| נשלח ב-22/12/2014 16:01 |
 |
| |
מהי דת ומהי אמונה
לגבי הדת של ימינו, אין ספק שהיא דת שנתפסת כאנטי חילונית, כאשר במילה 'חילונית' אני מכוון למה שאתה כינית 'חילוניות', כלומר התייחסות לעולם תוך הצהרה על חוסר אמונה ב'אל', כאשר במילה 'אל' אני מכוון למה שבפיך ובפי חילונים, וגם בפי דתיים – לפחות חלק מהדתיים - ולפחות בימינו – נקרא 'אל', דהיינו כוח שאיננו ניתן להשגה אנושית, והמסוגל ל'כל דבר' בעולם, כאשר 'כל דבר' כולל כל מעשה ולו ההזוי ביותר מבחינת חוקי הטבע. אלא שלא זו היתה הדת של קודם העידן החדש. הדת מרבה להשתמש בסמלים ולהצביע על קשרים (כלשהם! ויש לברר מה הם) בין *עולמות רוחניים לעולמות גשמיים, כאשר 'אל' הוא הכח הרוחני העליון ביותר. וכאשר הדת היהודית באופן ספיציפי, דגלה ב'אל' אחד כלומר כח רוחני אחד המושל ממשלה גמורה בכל ה'אלים' האחרים כלומר בכל הכוחות הרוחניים האחרים, וכל שכן בכוחות הגשמיים שנתפסים, כפחותים מהכוחות הרוחניים. *עולמות רוחניים הכוונה לכל כוח בלתי ניכר לחושים ללא שכל של יצור חי, כולל כל שכליות, של מדעי הטבע, המתמטיקה, מדעי הרוח, וכל מה שנלמד באיזושהיא ישיבה, אוניברסיטה או מקום לימוד שתרצה. עצם העובדה שדבר מסוים צריך "לימוד", הופך אותו בעיני קדמונינו (– קדמוניי וגם קדמוניך - ) ל"רוחני". עולם גשמי הוא רק כעולם הצומח שאין לו יכולת ללמוד, ובמידה רבה גם עולם החי, אע"פ שבעולם החי יש איזושהיא צורה של "לימוד", אבל דומני שלא נצטרך להתווכח על ההבדל בין לימוד=אילוף חייתי, לבין לימוד=עיון אנושי. עולמות גשמיים הכוונה לכל מציאות הניכרת לחושים, כגון הימצאות גופים בעולם, בין אם הם במצב צבירה של מוצק, נוזל, או גז, וכן כל תכונותיהם של גופים, כולל צורתם ומראיהם, ריחם, טעמם, וכדומה. גם בימינו לא תמצא אדם שלא מאמין בהמצאותם של עולמות 'רוחניים' ו'גשמיים' בעולם, ובעליונות הכוחות ה'רוחניים' על הכוחות ה'גשמיים', אלא שבימינו נותנים להם שמות אחרים, הגדרות אחרות, ומתייחסים אליהם בצורה אחרת, למשל, במקום לכפוף את גופם בהשתחוויה לשמש, או לספר בשבחי יכולת השמש להאיר ולחמם, בשבחים בסגנון דימוי יכולתה מול יכולת הירח וכדומה, תחת זאת אנשים בימינו יעדיפו לכפוף את שכלם תחת ה"שכל" ר"ל הכוחות הרוחניים – ראה לעיל - הפועלים על השמש ונפעלים ע"י השמש, או לנסח בצורה מתמטית את פעולתה של השמש, וכדומה. אין ספק שזוהי התקדמות עצומה. אבל, הדת של טרם העידן החדש, לא התייחסה מעולם להבדלים אלו בהתייחסות לשמש או ל'אל' כזה או אחר. הדת של טרם העידן החדש, התייחסה אך ורק לשאלה, מיהו 'אל' שראוי לעבוד אותו, כלומר לראות בו כוח רוחני חשוב שאליו "סוגדים" פיזית או שכלית, וכנ"ל, או למשל כאשר אתה עובד את ה'אל', בדרכים המקובלות – כלומר המקובלות אצלם – כיצד ומתי יש לעובדו: אם בכריעת ברך, בהשתחווית הגוף, בקידה, פישוט ידיים ורגליים וכו'. עם פרוץ המהפכות המדעיות, הרי שצורת ההתייחסות לכוחות הרוחניים (ראה לעיל), השתנתה ללא הכר, והצורות הישנות איבדו מערכן ורוקנו מתוכנן. אין זה אומר שהם היו חסרות משמעות. אלא שהיום יש לנו דרכים טובות יותר לעשות את אותם דברים שעשו פעם. אם אנו רוצים, לדעת מה היו חושבים אנשי הדת הקדומים, אילו