|
|
| נשלח ב-7/1/2015 15:45 |
 |
| |
ירוחם
תודה על המידע על מחברת הספר "הרב שלי".
האם תוכל לפתוח על הספר ועליה אשכול? אני מאד סקרן לגביה ולגבי הספר מאז קראתיו לפני שנים. ואתה רואה שכמה דברים משם זכורים לי עדיין...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 15:49 |
|
| |
| נחמדלמראה כתב: |  | לכאורה זה לא דבר ראוי שהפסיקה תהיה תלויית אישיות ומגדר.
|
|
ומה עם תלוית מגזר?
לשון אחר: הפסיקה בהחלט תלויה גם בפוסק, והאידאולוגיה או ההיסטוריה האישית שלו, וכנראה גם ההורמונים, יכולים להביא לתוצאות שונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 16:13 |
|
| |
| אנונימי00 כתב: | | ר' ירוחם
לדעתי אתה נכשל בכשל אסטרטגי.
כן אם הנך מודה שישנה 'פסיקה גברית' וישנה 'פסיקה נשית' [דבר שהוא לדעתי בכלל ההבלים הפוסט מודרניסטים] אזי אתה שומט את הקרקע מתחת הטיעון שגם אשה יכולה להורות ולפסוק הלכה.
שכן הכל מודים שגברים יכולים לפסוק הלכה
ומעתה מוכח שהתורה ביכרה את הפסיקה הגברית על הנשית.
ומה שייך 'עדיפות' לגבר או 'עדיפות' לאשה, או שהפסיקה נכונה או שהיא גילוי פנים שלא כהלכה.
תוקן על ידי אנונימי00 ב- 07/01/2015 15:34:54
|
|
לא מוזר בעייניך כי על אותה שאלה- יפסקו הרבנים בצורה שונה, האם רב ליטאי פוסק כמו רב חסידי או חרד"ל או דלי.
אני מקווה שאתה חיי בתוך עמך.
החינוך הרגשות הסביבה והחברה משפיעות מאד מאד על הפסיקה, מה לעשות- את הפסיקות נותנים בני אדם ולא מלאכים. ולבני אדם יש רגשות השפעות, מצבי רוח עצבים והשקופות.
התורה לא ביכרה את הפסיקה הגברית. הגברים בכוחם הפיסי נטלו לעצמם את הפסיקה.
והיות והפסיקה כאמור ניתנה לבני האדם. אין כאן גילוי פנים שלא כהלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 16:16 |
|
| |
יש כאן פרדוקס מובנה, אם קבוצת גברים היא שצריכה "לפסוק" שנשים יכולות לפסוק, זה אומר שהסמכות בידי הגברים לקבוע מי הפוסק, ואם הרבה גברים יחשבו שנשים לא יכולות לפסוק, זה יפקיע מידן את הסמכות..
אם נשים יכולות לפסוק 'מטבען', קבוצת נשים היתה צריכה להודיע את הפסק הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 16:22 |
|
| |
| נחמדלמראה כתב: | | ירוחם
לא הבנתי!!
רבה אורתודוקסית לא פוסקת לפי השו"ע?
לטעמי, גם הפוסק הגברי לא אמור לפעול מזווית ראיה זכרית. נדמה לי ששאלה מהו מראה או מהו מחזור, לא אמורה להיות תלויה בזווית הראיה.
נ.ב. אני חשבתי שזווית היא נקבית ומבט הוא זכרי, נראה שאתה חולק עלי, למה? |
|
טעות בניסוח- אין דבר כזה רבה אורטודוקסית, רבה זו מותג רפורמי, המוסמכת לרבנות על ידי רבנים הרפורמים.
גם לטעמי לא. אבל כאמור בני אדם לא יכולים להשתחרר מעברם מיצוגם מהשקפתם מהשתיכותם ומקיבתם.
