היום שבו רצח ה' את כל האלים

הערה נוספת

הדובר בפסוק הראשון הוא אסף, ולכאורה הפסוק האחרון שפונה לאלוקים הוא גם מפי אסף. אם כן סביר יותר להניח שכל המזמור נאמר על ידי אסף. ואין כאן הכרזה מפי ה' שהחליט להוריד את האלוהים יהיו מי שיהיו מגדולתם, אלא תאור מצב מפי המשורר.

אני תמיד הבנתי, ללא עיון במפרשים, שאלוהים הם הדיינים כי על זה הם נתבעים. ו'ימוטו כל מוסדי ארץ', לא חייב להיות קטטסטרופה שמימית, זה יכול להיות מהפכה ארצית מאוד, שהיא זו שהורידה את הדיינים המעוותים משפט, וכאדם מתו. ומכיון שלא קם שלטון נכון יותר במקומם פונה המשורר לאלוקים שיחליף אותם הוא עצמו.

נראה לי שכיון שאסף מקונן על החורבן בכמה פרקים, סביר ש'ימוטו מוסדי ארץ' זהו אחד מהכיבושים שחלפו על ארץ ישראל בתקופה זו, אם החורבן עצמו ואם לפניו.

לפי הפירוש הליצני  גם האלהים הופתע ממה שגילה שהם ימותו כאדם ולא שהוא שלל מהם את אלוהותם.

ישיבישער, לכאורה דברים מפרש את הפסוק הזה כמתייחס לשופטים אנושיים.

אם המזמור מדבר על שופטים בעייתי הפסוק 'אני אמרתי אלוהים אתם...אכן כאדם תמותון. יתכן אולי לפרש אותו כתיאור אירוני המכוון למעמדם של הדיינים, החשים כאלוהים ללא כל הצדקה אבל בפועל כפופים למקרי הזמן כאדם פשוט. עדיין קשה המשך הפסוק 'וכאחד השרים תפולו'.
'ימוטו כל מוסדי ארץ' יכול להתייחס להתמוטטות סדרי החברה, וכפי שדרשו רז"ל בכמה מקומות שהעולם עומד על הדן דין אמת לאמיתו. ושדיין לא הגון מחריב את הארץ.

אריאל

אני רוצה להעיר בשנית על השימוש בכינוי "רשע" או "רשעים".

אתה מכנה כל "כופר" כ"רשע". בהתחלה חשבתי שאתה כותב את זה על דרך שחוק בעלמא, אבל מסתבר שלא. אני חושב ש: 
א. לא כל מי שמעלה דעות שאינם נכונות ביחס לעיקרי האמונה הוא כופר.
ב. גם אם הוא כופר הוא לא בהכרח מזיד.
ג. גם אם הוא מזיד (מבחינה טכנית) הוא לא בהכרח רשע, אדם יכול לעשות דבר כזה גם פעם יחידה, וגם לא מתוך כוונות רעות.
ד. בודאי לא בהכרח שראוי ששמו ייזכר ככזה ללא הסתייגות או הבחנה, לכל הפחות הבחנה בין רע לשמים לרע לבריות.
ה. גם כופר שהוא רשע, לא בהכרח שצריך להזכיר זאת כל פעם שדבריו מועלים. "מעשה ידי טובעים בים, ואתם אומרים שירה?""יתמו חטאים מי כתיב חוטאים חטאים כתיב"

יהויקים  

חטאים בטית דגושה (כמו כאן) הוא כינוי על האדם שחוטא בקביעות כמו רשעים על האדם שמרשיע בקביעות בשונה מ"חוטאים" שכולל גם את מי שחטא במקרה.

אכן יתמו חטאים -ולא חוטאים- מן הארץ

בו"ל

תפסיק לקרוא לי יהויקים. 

אני מבין שאתה כופר בתורה שבעל פה?

אליקים   זה פירוש בגמ'

איך אלוקים ישפוט בקרב אלוקים?
כנראה שהראשון במשמעות הרגילה בימינו והשני במשמעות בית דין שופטים כמו שהזכירו לפני.

אריאל

א. השאלה אינה מהו כופר לדעתי, אלא מהו כופר לפי 'היהדות' קרי איזשהו אוסף של ספרים המקובלים על קבוצת אנשים מסויימת כמייצגי הדעה המקובלת בקרב חכמי הדת היהודית.

חז"ל אמרו שמי שאומר אפילו על אות אחת בתורה שנכתבה ע"י משה מדעתו - הריהו כופר. אבל לפי הכתוב בתורה, הרי כל ספר דברים נכתב ע"י משה מדעתו? גם הכופר בתורה שבעל פה - אבל אפילו בהלכות למה שמסיני יש מחלוקות? יש מחלוקת גם האם האומר שלקב"ה יש גוף הוא כופר. גם יש שמונה פסוקים שבתורה, שאמנם נכתבו בנבואה - אבל לא ע"י משה. ומה אם מישהו מחליט שגם פסוקים כמו "והכנעני אז בארץ" - לא משה כתבם, ומסתמך על טענה של "סוד" האבן עזרא? (מבחינתי הוא טועה כי הוא מתעלם מהאפשרות שלראב"ע היתה כוונה אחרת, ובכל זאת). ומה אם הוא חושב כך על פסוק אחֵר שאין עליו אבן עזרא? 
כאן אתה נכנס לשאלה המפורסמת איך אפשר לחייב כופרים. בפועל אנחנו רואים שדעת 'היהדות' היא שיש להעניש אותם ומכאן שהם אחראים לדעותיהם.
 לא התכוונתי האם אדם אחראי לדעותיו, אלא האם הוא "יודע רבונו ומכוון וכו'" או שהוא אינו יודע את האמת, ולכן הוא כופר - מתוך אי ידיעה. למשל, אם הוא לא שמע מעולם על מעמד הר סיני.
 מהן כוונות רעות? האם כוונתך (הטובה:) לטענת השגגה שהעלית לעיל?
כוונות לא רעות - למשל, אם אדם רוצה לסנגר על התורה - לפי דעתו, ולכן הוא מסביר שהיא "לא התכוונה באמת" למצוות מחיית עמלק או להקרבת קרבנות, או כל מיני דברים כאלה - הרי שאין הוא מזיד.
האם אתה בא לומר שרע לשמים פחות רע מאשר רע לבריות? אם כי יתכן שאין זו מילת השלילה המדויקת ויש להשתמש בטרמינולוגיה אחרת
התכוונתי שרע לשמים ולא רע לבריות, פחות רע מאשר רע לשמים וגם רע לבריות. בימינו הכינוי "רשע" קיבל משמעות של רע לבריות, ולכן מי שרע לשמים אך לא רע לבריות - איננו מתאים לכינוי הזה.
ואולי משנאיך ה' אשנא, תכלית שנאה שנאתים, לאויבים היו לי?
לכל "אולי" יש אולי גם לצד השני. ואם כן, צריך לחפש הכרע.