היו חיים היום, עלינו לחקור לעומק את משמעות קביעתם מיהו ה'אל' לו ראוי לעבוד, ומשמעויות הפולחנים שלהם וההבדלים ביניהם. אחרי השוואתם עם צורות ה"פולחן" השכליות החדשות, נוכל גם לברר את מידת כדאיותה (גם אם מידת כדאיותה היא 0, אלא שכדאי לקחת בחשבון שהכחדתה ללא יצירת ממלאת מקום מודרנית – גם מידת כדאיותה יכולה להיות 0) ומינונה הנכון (גם אם היא 0,אלא שכדאי לקחת בחשבון שהכחדתה ללא יצירת ממלאת מקום מודרנית – גם מידת כדאיותה יכולה להיות 0) של כל צורת פולחן – בין של פעם ובין של היום, בין ע"י איש משכיל (של פעם ושל היום) ובין ע"י איש שאינו משכיל (של פעם ושל היום), וכו' וכו', ומעצמך תבין, שכדי לחבר את העולם של פעם לזה של היום – ולנסות להבין היום מה טענה הדת של פעם – נדרשת לזה עבודת נמלים ענקית. אם אינך רוצה להשתתף בעבודה זו, כמובן אינך חייב, אבל אינך יכול לזלזל בה. כמובן, אני, וכנראה גם שאר חברי הפורום – יקבלו בשמחה כל מי שיצטרף לעבודה זו, יהיו דעותיו אשר יהיו.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 22/12/2014 16:11:01
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2014 16:01 |
|
| |
עודד כתב: " 'שעה חצופה' אינה עוסקת בהבנה של תהליכי המציאות אלא במשמעות שמעבר לה. היא אינה פותרת את העדר יכולת ההבנה אלא מספקת מפלט, תרוץ לצאת מן המציאות. היום שחזר להאיר אחר לילה ארוך ונורא, לא מלמעלה האיר. הוא מעשה ידי אנשים שבגרו, חזרו אל במת ההיסטוריה והשתתפו בתהליך האירופי הגדול של 'אביב העמים'. זה מעשה חילוני מובהק. [חילוני הוא אדם הפועל בעסקי העולם, להבדיל מ'כלי קודש' העוסק בתורה. 'מעיני הישועה' הנזכר למעלה אף הוא מעשה חילוני]. " לגבי 'שעה חצופה': כאמור, כוחות רוחניים כוללים כל הבנת כח בלתי ניכר לחושים אך פועל בעולם ויש ללומדו. לכן שעה חצופה היא דבר רוחני, ואם אתה קורא לזה "כוחות גיאו פוליטיים" או באיזה שם שלא תרצה לקרוא לזה – זה פשוט לא מפריע לא לי ולא לחז"ל. זה מפריע רק לאנשים שלא הבינו את כוונת חז"ל או לא הבינו את כוונתך, או לא הבינו את שתיהם. לגבי חזרת ישראל לארצו ו'אביב העמים' האירופי: נביאינו כבר חשבו על זאת קודם: "כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל, הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם. והיה אחרי נותשי אותם אשוב ורחמתים והשיבותים איש לנחלתו ואיש לארצו..." (ירמיה י"ב) "ושבתי את שביתהן את שבות סדום ובנותיה ואת שבות שומרון ובנותיה ושבות שביתיך בתוכהנה" (יחזקאל ט"ז) "...הנני אליך הר שעיר... כשמוח כל הארץ שממה אעשה לך..." (יחזקאל ל"ה)
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 22/12/2014 16:12:09
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 22/12/2014 16:50:43
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 22/12/2014 16:51:35
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2014 23:37 |
|
| |
אליקים
לא הבנתי
1 השמש היא גשמית והכוח שמסובב אותה (שגורם לה להאיר ולחמם) הוא רוחני למרות שהוא לא דבר כמו שביארת ש"השעה החצופה" היא הדבר הרוחני למרות שהיא אינה כלום (אולי הזמן הוא גם דבר...) מה התוכן ?
