וזהו בדיוק- זה מגיע לכל האחים הקטנים של אלו שפעם היו איתי בתחנות החיים, או לאחים הקטנים שלי. אני בדרך כלל לא שקועה בזה...
אבל כשכל יומיים בערך מישהו אחר סביבי.. (משפחה ענקית עם מלא בני דודים וב"ה עוד המון מכרים) וכל שבוע אני צריכה לבקר בווארט או חתונה אחרת, ובדרך לשמוע על כל מיני שבתהליך.. זה כבר עומס רגשי.
רק החודש יש לנו 3 חתונות במשפחה! ועוד חתונות במשפחה בחודשים הבאים...
וכולםםם יותר קטנים ממני.
אוי, אני מה זה לא אחת של פריקות בפורומים. אבל העומס.....
נשלח ב-24/2/2015 00:15
אהה מוכר מאודד.. זה הכי בסדר לדבר על זה כאן , בשביל זה יש את המקום הזה.. אני כבר נעשתי אפתי ואדיש.. לזה..אבל אני עברתי את אותה חוויה שבטאת ... אתמול היה טוב ויהיה גם מחר!!
נשלח ב-24/2/2015 00:24
כיפה אדומה, אני לא מספיק מכירה את הפורום.. פעם הבאה...
טום, טוב לך עם האפתיות?אני לא רוצה אדישות. אני רוצה להישאר מלאת רגשות, רק רגשות חיובים.
דווקא הסיום שלך לא אפתי ואדיש אלא מראה על אמונה...
