם מיותרים ולא ענייניים. ולפי הבנתי, למען אלו הוקם ארגון צהר. אך נשאלת השאלה האם וכיצד יש לפעול לעומת אנשים שכאלו? מה צהר נותן שלא יוכלו למצוא במקום אחר? מהי המטרה של צהר ומה האידיאל מבחינתו? בזה כבר גם אני מסתפק...

לענ"ד זה תפקיד של נשים חכמות וצדיקות להוכיח נשים העושות פרובוקציות ברשות הרבים, כי לרוב הרבנים, כל שכן לרוב הגברים יראי השמים, אין כלים להתמודד עם התופעה המודרנית הזו. בזמנו חכמי אומות העולם ניסו להילחם באפנה ובתצוגות אפנה ללא הצלחה.

שנרב כתב- משום מה היה נדמה לי שאתה מכווין כאן למסקנה טיפה יותר מרחיקת לכת: שעצם הדרך בה הולכים רבני צהר מכילה יותר מדי הסכמה או השלמה או כניעה לערכי העולם המערבי ולכן לא מדובר כאן במעידה נקודתית אלא בתופעה גורפת שמחייבת שיקול דעת שאינו קשור רק לאותם רבנים ספציפיים, ושמוליך למסקנה שהדרך החרדית (או וריאציות קטנות עליה) היא היחידה שאינה יכולה ללקות בהחלקות מהסוג הזה. האם קראתי אותך לא נכון?
אין דרך ביניים??????? אם אין – היהדות נידונה לכליה.
מיימוני כתב ותגובתי באדום.
ב. למה לך כל זה? בשביל מה להכנס לאירוע כזה? האם כך מנגישים את היהדות? היהדות היא זונה שכל מי שידו משגת לשכור עדר בחורות יקנה אותה? האם מישהו חושב שבצורה כזו מישהו יקנה ממנו דת? הפעם זו היתה טעות. ואין לראות בכך דגם מייצג. לא שאני יכול לדבר בשמם, אבל כך אני מבין. הטעות היא העירום, אבל ללא זה זה היה נסבל. הרב ש. חיזק את ידי הרב ק.בהמשך פעילות על קו התפר, משמע מדבריו שבפעם הבאה תביאו שרוולים, ואז זה ישתלב מצויין בטליתות.. בצורה כזו אולי תקנו אנשים לומר, טוב תן להם, הם לא יפריעו לנו, אבל אפילו אוהדים אי אפשר לקנות כך, ק"ו שלא חסידים. זו שאלה מעשית בכללי מכירות ומיסיונריות. לא שאלה הלכתית. היות וזה קו עקרוני אצל צהר (הנגשת היהדות) ומשתמשים בו להצדקת מעשים מסויימים זה חשוב.. האם זו המטרה של הארגון? חושבני שהגישה מורה שמשהו רקוב בממלכת דנמרק. הגישה הכללית, המיוצגת על ידי הרב ק. ומעטים כמוהו (כך מסר המקור שלי), היא לפעול "על קו התפר". זה אומר גם מקום, גם סוג בני אדם, וגם, וזו סכנה גדולה, עם נכונות ללכת לקראת באופן שעלול להיות מוגזם. זה מאפיין מיעוט בלבד וגם אז אין מדובר בתצוגה שזו החלטה פרטנית ושגויה ואני משער שגם הרב ק. רואה זאת עכשו. האם זה מעיד על "רקבון"? זו גישה אחרת. וצריך לבחון אותה ללא קשר למה שקרה הפעם אלא לפי הדגם הרגיל שלהם. מה הם מתירים? במה הם מקילים? . בקיצור, השאלות מצויינות, אבל הן צריכות להיבדק על סמך דברים אחרים, ולא על סמך האירוע הבודד הזה לו זה היה אירוע ללא רקע כללי הייתי מתייחס לזה כאירוע נקודתי צהוב. להערכתי זה לא ממש כך.

תוקן על ידי תלמידטועה ב- 21/12/2014 08:09:47

כפי שכבר כתבתי יותר מפעם, בחברה של חז"ל והמקרא היחס למיניות היה חייב להיות שונה בגלל הלכות טומאה וטהרה. כל צוציק ידע מיהי נידה ומיהם בעל קרי (לשון רבים דייקא).