2 לא ביארת האם הא-ל האחד של הדת היהודית הוא גם כן אותו סוג "רוחני" כמו של שאר האמונות אלא שהוא "סיבה ראשונה",
3 לדבריך המושג א-ל כפירושו היום שכתבת מתי הוא נתחדש ואם הוא התחדש בעקבות רוח ה"חילוניות" בעידן החדש ?
אנא באר גם לטפשים תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2014 10:48 |
|
| |
דת לפי הבנתי פרושה- חוק אמונה -היא להאמין בנותן החוק. ו
שאלה- אדם המקיים את החוק, ועוסק בנושא החוק, אבל אינו עוסק בנותן החוק. איך לכנותו.?
את השאלה אפשר גם לשאול ההפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2014 13:42 |
|
| |
בו"ל
1. שאלת 'מה התוכן'. לא הבנתי מה השאלה, אנא באר גם לטפשים. ובכל זאת אענה למה שנדמה לי שהבנתי: התוכן הוא כמובן אותם כוחות רוחניים, שבלימודם יש: א. דרוש וקבל שכר - כל דבר לימוד מקדם את האדם ברוחניות. בדיוק כמו שכל מצווה ולימוד תורה ותפילה מביאות איתם התעלות רוחנית, והתעלות כגון זו היא עיקר כוונתי. ב. בדברים רבים יש גם נפק"מ מעשית - בין אם זה לימוד על 'שעה חצופה', או על כוחות הפיזיקה הפועלים בעולם, שעל פיהם המדע קובע דברים רבים, או דברים מוסריים שונים הנלמדים כגון צניעות מחתול וגזל מנמלה, וק"ו כיבוד אב ואם מדמא בן נתינא, או שאר דברים מוסריים או עשיית דין צדק. ואני מאמין שעקרונית, אילו החברה הדתית תחפש יותר דרישת אלוקים, אפשר למצוא גם נפק"מ הלכתיות או אפי' מדעיות (שכולל כמובן - מופתים), הנלמדים מתוך התבוננות בכוחות הרוחניים השונים.
2. לא ראיתי צורך לבאר זאת. עוסקים בזאת המוני ספרים מאז ועד היום. בנוסף, כאשר אתה שואל אם ה'אל' היהודי הוא אותו סוג כמו שאר ה'אלים', יש להגדיר מה זה 'סוג', והאם יש הבדלים מלבד הבדלים 'סוגיים' - למשל ריבוי כח וכדומה. כאשר סוקרים דבר שלם - כל סוגי ההבדלים, הרבה יותר קל לבדוק גם את חלקו - ההבדל ה'סוגי', תוך הבנת מקומו בהכרת ה'אל'.
ובכל זאת: ה'אל' היהודי הוא הישות הרוחנית ביותר, והמושלת בכל שאר הישויות, כפי שרואים בתנ"ך ובשאר הספרים שאחריו. גם היותו 'סיבה ראשונה' היא תכונה המייחדת אותו משאר האלים. אבל נראה שתשובת שאלתך תלויה בתשובת שאלה מס' 1 - מה משייחד את הא-ל היהודי מול שאר האלים, הוא התוכן הרוחני שמייחד אותו. ומה התוכן הרוחני, זה אינני יודע להגדיר, צריך לחפש בספרים... מה, אני חייב לענות על הכל? עלינו לחפש בספרים ובשכלנו, לברר ולדייק דיוקים ודקדוקים, עד שנמצא יותר ויותר ידיעות, ואולי נמצא אפי' הגדרות "מדוייקות". סופם של תהליכים כאלו הוא "ומלאה הארץ דעה את ה'".