לא הבנתי מה זה זוית- יש זוית ראיה גם לזכר וגם לנקבה, אורח נשים אינה תלויה בזוית ראיה, אבל תסכים איתי כי אשה תמסור פרטים יותר מדויקים- על אורח נשים- לאשה מאשר לגבר. ולכן הנושא ילובן טוב יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 16:33 |
|
| |
אם הנשים הפוסקות תחכנה עד שהגברים יקבלו אותן כפוסקות מרצון, משיח יבא קודם.
אשה פוסקת נכונה ובתבונה- שמה ילך לפניה והיא תהפך לפוסקת מקובלת ומוערכת.
הגברת נחמה ליבוביץ הית מורה לתנך. ולאחר זמן הי הפכה למומחית לתנ"ך על כל המגזרים שלומדים תנ"ך. בישיבות כאמור לא לומדים תנ"ך-אסור.
אני מקווה שזו לא קלטת סמויה- בניו של מרן יוסף. סיפרו כי אביהם הרב עובדיה, הנחה אותם להקשיב לשעוריה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 16:36 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | |
לא מוזר בעייניך כי על אותה שאלה- יפסקו הרבנים בצורה שונה, האם רב ליטאי פוסק כמו רב חסידי או חרד"ל או דלי.
אני מקווה שאתה חיי בתוך עמך.
החינוך הרגשות הסביבה והחברה משפיעות מאד מאד על הפסיקה, מה לעשות- את הפסיקות נותנים בני אדם ולא מלאכים. ולבני אדם יש רגשות השפעות, מצבי רוח עצבים והשקופות.
התורה לא ביכרה את הפסיקה הגברית. הגברים בכוחם הפיסי נטלו לעצמם את הפסיקה.
והיות והפסיקה כאמור ניתנה לבני האדם. אין כאן גילוי פנים שלא כהלכה. |
|
ברור שכבודו צודק.
אבל הנטיה היא להסתיר את המשוואה הזו, ועכ"פ לא להתבסס עליה כנימוק ועילה לתת מקום גם ל'פסיקה הנשית'.
שהרי השאיפה היא לאמת המוחלטת.
[והרי הרמב"ם כותב בהקדמת פיה"מ שמחלוקת בהלכה נובע רק מקטנות הדורות וירידת המוחין, ולא משינוי הדעות - ובאמת ככה"נ דברי הרמב"ם נובעים מהשקפה אריסטוטלית של אמת מוחלטת גם בהכרעות ערכיות].
לא כך?
תוקן על ידי אנונימי00 ב- 07/01/2015 16:46:48
תוקן על ידי אנונימי00 ב- 07/01/2015 16:50:49
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 17:06 |
|
| |
| ישיבישעאר כתב: | | יש כאן פרדוקס מובנה, אם קבוצת גברים היא שצריכה "לפסוק" שנשים יכולות לפסוק, זה אומר שהסמכות בידי הגברים לקבוע מי הפוסק, ואם הרבה גברים יחשבו שנשים לא יכולות לפסוק, זה יפקיע מידן את הסמכות..
אם נשים יכולות לפסוק 'מטבען', קבוצת נשים היתה צריכה להודיע את הפסק הזה. |
|
הפרדוקס בשינוי, אבל שינויים קורים במציאות. כנראה שלא אכפת להם מהפרדוקס.
בכל אופן בבית הלל יש גם נשים, וגם בביהמ"ד ההלכתי שלהם, כך שזה לא רק גברים שפסקו שנשים יכולות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 17:28 |
|
| |
יש כאן אולי מהפכנות, אבל לא מהפכה, כי שוק הרבנים לא הולך להשתנות, זה לא כמו זכות בחירה לנשים שכולן הלכו לבחור, יהיו בכמה ישובים גם נשים שתפסוקנה הלכות בנושאים מסויימים מאד, לא נראה לי שזה ייזכר בהיסטוריה כמהפכה,
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 18:32 |
|
| |
זה יאיץ קצת תהליך שממילא קורה. אם במקום מסוים יש מישהי שיודעת, ישאלו אותה. הדבר הזה יקרה קצת יותר אחרי הגושפנקה הממסדית (כלומר של מי שנתפסים כרבנים והוסמכו ברבנות כמו לפני 40 שנה).
