פרסטר שדר ברדיו "קול חי" פרק עול תורה ומצוות ר"ל

מרכבת המשנה: "ותמהני, דודאי כל מין בדעתו שהאמת אתו, ומכל מקום אין לו חלק לעולם הבא, דחמור שגגת אמונה זרה... ולמה יגרע אמונת הגשמה משאר אמונה זרה...".(הרבה לפני הגר"ח...) ספר הזיכרונות בספר דברי סופרים (דף כ"ח ע"ב) להגה"ק ר' צדוק הכהן ז"ל מלובלין: "אמנם ודאי גם הם (הרמב"ן והראב"ד) מודים שהמאמין בגשמות חוטא גדול, אלא שאינו בכלל המינים ויש לו חלק לעולם הבא, אע"פ שחטא ועבר על אזהרת התורה... אף שהוא מתוך תמימות אמונתו בתורה ובדברי רז"ל כפשוטו וכו'

תוקן על ידי קלעפער ב- 11/02/2025 07:40:06

שים לב, כי בתמימות האמונה בתורה, כלומר בתוך המסגרת, מה שאין כן בכופר מבחוץ כלומר שמבטל הכל כי עלה במחשבתו שאין תורה שבעל פה או כדומה.

לטובת השואלים, מי הם הפוסקים כשיטת הראב"ד. לצערי לא היה פנאי בידי לבדוק כראוי, רק אזכיר כמה ספרים שמופיעים אצלי:
ספר העיקרים מאמר א פ"ב
אוהב משפט (הרשב"ץ) הקדמה פרק ט
פרדס רימונים (הרמ"ק) שער א פרק ט
ארי נוהם (הרי"א די מודינה), מהדורת ירושלים תרפ"ט, עמ' ג, בשם הרמ"ע מפאנו
מגן וצינה (הרי"א חבר), בכמה מקומות, וביניהם בסוף פרק ה
הראי"ה קוק בהסכמה לספר "אמונת ה'" (הספר מיוחס לר"י צוברי)

מצאתי כעת באוצר החכמה: ספר "שער אלחנן" סימן כ, דיון רחב עם הרבה שמות של פוסקים מהדור האחרון (ומביא בשם החזו"א כפי שאמרתי בחופזי וכפי שצוין כאן בשם ר' צדוק הכהן, שהרמב"ם בעצמו מודה לראב"ד)

אברהם פרסטר ז"ל 
נפטר לפני שבוע וחזר בתשובה לפני מספר שנים ....
במקום שבעלי תשובה צדיקים גמורים לא עומדים 
.אז שינוח בשלום על משכבו שיהיה מליץ יושר לכל משפחתו ..ולכל מוקרי זכרו ...

פרדס הרימונים להדיא משמע כמוני: ואין ראוי לחשוב שיהיה סברת הראב"ד ע"ה שלא יהיה מין, כי ודאי המגשים את האלוה הוא מין. אמנם מחלוקתם תלויה בזה שהרמב"ם לפי הנראה מלשונו ס"ל שהאומר שאלוה הוא בעל גשם הוא מין, ואע"פ שיהיה הטעות הזה מטעם כי לא הורגל באלהיית ורדף אחר פשוטי המקראות והמדרשים ולא ירד לעמקם להבין עניינם כצורתם. ולזה השיגו הראב"ד ז"ל והכחישו ואמר שאיש כזה שבכל ענייניו עובד את האל והולך בדרכי התורה בתמימות ומפני קוצר ידיעתו האמין בגשמות - לא יקרא מין, עם שהוא בודאי טועה, מאחר שאין כוונתו להרע ח"ו. אבל המכיר את בוראו - שנגלו לו שערי ההקדמות בסילוק הגשמות ואינו מודה באמת ומעיז פניו ואומר שהאלוה הוא גשם, זה ודאי יקרא מין ואפילו לסברת הראב"ד ז"ל.

נראה לי שסטינו מהדיון ההתחלתי. השאלה הייתה האם להעניש אדם שמחמת מסקנות שכלו הגיע למסקנא שהבעל הוא האלהים, אני טוען שהיהדות כך אומרת ואילו אתה טוען שאני אינקוויזיטור. כדי לאשש את הדברים אני מצביע שכל ההתייחסות לשגגת אדם היא אם טעותו היא בתוך המסגרת היהודית, מחמת פסוקים או חוסר ידע, אבל אם יוצא מהמסגרת הזו הוא אינו שוגג, ולזה מסכים גם הראב"ד וכו. האם דבר זה אינו מתבהר בראיות שהבאת והבאתי? אם לא, אנסה למקד יותר.

הפרדס רימונים וכל המקורות לא משמע כמוך, הם פשוט מסבירים את המחלוקת של הרמב"ם והראב"ד בהקשרה - לגבי אדם שמאמין שהקב"ה הוא בעל גוף גשמי. באותה מידה הם יכלו לדון בכל אחד מעיקרי היהדות או בכולם יחד (שים לב שבסוף דבריו הוא מסביר מי כן כופר, וכאן כבר מדמע כמוני :) ). וכן, אם הוא שוגג גם לא מענישים אותו בבית הדין (בשונה מבאינקווזיציה שאומרת לאנשים מה מותר להם לחשוב ולהתכוון). בסוף המחלוקת שלנו היא כמותית, כפי שציינת: על מה ובאיזו מידה נאמרו הדברים. יישר כח!

עניתי לך. הרמב"ם לא מתמקד בנסיבות שבעקבותיהם האדם החליט שאין תורה מן השמים וכדו'. בדיוק כמו שכתוב ברמב"ם שמי שמחלל שבת חייב מיתה אבל לא כתוב שאם הוא שכח ששבת או שהיה פיקוח נפש הדין שונה.