3. אני משער שאכן המושג 'אל' קיבל את פירושו החדש בעידן החדש, אם כי זה נוצר משרידי מחשבות שהיו גם פעם - אם פעם אנשים חשבו שהשמש היא 'אל' במובן שהיא בעלת יכולות למעלה מכוח אנוש, הרי שהיום אנשים היו רואים (שים לב אמרתי "היו רואים" ולא אמרתי "רואים" כי רוב האנשים במחוזותינו אינם מאמינים בשמש כ'אל' בפירושו זה. אבל זה תיאורטי ומכאן יש להקיש לדברים אחרים) ב'אל' השמש כוח המסוגל להשתלט על כל דבר, נניח שאם ירצה יתקרב לכדוה"א וישרוף אותו, או יתרחק מכדוה"א וייפסקו החיים על פני הארץ. זה כמובן לא יכול לקרות, וצריך סיבה להניח שישות 'אלית', שמש או ישות שמושלת עליה, תרצה בכלל לעשות זאת. כאשר גדולי העם התחילו להצהיר שאינם מאמינים ב'אל' אלא בטבע, התבצרו המאמינים בטענה ש'אל' הוא מעל הטבע. טענת המאמינים נכונה, אמנם עליהם לזכור ש'אל' גם איננו מנוגד לטבע. ולכן 'אל' איננו 'יכול' לרצות בדבר המנוגד לטבע, בדיוק כמו שהקב"ה איננו יכול, למשל, להתאבד. זה לא חיסרון אלא ייתרון. וזהי גם התשובה לשאלת 'האם הקב"ה יכול לברוא אבן שלא יוכל להרים'. היכולת לברוא אבן כזאת הינה חיסרון ולא ייתרון. ולכן אנו מאדירים את שם הא-ל באמרנו שהוא איננו יכול לעשות כזה דבר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2014 23:01 |
|
| |
אליקים, שגית בקריאת דברי. כתבתי: 'חילוני הוא אדם הפועל בעסקי העולם, להבדיל מ'כלי קודש' העוסק בתורה'. אדם חרד הקם בבקר לעבודתו במלאכה, במסחר וכדומה, עוסק בענינים של חול, ולכן התאר 'חילוני'. חילוני מסוים זה, גם אם אינו תופס את האל בתפיסה פילוסופית, הוא ירא שמים המקבל עליו עול תורה ומצוות ואינו מצהיר על אי אמונתו באל.
אתה שם בפי מלים שלא אמרתי, 'במילה 'אל' אני מכוון למה שבפיך ... נקרא 'אל', דהיינו כוח שאיננו ניתן להשגה אנושית, והמסוגל ל'כל דבר' בעולם, כאשר 'כל דבר' כולל כל מעשה ולו ההזוי ביותר מבחינת חוקי הטבע'.
דבריך על עולמות חומריים ורוחניים, ועל עליונות הרוח על החומר, הם כולם רעיונות של אסכולה יוונית מסוימת, אפלטון הוא דמות מרכזית בה. רעיונות אלו, בצורות שונות, קנו שביתה בתרבות המערב עד שאתה משוכנע בהם כאילו הם אמת משמים ונחלת האנושות כולה מקדם. מטריאליסטים סבורים כי כל המציאות היא חומרית ואין מציאות אחרת. זו היתה הדעה השלטת בעת העתיקה, ודאי בעיני האדם הרגיל שלא העלה בדעתו אפשרות אחרת, והיא קיימת כאסכולה גם בימינו.
אשר לעבודת המחקר שאתה מציע, שהיא אכן עבודה גדולה מאד ומעניינת מאד, היא דורשת הרבה שנות לימוד בכמה מקצועות, - תאולוגיה, פילוסופיה, תולדות הרעיונות, תולדות הדתות והמחשבה הדתית, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, היסטוריה, הכרת כמה שפות, שיטות מחקר, - קודם שאפשר יהיה לגשת למפעל יומרני כזה. האם אתה בשל לכך? ודאי שאין בידי הידע, הכושר והכלים לדבר מעין זה. בינתים אני מציע לעיון את 'החוויה הדתית לסוגיה' של וויליאם ג'יימס.
