Using Garlic in Pidyon Haben

Using Garlic in Pidyon Haben


Could the members of the forum help me with the following questions:

1. What is the source for the custom according to which garlic, sugar, and jewelry is placed under the baby in a pidyon haben?

2. Does it make any sense


Thank you

If the Choshive managers of the forum wish to translate the question and the caption into Hebrew, I will appreciate it



תוקן על ידי - Seinfeld - 2/4/2003 8:08:11 PM

מסתברא

כמדומה לי ששיחתך הנאה הכילה קורטוב של חריפות שיש בה עוקץ כלפי מי שזה כנראה מגיע לו.
אמנם, באופן אישי נהניתי מהניסוח. אני מקווה שאיש לא נפגע ממנו. וגם אין בכוונתי לפגוע בדברי אלו.

אני חושב שהעמדת על נושא חשוב, שראוי לאשכול בפני עצמו:

מהי שיחה נאה, ומהי שיחה שאינה נאה? מה נקרא דברי תורה, ומה נקרא שיחה נאה שאינה דבר תורה (ולכן, למשל, מותר לחשוב עליה במקום האסור בדברי תורה).
והאם ל"שיחה נאה" כזו יש תוקף מחייב ברמה כלשהי? בתור הלכה, עצה, "נבואה קטנה", וכדומה?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

לא עלי תלונותיכם, כי על השדה חמד [מערכת פ' כלל נ"ד] שצוטט שם בילקו"י שכתב: "ונראה שאין מקור לזה רק שיחה נאה בפי הבריות".

פגשתי היום רב כהן וספרדי ואמר לי שכיום גם אצלם נהוגים הדברים הללו מתוך האוסמוזה עם העולם האשכנזי.

העיקר שמע את האמת ממי שאמרה, יהיו אלו "אדמורי חסידות", "מקובלים", "פילוסופים", "אנטונינוס" וכל מביע דבר שיש בו תוכן. "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שבתוכו".

**********

בנוגע לעצם האמרה "המשתתף בסעודת פדיון כאילו התענה פ"ד תעניות", סביר שהיא באה דווקא משום כך שזה לא חד משמעי שסעודה זו היא סעודת מצוה. לכן עשו חיזוק על ידי שהשוו את ערך הסעודה לפ"ד [האותיות המתחילות את המלה פדיון].

אח"כ מצאו הקבלות לגימטריא אהח"ע, לפ"ד שנים שלא ראה יעקב קרי וכד' האר"י שצריך פ"ד תעניות לתיקון הברית וכנגד פ"ד תעניות של ימי השובבי"ם.

תוקן על ידי - ווטו1 - 2/14/2003 3:20:31 PM

וטו

הערת אגב

שם ספרו היה "שדי חמד", ובהדפסות מאוחרות השם שונה כדי שלא יחשבו שזה שם ה'.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

עיקר השובבים הם מ' ימי תענית ורק בחמדת ימים הלביש עליו הפ"ד תעניות.

לעניין השום:
בספר ליקוטי פנחס, המחבר מביא בשם הספר "שערי פדות" כי הוא מכנה אותו מנהג של שטות.
בנוסף, בשם הרב שמואל יעקב ראטה ("דברי שיר" ו"שיר חדש")הוא כותב:"...שמצינו...ששורת הדין הוא להניח מזון ב' סעודות לכל או"א...והוא הדין בסעודת פדה"ב, שרבים רוצים להנות מטעם הנ"ל, ואין הסעודה מספקת וכו', לפיכך נהגו לחלק שום שהוא דבר חריף ואין צריכים לטעות ממנו רק מעט וגם אפשר לתבל תבשיל ולחלק לרבים, ודו"ק, ומטעם זה מחלקים שום למשתתפים, כדי שיקחו איתם הביתה...להנות בני משפחתם, ולשתפם ע"י כך בסעודת מצוה העולה לפ"ד תעניות, כנ"ל."


*ובאותו עניין, אפנה את תשומת לבכם לשאלה המעניינת: האם ניתן לפדות אצל כהנת?...(ואין כאן השאלה לכתחילה..)
ובכן, על קצה המזלג:

הריעב"ץ (בהלכות פדה"ב בסידורו אות כ"ו)כותב:..."אך אם אחר כל הטרחות אין כהן, ואין רוצה לשהות הפדיון, אז יתן לכהנת בלי ברכה..."

בעל פתחי תשובה לשו"ע מביא שם אות ה' מתשובת חת"ס סימן ש"א":...ומ"מ נראה, מי שלאחר כל הטרחות עכ"פ יתן לכהנת בלי ברכה"...

בכל מקרה יש לכוון לצאת רק כשלא יימצא כהן, וכשימצא יפדה שנית בברכה.


שאו ברכה!

האם תוכלו לעזור לי להבין- מה הטעם במצוות פידיון הבן, ומה הטעם בטקס המוחשי (הפרימיטיבי לדעתי)של הוספת דברי מאכל כסמל לעין הרע.
האם שום ודברי מאכל למיניהם עוזרים באמת לסלק עין הרע או שזה רק צורך פסיכולוגי לעניי הרוח?
ומשום מה כשנעשית הפלה ואח"כ נולד בן זכר
אסור לעשות פידיון שהרי העובר לא נולד, לא חי, לא נושם?

דגל,

באשכול "עין הרע" - http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=132239 דובר כבר על משמעותו הפסיכולוגית של עין הרע וגם על כך שעל האדם להיזהר מלהתבלט בהצלחותיו. דבר זה משפיע גם על אלה שאינם כל כך עניי רוח.

לגבי נוהג השום בפדיון הבן, העלו כאן טעמים ממוסדים יותר בקדושת הזמן והדפוס מאשר השערתי לגבי עין הרע.


בנוגע למשמעות של מצות פדיון הבן, אעתיק לך מרשימה שבידי.

"כזכר ליציאת מצרים לשחזר את פתיחת תהליך היציאה בו ניצלו הבכורות, נאמר בסוף פרשת בא למשה לקדש הבכור פטר רחם בבני ישראל.
בהקדשה זו, מתבטאת קדושת בכור אדם, בפדיון חמשת שקלים מבן שלושים יום"

מי שלפניו היתה הפלה, אינו פטר רחם.

נישטאיך,

תודה.

תוקן על ידי - דוושה - 23/12/2004 6:24:48