עם הזמן אנשים יתרגלו לעובדה שיש נשים שיודעות הלכה יותר מגברים ואפשר לשאול אותם, ויום אחד גם ימנו אישה ל'רב', כלומר לפוסקת הלכות ואחראית על קהילה תמורת שכר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2015 21:11 |
|
| |
עוד קצת שיבוט, עוד קצת נשים שלומדות תורה, ונהיה לגמרי מיותרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2015 05:07 |
|
| |
ישיבישער <יש כאן פרדוקס מובנה> רמ"א יורה דעה הלכות שחיטה סימן א סעיף א: "יש אומרים שאין להניח נשים לשחוט, שכבר נהגו שלא לשחוט, וכן המנהג שאין הנשים שוחטות (ב"י בשם האגור)". _________________ הרב שלי" מי מכיר? בפורום סמוך http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2629775&forum_id=19616
תוקן על ידי נישטאיך ב- 08/01/2015 05:38:22
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2015 11:03 |
|
| |
הרב מימוני
היות ואיני רואה בשר בספר שיכולים לפתוח ממנו אשכול, אספר סיפור על בעלה- הרב פ. מילר ז"ל, היה לי איתו הכרות אישית רבנת שנים.
הרב מילר מונה לרבה של -נצרת עילית- מיד עם הקמתה,, בשנות השישים בא לארץ לביקור האפיפיור- נדמה לי פאולוס- עבר את הגבול מירדן דרך מגידו, ונסעה לנצרת. ראש העיר הערבי של נצרת ערך לו קבלת פנים גדולה, שאלי הוזמן כמובן הרב מילר,
אולם הרב מילר סירב ללכת לקבלת פנים,בעיקר כנראה מכניסתו הלא מקובלת של האפיפיור שלא רצה להכנס כמו כל תייר ואח"ם, לאחר לחץ מהממשלה והוראותו המפורשת של הרב ניסים, הוא נאלץ ללכת.
כשהוצג לאפיפיור כרבה של נצרת, אמר האפיפיור בחיוך- אני מבין שאתה רבה הראשון של נצרת. השיב הרב- לא כבודו- אני השני!
שאל בפליאה האפיפיור- מי היה הרב הראשון? ישוע בן יוסף ומרים, השיב הרב.
את הסיפור הזה לחשו מפה לאוזן באותה תקופה. לאחר זמן כששהינו יחד בפסח באחד ממלונות הארץ, שאלתי אותו, הסיפור נכון? השיב לי בחיוך סתום.
אשתו פנינה-מחברת הספר- נפטרה בדמי ימיה, היתה גם מלאת הומור משובח.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2015 13:34 |
|
| |
| נישטאיך כתב: | | ישיבישער <יש כאן פרדוקס מובנה> רמ"א יורה דעה הלכות שחיטה סימן א סעיף א: "יש אומרים שאין להניח נשים לשחוט, שכבר נהגו שלא לשחוט, וכן המנהג שאין הנשים שוחטות (ב"י בשם האגור)". |
|
ומכאן סוף סוף מקור לאסור על נשים להורות, בהנחה ונוכיח שכך נהגו. וספק אם מנהג הנובע כתוצאה מעניין אחר (שלא ללמד בתו תורה משום תפלות), מהווה מנהג האוסר גם בהיבטל המנהג הגורם.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2015 14:09 |
|
| |
נחמד
מדוע אתה מחפש מקור לאיסור? יש חל אינטואיציה בסיסית שה' לא אמור לאוהב את זה (השאלה ברצינות ולא בלעג)?
|
|
|
|
|