עודד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2014 12:28 |
|
| |
עודד
אתה כתבת שם: "היום שחזר להאיר אחר לילה ארוך ונורא, לא מלמעלה האיר". ברוח זו הבדלת בין מעשים חילוניים, שאינם מאירים מלמעלה, ובין מעשים דתיים, שכן באים מלמעלה. על כך כתבתי וביארתי, כי יש להבין שדברים הבאים מלמעלה ומלמטה, לא אמורים להיות מסווגים בשיטה זו, אלא בדרך אחרת. לפי דבריך, שחזרת ישראל לארצו היא מעשה חילוני ש'לא מלמעלה האיר', אין מנוס מהמסקנה שאתה חושב שאם זה היה מלמעלה זה היה בדרך 'נס' בבחינת מה שכתבתי - אני מצטט מהודעתך האחרונה מה שציטטת מהודעתי - 'במילה 'אל' אני מכוון למה שבפיך ... נקרא 'אל', דהיינו כוח שאיננו ניתן להשגה אנושית, והמסוגל ל'כל דבר' בעולם, כאשר 'כל דבר' כולל כל מעשה ולו ההזוי ביותר מבחינת חוקי הטבע'. ולכן אינך יכול לדחות את דבריי אלה כאילו אינם מתייחסים לדבריך שלך.
לגבי עולמות חומריים ורוחניים: אין ספק שיש דעות שונות באשר לדרך בה מורכב העולם. וזוהי בדיוק הסיבה שגם הקדמונים האמינו ב'אלים' העשויים בשר ודם וכדומה, אבל ייחסו להם כוחות-על, שכוחותיהם הם ה'רוחניות'. שים לב, שדקדקתי בדבריי בהודעה הפותחת, והגדרתי רוחניות ככל דבר שאיננו ניתן להשיגו בחוש, כולל חוקי הפיזיקה. אני יודע שלא זו ההגדרה של אנשים רבים, אבל לצורך הדיון הגדרתי זאת כך כדי להסביר את דבריי. המטריאליסטים לא יחלקו על כך שאם חוקי הפיזיקה הם רוחניות, הרי שיש רוחניות בעולם. כתבתי זאת משום ש'אל' נתפס היום כדבר רוחני, ולכן קשה להבין כיצד האמינו בשמש כ'אל' (מה שגורר אחריו זלזול באנשים שחיו פעם כ'פרימיטיבים'). לכן הגדרתי גם את חוקי הפיזיקה כדבר רוחני, כדי שיובן צד ההבנה של מאמיני השמש כ'אל'. כמובן שאין זה 'רוחני' כמו הרגשות או השכל, אבל זה רוחני במובן שזה לא ניתן להכרת החוש, אלא פנימיות האדם היא המבינה זאת. וכמובן שגם פעילות מוח האדם הפנימית האמורה - הרי שהיא רוחנית לפי הגדרתי, בלי קשר לשאלה האם הכל נעשה ע"י החומר או לא. מטרת דבריי איננה לקבוע ממה העולם מורכב, אלא האם ישנם כוחות שמעל לכוחות אחרים, כן או לא. ואם כן, האם הם מסוגלים לשלוט בהם - כן או לא. ואם כן - האם שליטתם היא בדרך שמתקשרת לתהליכים של הכוחות הנמוכים - כן או לא. ואם כן - מדוע וכיצד עלינו להתייחס לכוחות הגבוהים ולקשריהם עם הכוחות הנמוכים.
הצעת עבודת המחקר, איננה דווקא לך, או לי, או לאף אחד אחר. היא לכל העולם. היא דבר מתבקש בעולם שאיבד את אמונותיו הישנות, ומגדיר לעצמו את העולם בדרכים חדשות. לא עליך המלאכה לגמור, ואי אתה בן חורין להיבטל ממנה. כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך - עֲשֵׂה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2014 15:49 |
|
| |
אליקים, באשר לאלהים, אני סובר כי אינו ניתן להשגה אנושית, אבל אינני ממשיך את המשפט כדרך שעשית אתה, ואין זה המקום לדון בדבר. אני יודע היטב כי אני יצור סופי ומוגבל, אשר יהירות והתרברבות, היבריס, הן מעשה טיפשות מצידו, ענווה, צנעה והכרת תודה ראויים לו. אינני יודע לומר איך היו פני הדברים לו היו באים 'מלמעלה'. ה'יודעים' מעמידים פנים ואינם מעידים אמת. אבל, וזה העיקר, על האדם לפעול בעולם הזה ו'ללכת בדרכיו', כפי שהליכה זו אפשרית לבני אדם ונדרשת מהם.
