יש,
הבאתי ביאור מפי רבי חיים מוולוז'ין שאמר של"ת ור"י היתה מסורת וקבלה אחרת מזו של רש"י, ודבריו תורה.
לדברי הרב יהושע כהן מסורות שונות היו עוד בתקופת האמוראים על המשנה. הנה מדבריו:
"כשנתבונן היטב נראה, כי האמוראים ר' זירא ר' אלעזר ורבה אומרים כמעט בכל מקום את התירוץ של "תברא, מי ששנה זו לא שנה זו", ואילו רבא אומר בכל דוכתי את התירוץ של הדרך השני הנ"ל, דהיינו, שבאמת, כל המשנה היא אליבא דחד תנא, אלא שהסיפא מדברת באופן אחר מהרישא. וכן למשל רב נחמן בר יצחק אומר בכל הש"ס "לצדדין קתני" ולא מצינו כן באמוראים שלפניו, זולת רב המנונא שלפעמים מתרץ כך, ועוד כמה אמוראים, שלפעמים מתרצים כך, ומוכח מזה, שכ"א היתה לו קבלה מיוחדת ואופן מיוחד בלימודו... ומבאר הגר"ח מוואלאזשין זצ"ל, כי המחלוקת שלהם תלויה בשיטה אשר קבלו מרבותיהם האמוראים הראשונים, שרבי זירא ר' אלעזר ורבה קבלו, שרבינו הקדוש סידר את המשנה, בלשון צחה וקלה, בכדי שכל אחד ואחד, יוכל להבין היטב את המשניות, ולא רק תלמידיו הגדולים בלבד. ואחרי שהיתה בידם קבלה זו, אינם יכולים לפרש כרבא, שהסיפא של המשנה מדברת באופן אחר מרישא, דזה לא יתכן לפי קבלתם, דאם כן היה לו לקבינו הקדוש לכתוב בפירוש בסיפא שמדברת באופן אחר מהרישא, שמדלא כתב כן מוכח שגם הסיפא מדברת באותו אופן של הרישא, ולכן אין להם ברירה רק לומר את התירוץ, שג"כ קצת דחוק, היינו "תברא מי ששנה זו לא שנה זו"... משא"כ לרבא, היתה קבלה אחרת, והיא שאף שכמובן לא כתב רבינו הקדוש את כל המשניות בלשון קשה, כי רצה שכל אחד יבין את כוונתו, אעפ"כ, מפעם לפעם, כתב משניות מסויימות בלשון קשה, כדי לחדד את התלמידים... ובכוונה כתב משנה, שהרישא והסיפא נראין כסותרות זו את זו, וסמך על יגיעתם של התלמידים להבין פירוש המשנה, ושיגיעו למסקנא שבסיפא מדובר באופן אחר. ומפני קבלה זו סבר רבא שיותר נכון לפרש את המשנה באופן זה, היינו שבסיפא לא מדובר באותו אופן של הרישא, שכאמור, לפי קבלתם, זאת היתה כוונת רבינו הקדוש, לייגע ולחדד את התלמידים, ולכן סתם, ואין זה דוחק כלל, ואדרבה, לדידיה, התירוץ של "תברא" נראה לו דחוק, שלא מסתבר לו שרבינו הקדוש ישמיט את שמות בעלי המימרא, ויניח את המשנה בלשון סתום כזה".
מה שכתוב בספר מחקר כזה או אחר על חכמי צרפת ואשכנז, איננו מציאות אלא חקר תולדות, שגם אם נכון איננו אלא הבנה חלקית של המציאות. לדוגמא. רש"י הצעיר שלח שאלה לרבי נתן מרומי בעל הערוך. עוד דוגמא, רש"י, רשב"ם ורבינו תם הושפעו רבות ממנחם בן סרוק הספרדי.
תוקן על ידי מם80 ב- 16/01/2015 14:56:05
 |
|
|