נדמה לי שהבחנתי בין שירת מרים על הנס בים סוף שארע לאנשים סבילים וחסרי ישע, ובין שירת דבורה העוסקת באנשים הפועלים במציאות האנושית. היום שחזר להאיר לנו הוא מעשה ידיהם של אותם אנשים אשר חזרו לפעול במציאות. היו בהם אנשים מאמינים ושאינם מאמינים, שומרי מצוות ושאינם שומרי מצוות. המשותף לכולם הוא, כאמור, שלקחו את גורלם בידיהם, פעלו במציאות מתוך הבנתה ולמען מטרה מעשית.
רוחניות היא עיסוק אינטלקטואלי. המושא של העיסוק הזה יכול להיות חושני, למשל ראית תמונה יפה האזנה למוסיקה, והיפעלות מהם. כל מעשה אמנות הוא מעשה אינטלקטואלי. דברים גשמיים מסוימים אינם ניתנים כלל לחושים. בחלקם אנחנו מתבוננים בדרכים עקיפות למשל ארועים של חלקיקים אטומיים. חלל וזמן אינם ניתנים לתחושה. חלל לא אאוקלידי אינו ניתן לדימוי.
המטריאליסט טוען כי גם הנפש, הרוח, האינטלקט, חוק הטבע, תבונת העולם, כולם מטריאליים, ואין שום מציאות שאינה כזו. רוב בני האדם בעת העתיקה לא תפסו מציאות שאינה מטריאלית. סעדיה גאון, שהוא כבר איש 'ימי הבינים' המוקדמים, מתאר את הנפש כדבר 'דק מן הדק', אבל מטריאלי. הרבה אנשים לא תופסים מציאות כזו גם היום. האדם הרגיל, אם תשאל אותו מהו שנים, ישיב 'שני תפוחים. תפוח ועוד תפוח', הוא לא יעלה בדעתו יש, עצם קיים, הנקרא 'שנים', שאינו עשוי מדבר ואינו נמצא בחלל ובזמן. כך גם רוב המאמינים התופסים את האלהים כסבא זקן, השוכן אי שם בשמים, ואינם מעונינים לרדת לעומקם של דברים.
הרעיון בדבר מציאות מופשטת, השונה בתכלית מן המציאות הגשמית, הוא פרי מחשבתם של קבוצת הוגי דעות יווניים, אשר המתמטיקה היתה חלק חשוב בעיסוק שלהם. דוגמה ידועה היא המוסיקה – תופעה מטריאלית לכל דבר. פיתגורס גילה כי היא מבטאת יחסים מספריים מופשטים. אפלטון הניח כי אותם מספרים הם ישים ממשיים, לא מטריאליים, שיש להם קיום ממשי מחוץ לעולם המטריאלי, ואילו כל העולם המטריאלי חסר קיום ממשי. כאן עולה השאלה ששאלת בסוף דבריך, והיא שאלת יסוד חריפה. מדובר בשני עולמות מנוגדים בתכלית, ובבעית החיבור ביניהם, שנדמת כהכרחית ובלתי אפשרית כאחת.
אצל הוגים אלו מופיעה לראשונה תפיסה טהורה של אל המצוי לחלוטין מחוץ לעולם הגשמי, גם תפיסה טהורה ועקרונית של אל יחיד על כל האיפיונים הנחוצים למושג הזה. מכאן עלתה הבעיה הגדולה של חכמי בעלי הדתות אשר נפגשו בהגות היוונית ונכבשו בהיגיון העיוני שלה, והיא, איך לבנות התאמה בין התפיסה הפילוסופית החמורה הזו של האל, ובין דת ההתגלות, שבה האל הוא מעין דמות 'אנושית' הפועלת במציאות.
הערה על ה'פרויקט'. כיוון שהנושא של תפיסות ושינוי תפיסות תאולוגיות ואמוניות הוא חשוב ומעניין, אפשר שתמצא ספרות מחקר קיימת. צריך לחפש בקטלוגים של ספריות אוניברסיטאיות.
עודד
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2014 19:03 |
|
| |
עודד האם בכוונה אתה נמנע (כאן ועוד) מלתאר אנשים בתוארים המקובלים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2014 13:22 |
|
| |
עודד
כתבת:
"אינני יודע לומר איך היו פני הדברים לו היו באים 'מלמעלה'. ה'יודעים' מעמידים פנים ואינם מעידים אמת"
אבל קודם אמרת שהאור 'לא מלמעלה האיר'. נשאלת השאלה - אם אינך יודע איך נראים דברים שמאירים מלמעלה - איך אתה יודע שהאור 'לא מלמעלה האיר'?
לגבי שאר הדברים:
אני שב ומסביר: לא קבעתי לא ממה מורכב העולם, החשיבה, המספרים, הגופים או כל דבר אחר. זה פשוט לא מעניין אותי. מה שמעניין אותי הוא הכוחות שכיניתי כוחות "גבוהים" וכוחות "נמוכים". הכוחות הגבוהים, הינם פועלי פעולות. הכוחות הנמוכים, הינם הסבילים. זאת אומרת, בפיזיקה הם לא יקראו "כח". אני קורא להם "כח" רק כדי להשוותם מול הכוחות הגבוהים. המספרים הם כוחות נמוכים, באשר הם סבילים. בין אם הם מורכבים מחומר חומרי (כלומר יש לו כימיה מטריאליסטית) או מחומר רוחני (כלומר אין לו כימיה מטריאליסטית). חיבור וחיסור, הינם כוחות גבוהים, באשר הם פועלים על המספרים. זאת גם אם החיבור והחיסור יכולים להופיע אך ורק בחומרים חומריים. בתורה לא תמצא ולו פסוק אחד הטוען שהאל הוא גשמי. בה במידה, לא תמצא פסוק אחד הטוען שהאל הוא רוחני. תמצא רק פסוקים המדברים על פעולות האל בעולם - השפעת הכוחות הגבוהים על הכוחות הנמוכים.
אם אתה חושב שמכיוון שכתוב "קול אלוקים מתהלך", הרי שלאלוקים התנ"כי יש רגליים, הרי שטענת טענה שלא כתובה. הכתוב איננו טוען שלאלוקים יש רגליים, הכתוב טוען שאלוקים התהלך. אתה דייקת מהפסוק שאם הוא התהלך ודאי היו לו רגליים. אבל אם אתה מודה שאלוקים איננו ניתן להשגה, אם כן איך אתה יכול להניח שכדי להתהלך הוא צריך רגליים? הרי דרכיו של אלוקים נסתרות. אולי יש לו אפשרות להתהלך בלי רגליים.
בה במידה, אם תסיק מכך שכתוב "כי לא ראיתם כל תמונה", שלקב"ה אין גוף. הרי שטענת טענה שלא כתובה. הכתוב איננו טוען שלאלוקים אין גוף, אלא שבמעמד הר סיני לא ראו גוף של אלוקים. ייתכן שלקב"ה יש אפשרות להיות עם גוף, ואעפ"כ להיות רואה ואינו נראה.
ודאי שיש ייתרון לאדם הלוקח את גורלו בידיו ופועל פעולות. אדם שלוקח את גורלו בידיו, פירוש הדבר שכח גבוה - אולי שכלו, אולי מוחו, אולי נפשו, אולי נשמתו, אולי שד, אולי מלאך, אולי אלוקים בכבודו ובעצמו. אינני יודע מי. אבל דבר אחד בטוח: מדובר בכח "גבוה" - פועל: כח גבוה השפיע על כח נמוך - גופו של האדם, להניעו להצלת עצמו. כאשר אדם ניצל בדרך נס, הרי שכח גבוה השפיע על כח נמוך - נניח ים סוף - להניעו לזוז ממקומו, עד כדי שעם ישראל יוכל לעבור ביבשה בתוך הים. בשני המקרים כח גבוה פעל, וכוח נמוך קיבל את הפעולה. התנ"ך, והקדמונים בכלל קראו לכוחות הגבוהים "אלוהיים".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2014 12:41 |
|
| |
הערות נוספות לדבריי לבו"ל, שרציתי לכתוב מייד ופשוט לא הספקתי:
א. אמונה ב'אל' המנוגד לטבע - היא זלזול בקב"ה, שהרי הטבע נברא ע"י הקב"ה, והוא ברא את הטבע עם תכונה כזו שיעבוד תמיד בלא להתחשב בכל מיני 'אלים' אלו ואחרים המנוגדים לו.
ב. גם בחז"ל מצינו שעדיף למעט בנס - מה שמוכיח שאכן לטבע מעמד חשוב גם בעיני אנשי הדת.
ג. לגבי אלוקי ישראל - הרי עד שבא משה, "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די ושמי הוי"ה לא נודעתי להם" - כאשר בא משה והוציא את העם ממצרים - אז התגלה להם הקב"ה ואמר להם "אנכי הוי"ה אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" - כלומר הכוח ה"גבוה" ה"אלוקי" שהוציא את ישראל ממצרים - היה עבורם דבר חידוש, גם אם הם שמעו עליו קודם, אבל רק כאן הם ראו זאת ויכלו לדעת שאכן יש כח א-להי שפועל בטבע באופן יוצא דופן - באופן שמכופף את כל כוחות הטבע לעיקרון גדול יותר שהוא אמונת אלוקי ישראל. ואם לא היה זה דבר חידוש לא היה לו לומר להם "אנכי... אשר הוצאתיך" אלא אנכי "אלוקי אבותיכם", ולכאורה זה מנוגד למ"ש הכוזרי ויש לעיין, ויש לתרץ גם שבאמת העיקר הוא "אשר הוצאתיך", אלא שהכוח המובע ב"אשר הוצאתיך" הוא כוח כ"כ גדול עד כדי שממנו יונק העם גם בגלות, ועד ימי הגאולה שאז "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
ד. כשפירשתי שכוחות פיזיקליים יכולים להיקרא 'אלים', אין פירוש הדבר שהם באותה משמעות בעולם כמו הכוחות המוסריים נניח, אלא שכמו שיש בעוה"ז אדם ובהמה ויש אלהים=שופטים, שהאדם יותר רוחני מבהמה והשופט מעל האדם ובכל זאת שניהם בעוה"ז, כך גם בעולם העליון יש מלאכים ושדים ויש מלאכים בדרגה יותר גבוהה וכדומה, ויש גם את הקב"ה שמושל בכולם. אבל מ"מ כולם כוחות אלהיים, ובכולם נדרש וראוי להכיר בערכם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2014 14:13 |
|
| |
| אליקים7241 כתב: |  |
ג. לגבי אלוקי ישראל - הרי עד שבא משה, "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די ושמי הוי"ה לא נודעתי להם" - כאשר בא משה והוציא את העם ממצרים - אז התגלה להם הקב"ה ואמר להם "אנכי הוי"ה אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" - כלומר הכוח ה"גבוה" ה"אלוקי" שהוציא את ישראל ממצרים - היה עבורם דבר חידוש, גם אם הם שמעו עליו קודם, אבל רק כאן הם ראו זאת ויכלו לדעת שאכן יש כח א-להי שפועל בטבע באופן יוצא דופן - באופן שמכופף את כל כוחות הטבע לעיקרון גדול יותר שהוא אמונת אלוקי ישראל. ואם לא היה זה דבר חידוש לא היה לו לומר להם "אנכי... אשר הוצאתיך" אלא אנכי "אלוקי אבותיכם", ולכאורה זה מנוגד למ"ש הכוזרי ויש לעיין, ויש לתרץ גם שבאמת העיקר הוא "אשר הוצאתיך", אלא שהכוח המובע ב"אשר הוצאתיך" הוא כוח כ"כ גדול עד כדי שממנו יונק העם גם בגלות, ועד ימי הגאולה שאז "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
|
|
אם הבנתי אותך אז אתה מקבל שהאמונה באלקים עוברת דרך -
"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ."
מי מפעיל את "היד הגדולה" ?
ראה מה שכתב ויליאם בלייק:
Why stand we here trembling around calling on God for help, and not ourselves, in whom God dwells stretching a hand to save the falling man.
.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2014 16:07 |
|
| |
האנגלית שלי לא מספיק טובה. הבנתי את המשפט אך לא את המסר.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2014 09:47 |
|
| |
"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ."
האמונה של עם ישראל באלקים היא תוצאה של הצלת העם מצרותיו - לצאת ממצרים.
ראה את הרעיון הבא:
אדם רואה בית בוער ובתוכו אנשים שעומדים לאבד את חייהם.
הוא שולח את ידו ומציל אותם. מוציא אותם מצרתם - ממצרים.
מי הוא "האדם" הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2014 11:27 |
|
| |
שלישי,הרי כתוב בהגדה
'וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם', לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה''.
כלומר היד הגדולה היא ידו של הקב"ה ולא ידו של אף אחד אחר.
|
|
|
|
|
